שימוע פלילי - ביצוע עבירות באמצעות מחשב 

בכל הנוגע לסוגית הגדרת העבירה ככזו של צווארון לבן או צווארון כחול, ניתן להשוות בין אדם שלא מדווח על הכנסות לרשויות המס לבין גנב. מבחינה מעשית אי דיווח כמוהו כגניבה היות והמדינה היא שותפה מלאה וקניינית לרווחים שאדם צובר. יחד עם זאת החברה מתייחסת בחומרה לאדם שפרץ לבית פרטי וגנב מאשר לאדם שלא דיווח על הכנסותיו לרשויות המס. על האחרון יגידו כי הוא עבריין "צווארון לבן", בעוד שעל הראשון יגידו כי הוא עבריין "צווארון כחול" וזאת על אף העובדה שעבירות הצווארון הלבן גורמות באופן כללי נזק כלכלי רב יותר מעבירות הצווארון הכחול. מכאן אנו מסיקים כי החברה בכללותה מתייחסת בסלחנות רבה יותר לסיווג העבירה כעבירת צווארון לבן.

בשנים האחרונות ונוכח ההתקדמות הטכנולוגית המשמעותית בה אנו חוזים בזירה המקוונת, הגבול המסורתי בין עבירות הצווארון הלבן לעבירות הצווארון הכחול מטשטש.

המחשב מעניק לבני האדם תחושת הגנה – שהופכת במקרים רבים לאשליה

השימוש במחשב מקנה למשתמש תחושה כי הוא מוגן. המשתמש אינו מודע על פי רוב לעובדה שהפעולות שאותן הוא מבצע ביום יום שלא באמצעות מחשב יכולות לשאת אופי חמור בהרבה דווקא משום שהן מבוצעות באמצעות התקשורת בין המחשבים. התחושה שהפעולה שמבוצעת בלחיצה על כפתור היא מינימאלית ביותר, נטולת סיכונים, ואף מעידה על נכונות מועטה יותר לקחת סיכונים דווקא כי הדבר נעשה באמצעי וירוטאלי כמו מחשב ולא בעשיית פעולה מסוימת פיסית בפועל. כך מוצאים עצמם אנשים אשר ניתן לכנותם "עברייני צווארון לבן", ואשר מעולם לא הסתבכו בפלילים, מואשמים בעבירות שעל פי טיבן המשפטי הן עבירות של "צווארון כחול".

לאחרונה, התוודענו לתופעת רכישתם של סמים קלים באמצעות רשת האינטרנט. חיפוש קצר ומקוון יאפשר לחפצים בכך למצוא מספר רב של חנויות המוכרות מגוון רחב של סמים קלים במחיר  זול יחסית. המשתמש שמחפש את הסמים הקלים ברשת האינטרנט חי בתחושה כי הוא אינו אותו מכור המתפרץ לבתים לצורך השגת המנה הבאה, ובטח ובטח לא אותו אדם אשר רוכש את המנה מסוחר סמים בסמטה אפלה. אולם חשוב להדגיש שאדם הקונה סם באמצעות רשת האינטרנט יימצא את עצמו במצב משפטי חמור הרבה יותר מהמכור אשר קנה מנה סמטה אפלה. הכיצד?

המשתמש המכור שרכש את הסמים שלא באמצעות המחשב, יואשם, ככל הנראה בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית, בעוד שמי שהזמין את הסמים דרך החנות המקוונת יואשם בה בעת ביבוא סמים. הסיבה לכך היא שאתרי האינטרנט הפועלים בחו"ל מעבירים את מוצריהם באמצעות הדואר שעובר דרך המכס – ומכאן  שהמשמעות של יבוא הסמים באה לידי ביטוי במלואה –  הכנסת סמים אל שטח המדינה. כל זאת ראוי לציין, למרות העובדה שבכל יתר הממדים של חייו, חי הנאשם חיים נורמטיביים לחלוטין.

אין לתייג את יבואני הסמים לשימוש עצמי כסוחרי סמים לכל דבר

היבוא הנה עבירת סמים הנמנית על קבוצת עבירות שנוגעות בסחר בסמים. המדובר בעבירה אשר בצדה עונש מקסימאלי של עשרים שנות מאסר. יבוא הסמים הוא למעשה חוליה נוספת בשרשרת הסחר בסמים. ואף על פי כן, הפרקליטות מוצאת שלל רב במקרים בהם מעורבת הזמנת סמים באינטרנט, ובוחרת להאשים את החשודים בעבירות חמורות של יבוא למרות שמבחינה נורמטיבית, לטעמנו לא ראוי לתייג נאשמים מסוג זה כסוחרי סמים לכל דבר ועניין.

הרציונל העומד מאחורי איסור היבוא הוא מניעת הפצתו של הסם ברבים. באופן טבעי היבוא הוא רק חוליה אחת משרשרת הסחר. בחירה בסעיף היבוא לטעמנו איננה מידתית שכן לא מדובר באנשים שמייבאים את הסמים למטרות סחר והפצה, כי אם ברכישת הסם לשימוש עצמי בלבד. אשר על כן, טוב יעשה המחוקק אם יתקן את החוק ויתאים את המצב הנורמטיבי לזה הקיים ברחבי הרשת. יש להתאים את החוק ולתקן את החוק בהתאם למציאות החדשה, וזאת בדרך שתתאר במדויק את אופן הפגיעה בערך החברתי ואת המחשבה הפלילית האמיתית העומדת מאחורי המעשים של אותו משתמש במחשב. אנו סבורים כי הצמדתו של סעיף אישום חמור רק מפני שהחוק הוא ישן ויכול לסבול פירוש, לכאורה, חדשני אינה מצדיקה כהוא זה הדבקת תוויות כה חמורות, רק בגלל העובדה שביצוע הפעולה באמצעות המחשב נחשבת איפוא לפעולה בינלאומית.