להיות בזוגיות בריאה
לשכות הרווחה, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים מודעים לכך שאחרי החגים ישנו גל גדול יותר של פניות אליהם. גם הרבנות יודעת שאחרי החגים ישנו גל של גירושין. הנוכחות עם המשפחה זמן ממושך הופכת את השהייה לקשה מתסכלת ומכאיבה.
זה לא חייב להיות מכאיב. אפשר עם מודעות ויצירת שינוי במחשבה, לגרום לכך שחיי הזוגיות והמשפחה יהיו טובים יותר.
בעיתון באמריקה היה פירסום על מחקר שנעשה, שניסה לדמיין מה המשכורת שאשה אמורה לקבל על שלל תפקידיה בביתה. התוצאה היתה 53 אלף דולר כשכר שנתי על 17 תפקידים. שהם פחות או יותר: פסיכולוגית, נהגת, טבחית, מלצרית, מנקה, שמרטפית, מטפלת בילדים, טלפוניסטית וכ"ו. מגזין אחר שעוסק בהורות טען שישנם כ-19 תפקידים ועל כן יש לתגמל את האשה בשכר גבוה יותר. למעשה אין כיום מערכת המתגמלת את הנשים על תרומתן למשפחה. גם אין איזו הערכה להצלחת ילדיהן.
משפחה הינה אתגר גדול. ישנם כאלה שעומדים בזה בקלות. אך לרב קשה. לעיתים שינוי קל בנסיבות יוצר את הרצון לשבור את המסגרת ולהתגרש. מערכת תומכת שקשובה לשני בני הזוג ומסייעת להם במשיכת העגלה הכבדה של הזוגיות עשויה בהחלט לשנות את התמונה של זוגות רבים.
במחקר שנערך בשנים 1968 ל-1988 נמצא כי לתמיכה הרגשית בזוגיות הטובה ישנם יתרונות רבים, ביולוגיים ופסיכולוגים, כמו האטת קצב פעימות הלב, שיפור המערכת החיסונית והפחתת דיכאון. בני זוג מספקים תמיכה חברתית זה לזה ומחברים זה את זה לרשתות חברתיות רחבות יותר של חברים, שכנים וקרובי משפחה. אנשים נשארים נשואים כי הם מחוברים לאדם מסור שתומך באינטרסים שלהם, הם מקבלים את הטיפול הטוב ביותר בזכותו, ולכן הסיכויים שיסבלו מסיבוכים רפואיים נמוכים בהשוואה לאלמנים או לאנשים לא נשואים. משק בית משותף הינו חסכוני יותר. כמו כן, בני זוג הם מאגרי מידע ומקור לעיצה טובה. נשים מסייעות לבריאות הגברית בקישורם אל עולם חברתי רחב. הדרך העיקרית שבה הנישואין משפרים את הבריאות ואת תוחלת החיים של הנשים הינה שנשים נשואות הן עשירות יותר. נשים מעניקות לגברים אינטימיות ותחושת שייכות תמורת מזומנים. זוגות מחליפים ביניהם סוגים שונים של טובין - חומריים ולא חומריים - שמשפיעים על בריאותם ושאינם חייבים להיות סימטריים.
מבין הגורמים שעשויים להביא להרס הזוגיות הינו משא מכאיב מדי מצד אחד מבני הזוג: שיתוף רב מדי של בן הזוג עשוי להביא לבהלה של בן הזוג השני. כימיה מסתורית מאחדת בני-זוג שמבחינה פסיכולוגית הינם תאומים. אם מקלפים אותם, מגלים שלשניהם מערכת שברירית. עם זאת, כאשר אחד מבני הזוג הנו בעל אישיות בוגרת ואילו לשני ישנה אישיות לא בוגרת מספיק, הרי הבוגר עשוי לסייע לשני. הבעיה נוצרת כאשר לשניהם אין מערכת אנושית מספיק בוגרת היודעת להתמודד עם קשיים. כאשר ישנה חריגה מיכולתו של בן הזוג לשאת את כאביו של בן זוגו, ישנן תביעות נרגזות ולחצים. חוסר ההיענות לתביעות זוכים לטרנספוזיציה של עבודה מוגזמת, מציאת חברים לשתייה או פרשיות אהבה.
על אף כל הממצאים הללו, המדינה אינה יוצרת מערכת תומכת בזוגיות. הרווחה אומנם מסייעת לזוגות עם בעיות קשות במיוחד, אך אין היא בונה מערכת תומכת זוגית לכל קבוצות האוכלוסייה מתוך רצון להימנע מנפילות לתוך תהומות שהעולם המחקרי יודע עליהם ומכיר בתוצאות שהן מובילים אליו. מערכת תומכת עשוייה לשנות את המראה של החברה, עשויה לתרום לחיזוק ושימור הזוגיות ויצירת כלים רבים יותר לבני הזוג להתמודד עם המהמורות, שהחיים מזמנים כאשר הקצב המהער של החיים הופך אותם למאתגרים יותר.
