פרידה מהיננית צינה אבידן שהלכה לעולמה צעירה, יפה ומוכשרת.
מאת: שף אלון גונן- חבר ומעריץ
צינה אבידן ז"ל
אצלי בטלפון את לא רשומה כצינה אבידן את רשומה כגברת דיזינגוף. וכשהראתי לך את זה פעם
זה נראה לך כמובן מאייליו . ולא יכולת להפסיק לצחוק ולהגיד לי בצרפתית. Fou (שזה משוגע בצרפתית )
לפני שבועיים ביקרתי אותך במחלקה באיכילוב, לא הרבה אנשים ידעו שאת חולה , הגעתי בלי הזמנה כי ידעתי שמקסימום תגידי לי משוגע מה אתה עושה פה. נכנסתי לחדר ואחרי נשימה ארוכה התיישבתי לצידך ושאלתי מה נשמע? " חרא " אמרת לי. לך תביא קפה שחור מלמטה כי לקפה פה יש טעם של פישה.
אחרי עשר דק חזרתי עם קפה ואת לקחת את הכוס הרותחת והרחת את אדי הקפה , הסתכלת עלי ואמרת " צריך לבקבק את היין שביקב, עצמת עניים לגמת מעט ולחשת , איזה ריח טוב . קפה, קרמל קצת ווניל, ואני המשכתי ואמרתי פירות יער שחורים , שזיפים ודומדומיות. ואז החיוך פתאום נגלה על פניך ואני המשכתי ואמרתי או מעניין מה רוגוב היה אומר על הקפה הזה עכשיו.
וזו הייתה מן פליטת פה שלא ידעתי כמה שהיא תקרב אותך איליו . ואני לא מקנא באלוהים עכשיו שגם את וגם הוא לצידו מייעצים לו איזה יין לשתות.
את זוכרת את הפעם האחרונה שנפגשנו שאלתי אותך? כן בטח אמרת לי הזמנת אותי לארוחת ארנבות אצלך בגינה. רק ששכחת להגיד לי שכל מבקרי היין הוזמנו גם כן ואני באתי עם בקבוק יין רוזה אחד. שעדיין לא היה מוכן לשתיה. אני לא מבינה איך עשית לי את זה , ורק שתדע שזו הייתה ארוחה מצוינת אפילו שירה נהנתה. והיא קשה. כן אמרתי , מעניין למה. והצבעתי עליך " את אשמה תמיד אמרתי לך שאת אשמה.
תמיד אהבתי את השיחות השקטות שהיו בנינו , את לגימת היין האיטית שלך וההתענגות הכל כך מובנת לך מכוס יין, אהבתי שאת מעבירה יד עדינה על חבית אקראית ואומרת בגאווה זה יהיה יין טוב.
צינה או גברת דיזינגוף , תמיד תהיי בשבילי:
אשה יפה ואצילה תמיד אלגנטית , תמיד מטופחת. אוהבת אוכל טוב ויין משובח.
אם אני חושב על זאת כך היינות שהענקת לנו בשנים האחרונות. תג כתום תג אדום ותג סגול הם הצבעים של חום ואהבה
נוחי לך עכשיו בשקט. אלוהים ללא ספק זכה שם באחת מהיינניות המוכשרות
תחסרי לי.
רשות הדיבור לשמוליק קראוס:
זה קורה שהדרך מתמשכת
זה קורה יש ללכת, ללכת.
שום דבר לא ידוע לא שנה, לא שבוע
יש לנוע, לנוע
ולחשוב שהייתי יכול לחזור על הכל
אבל בן אדם זה קורה.
זה קרה שהדרך התמשכה לי
זה קרה לא ידעתי איך זה בא לי.
שום דבר לא ידוע לא שנה, לא שבוע
יש לנוע לנוע
ולחשוב שהייתי יכול לחזור על הכל
אבל בן אדם זה קרה.
זה יקרה ואולי בסוף הדרך
שנראה, כי הדרך מתמשכת.
שום דבר לא ידוע לא שנה, לא שבוע
יש לנוע, לנוע
ולחשוב שהייתי יכול לחזור על הכל
אבל בן אדם זה יקרה.
דווקא הביצוע הזה של אריק לביא, הכי מרגש לטעמי.
שף אלון גונן מסעדת אל בריו, בית איש הענבים כתב באתר היין אדום או לבן
