סיכום פסק דין קשת טעמים נגד בנק לאומי 

סיכום פסק דין ע"א 3649/07 2462/07 קשת טעמים נ. בנק לאומי לישראל בע"מ.

שני עירעורים מאוחדים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה שעניינם מימוש המשכון שניתן על ידי פנידר ? משכירת הנכס לקשת טעמים לבנק לאומי, למישכון הנכס הרשום בפנקסי מנהל מקרקעי ישראל. לאחר שפנידר נקלעה לקשיים, הגיש הבנק ביום 25.11.02 את המשכון למימוש, ביום 18.2.03 לאחר שהוגשה הבקשה למימוש המשכון בהוצל"פ נחתם הסכם השכירות בין פנידר לקשת טעמים. קשת טעמים שכרה מפנידר 15 יחידות, אשר לגביהן פוצלו התיקים במנהל מקרקעי ישראל, ועקב טעות לא נרשם השעבוד על היחידות ולא הועתק מהסכם הפיתוח לתיקים הפרטניים, כך שב"כ של קשת אשר בדק את התיקים בממ"י לא גילה כי יש משכנתא רשומה לטובת בנק לאומי למשכנתאות בממ"י, ב"כ קשת טעמים גם בדק את השעבודים בתדפיס רשם החברות שם נרשם כי:"אין לשעבד או להעביר ללא הסכמת בעלי השעבוד", אולם נעלמה מעיניו ההגבלה על השכרת הנכס שהיתה רשומה בשטר המשכון , ביום 20.3.03 שלח כונס הנכסים מכתב לפנידר ובו הלין על כך שהנכס הושכר לצדדים שלישיים, למרות השעבוד, הבנק הסכים כי השוכרים יישארו בנכס בכפוף להמצאת הסכמי השכירות לבנק, ותשלום דמי השכירות לבנק ובכפוף להמשך הליכי המימוש, משכשלו המגעים בין פנידר לבנק המשיך הבנק בהליכי מימוש וביום 31.7.03 ניתן צו פינוי נ. פנידר. אירועים אלו נעלמו מעיניה של קשת טעמים וביום 5.2.04 אף נחתמה בינה לבין פנידר תוספת להסכם השכירות. ביום 21.5.04 הציגו פקידי ההוצאה לפועל בפני קשת טעמים צו פינוי המופנה לפנידר על רקע זה פנתה קשת טעמים בבקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו זכויות השכירות שלה גוברות על זכויות הבנק והיא זכאית להחזיק בנכס עד תום השכירות. בית המשפט העליון קבע כדלקמן : א. כאשר נרשם שעבוד הוא יוצר אצל הצד שכנגד ידיעה קונסטרוקטיבית אצל הזכאי המאוחר שמטרתה לשלול את עצם הכח לעריכת עסקה נוגדת ב. מקום בו ההגבלה לא מצליחה למנוע את הדיספוציזיה המאוחרת, ואין לייחס לזכאי המאוחר ידיעה קונסטרוקטיבית, נכנסים לפעולה כללי התחרות הקבועים בדין, ללא תלות בקיומה של תניית ההגבלה. בית המשפט העליון קבע כי שטר המשכון נרשם כדין ולכן כוחו יפה כלפי צדדים שלישיים, וכי בפנקס רשם החברות נרשמה הערה כי"אין לשעבד או להעביר ללא הסכמת בעלי השעבוד", קשת טעמים להגנתה טענה כי לא נרשם "שאין להשכיר", לאחר סקירת ההלכות בסוגייה זו , קבע בית המשפט כי די היה בהערה ברשם החברות לפיה נרשם כי "אין לשעבד ואין להעביר ללא הסכמת בעלי השעבוד"כדי להדליק נורה אדומה אצל קשת טעמים, אף הוסיף בית המשפט, כי לו היתה שוכרת קשת טעמים את המושכר לשכירות קצרה , לא היתה מפונית מהנכס שכן לפי פסק דין המפקח על הבנקים נ. הבנק הבינלאומי נקבע כי שרשאי שוכר להשכיר נכס בשכירות שאיננה מוגנת, לתקופת שכירות שלא תעלה על שנתיים, ובלבד שדמי השכירות לא יהיו נמוכים ממחיר השוק, במקרה דנן קשת טעמים שכרה את המושכר לתקופה של עשר שנים , תקופה החורגת ממהלך העסקים הרגיל, וניתן לראות בה סוג של העברה, ולראות את ההגבלה בתדפיס רשם החברות כנכללת בגדר הידיעה הקונסטרוקטיבית של קשת טעמים. סופו של דבר זכותו של הבנק גוברת על זכותה של קשת טעמים. לגבי דמי השכירות נקבע שהואיל וקשת טעמים לא עתרה לסעד הנוגע לדמי השכירות לכן התקבל ערעור הבנק ונקבע כי יש למחוק את חלק פסק הדין הקובע כי קשת טעמים פטורה מתשלום דמי שכירות. לגבי טענות קשת טעמים לגבי התנהלות הבנק והתנהלות כונס הנכסים : בית המשפט קבע כי הבקשה למינוי כונס נכסים ולמימוש המשכון הוגשה ביום 25.11.02 , הפעם הראשונה בה הובא העניין בפני קשת טעמים היה ביום 21.5.04. במהלך אותה תקופה התקשרה קשת טעמים בהסכם נוסף עם פנידר וכן עתרה קשת טעמים נגד הבנק, בערעור, כגון השבעת הנכס והגדלת שוויו עקב המימוש אולם בשל העובדה כי טענות אלו הוגשו רק בערעור, ולא כתביעה רגילה נמנע בית המשפט מלדון בסוגייה זו.