מועד שנת הלימודים במדינת ישראל הוא התמונה הסוריאליסטית הכי מרשימה של הצייר סלבאדור דאלי.
פשוט אבסורד.
כיצד ייתכן שהתלמידים נמצאים בחופשה ממושכת מ 20.6 ועד 1.9 ולאחר מכן, יוצאים שוב לשלוש חופשות נפרדות ?
סליחה.... מועצת החכמים בירושלים קיצרה את החופש הגדול עד 27.8 .
הישג נפלא למערכת החינוך.
אולי הגיע הזמן, אחרי עשרות שנים של סוריאליזם, שהסנהדרין תבצע מודיפיקציה גלובאלית במועד שנת הלימודים במדינת ישראל ?
מדוע לבזבז זמן לימודים כה ממושך וחיוני ?
מה יקרה אם שנת הלימודים בבתי הספר תתחיל לאחר חופשת סוכות ותסתיים ב 1.8 ?
כמובן, שהתרחיש הנוכחי יהיה הרבה יותר אפקטיבי מבחינה לימודית, יוסיף ימי לימוד רצופים ויהווה מסגרת נוחה יותר למורים, הורים
ותלמידים.
אולם, כדי שהתרחיש יקרום עור וגידים - מומלץ לנציגי מועצת החכמים לקרוא מספר פעמים את הספר " מי הזיז את הגבינה שלי - " .
רק כדי שיתגברו על הפחד משינויים.....
אין צל מינימאלי של ספק שישנה חשיבות מירבית לאלמנט הקונסיסטנטיות בלימודים בבתי הספר.
מחקרים רבים הוכיחו שתלמידים, בכיתות שונות, אשר סופגים באופן רציף תכנים אינפורמטיבים שונים, ללא הפסקות זמן, מבצעים
תהליך עיבוד קוגניטיבי משובח. היבט זה מתבטא במישור הזיכרון ואף ביכולת הביטוי העצמי.
היתרונות הגלומים ברפורמה היפותטית זו הם רבים.
ראשית, היתרון למורים הוא בהכנת מערכי שיעור רציפים, יכולת עבודה מאורגנת והעברת חומר פרונטאלי רב וממוקד יותר ע"פ ציר זמן
מסודר.
שנית, היתרון להורים הוא לוח זמנים קבוע ורציף שבו יוכלו לארגן ונהל את פעילותיהם המשותפות עם הילדים. כמובן, שחופשות החגים
הנהוגות בחודש ספטמבר הן זמן מצויין לבילוי משפחתי.
כמו כן, בפרספקטיבת התלמידים, התגשמותו של התרחיש ההיפותטי תהווה מדרגה גבוהה ליכולת לימודית טובה יותר, ספיגת חומר
בית סיפרי ברמה אופטימלית, שיפור הזכרון, קידום יכולת הארטיקולציה האישית ותוביל לשיפור הציונים וההישגים הלימודיים.
יתרון נוסף הוא הסינכרוניזציה האידיאלית שנוצרת בין הדת היהודית, מסורת החגים והקידמה הטכנולוגית הפוסט מודרנית.
המודיפיקציה תגרום לשילוב מושלם של כל שדות התוכן ותיצור מישור עליון של קיום אנושי, בו יבואו לידי ביטוי כל המרכיבים
ביחד.
לכן, המצב הנוכחי במדינת ישראל חייב להיפסק באופן מיידי. מועד שנת הלימודים חייב להשתנות.
למען המורים,ההורים ובעיקר למען התלמידים....
אינפורמציה נוספת : LEITTNER.CO.IL
לידיעת הקוראים, כותב המאמר הוא יו"ר חברת לייטנר - הוראה פרטית משלימה.
