תשתית התקשורת למערכות למידה 

ה-Wi-Fi כתשתית הכרחית לשדרוג במערכות הלמידה והחינוך-

האם מערכת החינוך הישראלית מקנה את המיומנות הדרושות לחיים במאה ה-21 כך שתוכל להכשיר את התלמידים לחיים בעידן המידע ולהצלחה בכלכלה הגלובלית? קיים פער משמעותי בין האופן שבו התלמידים של היום משתמשים בטכנולוגיות הדיגיטליות בכל היבטי החיים ובין האופן שבו הם לומדים בבית הספר.

ב-3 השנים האחרונות נעשתה קפיצה גדולה בעולם בתחום החינוך הטכנולוגי. ארגון World Ort העולמי מקצה כיום כ-100 מיליון שקל לפיתוח הכיתות החכמות, במטרה להקים 1,000 כאלה בנגב ובגליל, כחלק מפרויקט משותף למשרד לפיתוח הנגב והגליל ולמשרד החינוך, וב-2012 הוא צפוי להשקיע 6 מיליון שקל בפיתוח ומחשוב בתי ספר בפריפריה. התוכנית שפיתח הארגון מיושמת כעת לא רק בישראל, אלא בכיתות נוספות בעולם, ובמסגרתו כיתות בית הספר מחוברות לרשת האינטרנט, ומוצבים בהן מחשבים ניידים, כשאת הלוח המסורתי מחליף לוח אינטראקטיבי חכם, שעליו ניתן להקרין את חומרי הלימוד ולהציג וידאו או דפי אינטרנט. לדברי המומחים בארגון חינוכי גדול זה, מחשוב פנים-כיתתי מסייע בהקלת השפעת הצפיפות הקיימת בכיתות בישראל, המדורגת בין הגבוהות בעולם.

בנוסף, ממחקר שביצע מכון סאלד ב-2010 עבור ארגון World Ort עלה כי מרבית התלמידים בבתי הספר שנבדקו העריכו שבעיית המשמעת פחתה בעקבות מחשוב הכיתות, וכי המורים והתלמידים העריכו שמחשוב הכיתות תרם לתלמידים, ובמיוחד לחלשים מביניהם. עוד דיווחו המורים כי הלוחות החכמים הביאו לעלייה במידת העניין וההשתתפות של התלמידים בשיעור, ואילו מנהלי בתי הספר העריכו כי רמת ההוראה בכיתות אלה עלתה.

בתי הספר הציבוריים בישראל, שלא השתנו כמעט בעשורים האחרונים, לא מספקים לתלמידים את המיומנויות הטכנולוגיות הדרושות להם. ממחקר השוואתי בינלאומי של ה-OECD עלה כי בשל מצב תשתיות המחשוב, ישראל מדורגת בשליש התחתון מבחינת רמת התקשוב בקרב המדינות שהשתתפו במחקר. עוד עלה כי מאז 1998, חלה הרעה בנגישות תלמידים למחשבים בבתי הספר. עקב כך, דורגה ישראל בתחתית הדירוג בנוגע למידת השיפור בתשתיות בעשור האחרון לעומת מדינות אחרות במחקר.

היום, הצורך במחשוב בתי הספר בולט על רקע הפערים ההולכים וגדלים בין בתי הספר במרכז לאלה בפריפריה. לפי הערכות, כיום כ-6,000 תלמידים ב-30 בתי ספר ברחבי ישראל מגיעים כל יום עם מחשב נייד לכיתה. על בית הספר לספק להם את התשתית הדרושה. מאידך, נתונים מהשנים האחרונות חשפו גם כי ביישובי הפריפריה יש פחות מחשבים בכיתות בשל המגבלה התקציבית. הלכה למעשה, המדינה מונעת מהתלמידים ביישובים האלה פיתוח מובילות.

הרשויות המקומיות החזקות משקיעות עשרות ואף מאות מיליוני שקלים על תקציב החינוך שהן מקבלות - בניגוד למצבן של הרשויות החלשות. לפי מחקר שנערך ב-2006 על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, תקציב החינוך שמוסיפות הרשויות החזקות גבוה פי 15 מאשר ברשויות החלשות ביותר.

לאחרונה הודיע משרד החינוך על תוכנית לאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, במסגרתה הוחלט על מהלך לייצור, בתוך 5 שנים, חלופה לספרי הלימוד המודפסים באמצעות גרסאות דיגיטליות לספרים, שיהיו משולבים במדיה, מאגרי מידע, פעילויות למידה, יצירה ותרגול אינטראקטיביים וכלי מדידה והערכה מקוונים. העלות הממוצעת הכוללת לבית ספר ל-5 שנים היא מיליון שקל והעלות הכוללת של התוכנית היא 3 מיליארד שקל. חלק נכבד מהתוכנית מתמקד גם בפיתוח מקצועי של מורים ומנהלים ולא רק בהקמת תשתיות טכנולוגיות.

רוב תלמידי ישראל לומדים בתנאים טובים פחות מאשר תלמיד המדינות ה-OECD האחרות. התקנת מחשבים ואינטרנט בכיתות לא תפתור בעיות כמו רמת ההוראה והצפיפות בכיתות, אולם במסגרת מגבלות התקציב הקיימות, התקנת תשתיות טכנולוגיות לתקשורת אלחוטית יציבה וחזקה בעלות נמוכה, תפתח אפשרות לניצול אפשרויות ההוראה החדשות, תאפשר למורים שיתוף של רעיונות ובעיות, ובעיקר – תקדם את מערכת החינוך בד בבד עם ההתקדמות הטכנולוגית. הבעיה היא שבתי הספר מוצאים עצמם עם מערכות מחשב ותוכנות מתקדמות אך ללא תשתית אינטרנטית מתאימה, ללא תקציבים וללא הידע הנדרש להתקנת מערכות התשתית התקשורתית הנדרשת. הדרישות מרשת התקשורת הן אינטרנט אלחוטי בבתי ספר עם יכולת כיסוי למאות משתמשים בתוך ומחוץ למבנים, שיהיה גם בטוח לתלמידים מבחינת רמות הקרינה, ויאפשר הפחתה בצריכת החשמל.

מומלץ למקבלי ההחלטות בישראל לקחת דוגמא ממדינות כמו סינגפור, ארה"ב ובריטניה, בהן קיימת אסטרטגיה מסודרת וארוכת טווח של הקמת תשתיות, העמקת הפיתוח המקצועי של המורים, קירוב הפריפריה למרכז, והצבת התקשוב בלב תהליך פיתוח מיומנויות התלמידים.

באפשרות המדינה להכריז על תכנית חכמה ויעילה לתקשוב מערכת החינוך בישראל, שלא תישען על גופים פילנתרופיים או חיצוניים. בהשקעה קטנה יחסית לכל תלמיד ניתן לבנות תקציב לטווח ארוך שלא ישתנה עם חילופי ממשלות ושר החינוך. במדינה שבה המשאב העיקרי הוא ההון האנושי, רק טבעי שנשקיע את המיטב ביכולות דור העתיד, ונחזור להנהיג את קדמת הבמה העולמית בתחום זה.