תאר לעצמך שיום אחד אתה נכנס למעלית והמציאות מולך, משתקפת במראה. אתה רואה אדם מבוגר ושואל עצמך- מה, זה אני, כך אני נראה? לא יכול להיות, משהו במראה לא בסדר, היא עקומה, מעוותת. אלה שנוהגים לטמון את הראש בחול, אוטומטית יסתובבו ויעמדו עם הגב למראה, אולי זה יעבור. אחרים, דווקא יתקרבו לבדוק ולראות אם מקרוב זה נראה אחרת...
כך או כך, הגיל עושה את שלו, למי מבחינה חיצונית, לאחר בדרך החשיבה, בשימוש בחושים, בירידה בראייה, בשמיעה, בטעם, בזיכרון, במידת הריגוש, הכאב או ההנאה. החשיבות שכל אחד נותן לשינויים החלים בו וכיצד הוא מתרגם את המצבים, החל מתפיסת המצב, קביעת דרך ההתנהלות והתפקוד שנוקט מול כל משימה התפתחותית קובעים איך תיראה זיקנתו.
הזדקנות היא תהליך טבעי, שלב בחיים, שינוי אותו עובר האדם במהלך חייו. יש אנשים המוכנים לקבל שינויים, להתאים עצמם, להתמודד, להפנים, להתלבט, להתגמש ויש אחרים שקשה להם יותר. המשימות ההתפתחותיות הן המפתח להמשך התפתחות אישית ומעבר משלב חיים אחד לשני. ולמה הכוונה?
ניקח לדוגמה את הפסנתרן ארתור רובינשטיין שהמשיך וניגן גם בגיל זיקנה. בהיותו בן שמונים הוא נשאל כיצד הוא שומר על הרמה הגבוהה של הנגינה שלו. תשובתו היתה כי הוא מנגן פחות יצירות, מתאמן יותר ומנגן קטעים מסוימים לאט כדי שהבאים אחריהם ישמעו מהר... הוא בחר להתאים את הקצב ליכולת האישית. כלומר, הוא מצא דרך יצירתית להתאים את המציאות לקצב שלו וכך יכול היה להמשיך ולהתפתח, לשמור על היכולת האישית, הרמה הגבוהה, הדימוי העצמי החיובי. רובינשטיין המשיך לנגן מבלי שהפך את הזיקנה לגיל כרונולוגי המכתיב לו את ההתנהגות אלא להיפך. הוא שלט במצב.
עם העלייה בגיל, משתנות המשימות ההתפתחותיות, כל אחד והמשימה העומדת בפניו. ככל שמתבגרים המשימות הופכות אתגריות יותר, לעיתים דורשות מאמץ גדול יותר ליישום, דורשות את הזמן והקצב שלהן אך מתגמלות לא פחות. לדוגמה, קריאת ספר. אם בעבר קריאת ספר היתה לוקחת למישהו שבוע, עם הגיל יתכן ולאותו אדם, תהליך הקריאה יארך חודש, כי קצב הקריאה שלו הואט, אולי בגלל קושי באימוץ העיניים לאורך זמן. יתכן גם שהדבר נובע מחוסר סבלנות או איבוד עניין, תוצאה של המאמץ הנדרש, המסיט את תשומת הלב מהספר.
אם לדוגמה, ישנה את הסביבה כדי שתתאים לקריאה, תאורה חזקה יותר, יציאה לגינה או למרפסת, ניצול אור היום לנוחות הראייה, ישנו סיכוי טוב שגם פעילות קריאת ספר, הנאה שהיתה עניין שבשגרה והפכה לקשה בגלל השינויים בגיל- מוצאת דרך פשוטה, יצירתית, חשיבה אחרת. כך כדאי להתייחס לפתרון משימה או דילמה העומדת בפני הזקן. לא להפוך אותה לדרמטית, לבלתי אפשרית, לקשה לביצוע, לדורשת מאמץ מיוחד אלא לפרק אותה למשימות קטנות, אפשריות, בחשיבה אחרת.
גיל הוא לא מגבלה היא שלב מאתגר, אליו יש להביא את הניסיון הנצבר ולחפש דרכים נוחות לביצוע המשימות ההתפתחותיות של כל אחד, בהתאם ליכולתו האישית.
שרי גל - הגיל הפנימי, גרונטולוגית, יועצת ומנחה לגיל השלישי ולבני משפחה מטפלים. הגיל הפנימי - הרצאות, סדנאות, אימון והעצמה לגיל המבוגר 054-2226080, gilpnimi@gmail.com