לפני חמישה ימים חזרתי מהדרכת סיור שורשים בבוקובינה וטרנסניסטריה היום באוקראינה, ובעבר בקיסרות האוסטרו הונגרית - רומניה - רוסיה - גרמניה ובריה'מ.
ככה זה כשמקום עבר משלטון לשלטון. בן אדם נולד במדינה אחת, נשאר בד' אמותיו אך היה בגן ילדים במדינה שניה, לא יצא מבית הוריו ועלה לכתה א' במדינה שלישית וכן הלאה.
בסיורנו חיפשנו את בית המשפחה בעיירה ברהומט הסמוכה לויז'ניץ. היינו ממש ליד הבית, אך הוא השתנה ואם המשפחה התקשתה לזהותו. מן החצר הסמוכה יצא גבר כבן 35 נודף ריח אלכוהול ואמר שבאחד הבתים הסמוכים גר אדם מבוגר המכיר את המקום ועוסק בהיסטוריה, ואולי הוא יוכל לסייע לנו, והוא הוביל אותנו לביתו של האיש.
האיש, בן 92 שנים שהיה בוגר עוד לפני מלחמת העולם השניה ובמלחמה, מכיר את המקום וכתחביב הוא מתעד את ההיסטוריה הפרטית שלו ואת המקום.
התופעה הזאת חוזרת על עצמה לא פעם בישובים וכפרים קטנים באוקראינה: אדם פרטי שאינו היסטוריון במקצועו, אך בעל תודעה היסטורית, אוסף מסמכים, חפצים ותמונות ומתעד את ההיסטוריה של המקום.
האיש שמח מאוד לקראתנו, ובפרט לנוכח העובדה שמישהו מתעניין במה שהוא עושה.
הוא הציג את עצמו בגאווה רבה כבנדריסט - חבר בעבר במחתרת הלאומנית האוקראינית במערב אוקראינה מיסודו של סטפן בנדרה -וסיפר כי הוגלה לסיביר ע'י הרוסים בשנות החמישים.
תמונותו של בנדרה גיבורו הייתה תלויה מעל מיטתו.
צמרמורת עברה בגופי, אני עומדת מול בנדריסט. אמנם בן 92 וכבר לא יכול להזיק.
עד עתה הכרתי את הבנדריסטים רק מקריאת ספרים ועדויות, ועכשיו אנו עומדים פנים מול פנים מול בנדריסט.
אם המשפחה ידעה היטב מיהם הבנדריסטים שלא נתנו לניצולי שואת טרנסניסטריה לחזור לבתיהם כאן בברהומט במורדות הקרפטים, אך שאר בני המשפחה לא התמצאו.
הבנדריסטים - נקראים על שמו של מנהיגם סטפן בנדרה. בנדרה מנהיג תנועת האוקראינים הלאומנים שלחמו למען עצמאות אוקראינה כנגד השלטון הפולני והסובייטי באוקראינה עד לפלישת גרמניה לבריה'מ, ושיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית כי חשבו שהיא תתן להם עצמאות.
במאבקם כנגד השלטון הזר באוקראינה, טבחו וערכו פוגרומים אכזריים ביותר ביהודי מערב אוקראינה ביוני - יולי 1941, בטענה שהם בעלי ברית של השלטון הקומוניסטי.
מיד לאחר המלחמה כאשר אוקראינה הייתה חלק מבריה'מ ע'פ ועידת יאלטה, הם המשיכו במעשי טרור במערב אוקראינה ולא נתנו ליהודים ניצולי השואה לחזור לבתיהם באזור.
אז עכשיו אנחנו בביתו של בנדריסט, ומצפים לריענון זכרונו, אולי הכיר את המשפחה ויודע בדיוק היכן היה ביתה.
הוא זכר שמות של משפחות יהודיות מברהומט ונתן פרטים אך לנו הוא לא סייע, ובסופו של דבר מצאנו את הבית בכוחות עצמנו.
אבל המסמכים והתמונות שהיו תלויים בדירתו סייעו בנושא אחר לגמרי.
בית העלמין היהודי שהיה בברהומט, הוא היום שטח של מפעל, נקי לחלוטין מכל סימן שהיה אי פעם בית עלמין למעט מבנה קטן סגור שבתוכו 3 קברים של הרבנים לבית דכנר משופצים בידי אגודת "אוהלי צדיקים".
כשבקרתי בפעם הראשונה בחצר המפעל הענקית שפעם הייתה בית העלמין יהודי, הסברתי שזה פועלם של הנאצים על פי נוהגם בכל מקום באירופה הכבושה לחסל ולהשחית בתי עלמין יהודים ולהשתמש במצבות כחומר גלם לבניין ומדרכות.
אבל תחביבו של הבנדריסט לאסוף מסמכים ותעודות, סייע לפתור את תעלומת בית העלמין בברהומט בכיוון אחר לגמרי.
מול מיטתו על קיר ביתו תלוי עם מסמכים נוספים צילום של בית העלמין היהודי בעיירה וכתוב באוקראינית שהוא חוסל בשנת 1960-61 ע'י הכובשים (הסובייטים).
כלומר, בית העלמין שרד את הנאצים וחוסל בשנות השישים של המאה העשרים ע'י הסובייטים במטרה להקים במקום מפעל.
נורית אשכנזי
מומחית בתחקיר, מייעצת ומבצעת תחקירים וכתיבה תיעודית. מומחית בהדרכת סיורי שורשים במזרח אירופה, עוסקת בהנחלת השואה ומדריכה במוזיאון יד ושם. בתהליך של כתיבת סדרה של מדריכי תחקירים.
www.niflaot.com, www.niflaotguide.co.il