עו ד רפאל אלמוג | רשלנות רפואית התיישנות 

תמצית סקירתו של עו"ד רפאל אלמוג אודות תביעות רשלנות רפואית והתיישנות:
          

אדם עם בעיות נפשיות קשות פנה לקבלת טיפול רפואי. הרופא נתן לו טיפול תרופתי, אך בשלב מסוים החליט להפסיקו ובעקבות החלטה זו מצבו של אותו אדם התדרדר עד כדי כך שהוא תקף את אשתו במים רותחים. באיחור של למעלה מ- 7 שנים הגיש אותו אדם תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא המטפל על סך של יותר מ- 17 מיליון. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי וזה דחה אותה בשל ההתיישנות הגשתה בטענה כי לא הייתה כל סיבה להגשת התביעה באיחור שכזה. הוגש ערעור לבית המשפט העליון וזה קבע כי בית המשפט המחוזי צדק בהחלטתו ועל כן נדחתה התביעה שוב בשל התיישנות.
             
עיינו בסקירתו של עו"ד רפאל אלמוג
       

הכתבה המלאה: 
         

רבים מהאנשים אינם מודעים לאלמנט מאוד קריטי וחשוב בהגשת תביעה אזרחית ובכללה תביעת רשלנות רפואית והוא התיישנות. כל תביעה יכולה להיות מוגשת עד 7 שנים מיום שאירע המקרה המקים את עילת התביעה, בכפוף למקרים יוצאי דופן. לכן, חשוב מאוד שלא להשתהות עם הגשת התביעה, אחרת בית המשפט עשוי מסיבה זאת בלבד שלא לקבל את התביעה, למרות שהיא יכולה להיות מוצדקת. יתכן ואף היו פוסקים פיצויים כספיים לו הייתה מוגשת קודם. חשוב להבין, הינכם עשויים לפספס את הזכות לתביעה, רק מטעמים פרוצדוראליים.
        

סקירתו של עו"ד רפאל אלמוג על מקרה של התיישנות תביעה בפסיקה: 
          

תביעת פיצויים על סך של כ- 17 מליון הוגשה לבית המשפט המחוזי בגין רשלנות רפואית ונדחתה בשל התיישנות התביעה – האם היה ניתן למנוע זאת?
           

יצחק (שם בדוי) הגיע למרפאת בריאות נפש בעקבות בעיות פסיכולוגיות שונות וקיבל טיפול תרופתי במשך כמה חודשים עד אשר הוחלט להפסיקו למרות שהוא התנגד לכך. כתוצאה מהפסקת הטיפול התרופתי מצבו הבריאותי הוחמר והוא פוטר ממשרתו ואף קיבל התקף בו ניסה לפגוע באשתו תוך שהוא שופך עליה מים רותחים.
           

הוגשה תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט המחוזי בטענה כי הרופאים לא היו צריכים להפסיק את הטיפול התרופתי ובשל החלטה זו הוא הגיע למצב הקשה בו תקף את אשתו ולכן יצחק דרש פיצוי של כ- 17 מליון ש"ח על רשלנות זו.
          

בקרו בבלוג המשפטי של עו"ד רפאל אלמוג העוסק בתחום משפטי זה (הכניסה לבלוג בקישור).
                    

בית המשפט המחוזי לא קיבל את התביעה בשל התיישנותה ש כן חלפו למעלה מ- 7 שנים מאז שאירע המקרה.
                             

אמנם במקרים מסוימים יכול בית המשפט לקבל את התביעה על אף התיישנותה אם מידע מסוים התגלה לתובע רק בשלב מאוחר יותר ולא היה בנמצא קודם לכן. אך, במקרה זה בית המשפט ציין כי הטענה של התובע שהתגלו לו עובדות עילת התובענה רק כ- 14 שנים מקרות האירוע אינה מקובלת עליו. שכן, לדעת בית המשפט העובדות המתוארות בתביעה נתגלו ליצחק זמן רב קודם החלטתו להגיש את התביעה. בנוסף בית המשפט קבע כי מצבו הנפשי או השכלי לא היה ברמה כזאת אשר לא אפשר לו לדאוג לענייניו בעצמו ולכן בית המשפט המחוזי לא ראה כל סיבה לכך שלא עצר יצחק את שעון הזמן של ההתיישנות.
         

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגיש יצחק ערעור לבית המשפט העליון – מה נפסק ?
            

תביעה הנדחית אך ורק בשל התיישנות אינה מצב אידיאלי עבור התובע, אך זהו סיכון שהוא לוקח על עצמו במידה והוא לא מגיש את התביעה בזמן. במקרה זה בית המשפט המחוזי לא קיבל את טענותיו של יצחק לעניין ההתיישנות ובערעור לבית המשפט ניסה יצחק לשנות את תוצאת פסק הדין.
              

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים דן בטענת ההתיישנות וקבע כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי. ליצחק היו מספיק אפשרויות להגיש את התביעה קודם לכן ועל כן דחה את התביעה בשל התיישנותה.
             

האם צדק בית המשפט העליון בהחלטתו - מצד אחד כן, כי החוק קובע פרק זמן מסוים להגשת תביעות ועל כל תובע להיות מודע להשלכות שיש בהגשת תביעה מאוחרת. מצד שני, יש כאן אדם שנפגע ובעצם רק בשל עניין פרוצדוראלי מוצא את עצמו בלי אפשרות להציג את טענותיו ולקבל את זכותו למשפט הוגן.
               

המסקנה הנובעת מפסק דין זה היא שאסור להמר על האפשרות שתתקבל הארכה של תקופת ההתיישנות ולהגיש תביעת רשלנות רפואית מוקדם ככל שניתן.
           

כתבתו שך עו"ד רפאל אלמוג - מומלץ לעיין בפסק הדין המלוא - ע"א  8143/06