ניהול ידע נבון 

הידע מהווה אחד מבסיסי ההתקדמות המדעית והטכנולוגית בעולמנו המרתק , המתפתח והמשתנה כל הזמן אנו מודעים היטב למושג : "ידע הוא כוח" היוזמות , היצירתיות הפעלת המוח לחדשנות מחדירים קודם כלל יידע האצור במוחנו. אנו יודעים שהבסיס – התשתית להפיכת היידע לחכמה – היא "שאילת השאלות" ככל שמתרגלים לשאול שאלות על סמך היידע החכמה מתגברת ומתחזקת במסכת חגיגה כתוב " אין בית מדרש ללא חידוש"

החידוש מבוסס על שאילת שאלות הגורם הדומיננטי להתחדשות נבונה ויעילה .

הגמרא על 2700 דפיה מבוססת על ויכוחים , שקלא וטריא ושאילת שאלות, הבסיס המתודי שמלווה את עם ישראל בחכמתו מאז ועד היום היא "הלמידה בחברותית " מתודה זו – מדגישה ויכוחים ושאילת שאלות של זוג לומדים – חברותא, ככל שהיידע מאושר ונצבר רמת השאלות וחיכוחן נשגבת + מעולה יותר.

כל איש מחקר יודע שעליו לקרוא ללמוד ולרכוש יידע – אך המחקר מעוגן בסופו של דבר על שאילת שאלות חכמות ונבונות על סמך היידע הקיים כמובן .

ברור לנו כי החינוך האיתן מבוסס על הקניית יידע לתלמידים במיגוון הנושאים הנלמדים , ילד הלומד והרוכש יידע הוא שמח ומאושר ומוכן תמיד לקלוט וללמוד עוד ועוד יידע אך הפיכת היידע לחכמה מבוססת על מתן "במה" לשאילת שאלות לכל ילד מקטנות ועד בגרות .

שאלות שהילד ישאל – ויקשה. שאלות שהמורה שואל- מוסיף יידע אך לא חכמה

יש להרגיל את הילדים כל הזמן "ללמוד ולשאול" .

בימינו היידע מועבר בדרכים ובשיטות שונות ומגוונות ככל שהנתיבים לרכישת יידע יהיו יותר חווייתים כן נוזכה לראות תלמידים שהיידע אצור היטב במוחם והם משתמשים ביידע כל הזמן השימוש ביידע מונע שכחתו ומעגן אותו היטב במוח.

היידע חייב להיות מועבר במיגוון דרכים ושיטות – כאשר כל אחד קולט בדרך שונה יש לגוון דרכים במסרים בדיבור , באופן חזותי והכל תוך אינטראקציה בין הלימוד לחומר הנלמד.

היידע חייך להגיע לעובדים ולהעצים את יכולתיהם של הלומודים , אך חשוב שנזכור תמיד את שכתב החכם מכל אדם שלמה המלך "חנוך לנער עפ"י דרכו" , כל אחד רוכש יידע בצורה שונה , ככל שנשכיל מורים והורים להקנות היידע בדרכים מגוונות ומענינות כן נזכה לראות פרי בעמלנו החינוכי ביותר ויותר ילדים. ראוי לעודד ילדים אף מבוגרים להביע את היידע המצוי בחייהם לסביבתיהם -היינו נתינת " במה" לכל אחד להפיץ תורתו והיידע האצור בו כך אנו מעודדים ומאתגרים  את הילדים והבוגרים לרכוש עוד ועוד יידע .

בעולמנו כיום ניתן לרכוש יידע משפע מקורות , עלינו הורים ומורים לדאוג שילדנו יגיעו למקורות היידע הנפלאים , הם תמיד ינועו למקורות היידע אם אנו המנהיגים נדאג לנתב אותם למסלולים הנכונים והחכמים לרכישת יידע.

כל מורה וכל מנהל מנהיג חייבים "לנהל יידע" לשאול עצמם כל הזמן , איזה יידע נפלא ומרתק הם השכילו להעתיק לנוער הצעיר , והאם הוא הועבר בחדוה , בשמחה ובגיל .

יידע נלמד האמצעים דידקטיים מגוונים , בהרצאות , בקריאה , דרך מחשב , מצגות , ציורים , מלימוד בחברותא מביקורים , היידע הנדרש מעצים את העובדים מטפח כישוריהם ומגביר את הטמון במוח והופכו למוח איכותי.

"יידע הוא כוח " המגביר הבטחון העצמי והדימוי העצמי של כל עובד לכך אני ממליץ תמיד להזין את כל העובדים ביידע על כל הנעשה בבית הספר "יידע" לרוב דורש תירגול כדי להפנימו בתוכנו וכדי להשתמש בו בכלים חכמים ונבונים .

לימוד תיאורתי של כל נושא הוא עקרוני וחשוב באתר , אך לא די בכך יש להתנסות כל הזמן ביישום היידע הלכה למעשה. אנו יודעים למשל שקיים הבדל מהותי בין מנהל שהוא מנהיג. ברור מעל לכל ספק שיש ללמוד להיות "מנהיג" להבין היטב ולעומק תכונותיו של מנהיג המוביל , המשפיע המעצים מורים , הגורם למוטיבציה למורים ועוד... אך חובה עלינו להתנסות הלכה למעשה ביידע הנצבר מהלמידה . "הפרטיקום" של כל היידע הנלמד מעגן באדם אופי מנהיגותי שנלמד בתאוריה .

ניתן ללמוד על כלים להתמודדות עם קונפליקטים , דילמות , קשיים ובעיות אך ההתנסות המעשית עם דילמות וקונפליקטים – מעגנים את הכלי החשוב התאורתי-היידע בתוכנו פנימה .

על כן , ראוי שחלק מתהליך הלמידה ייעשה דרך סדנא , בה ניתן לכל אחד מהקבוצה – להתבטא , להביע דעה לתפוס " במה" , בת הוא יכול ליישם את היידע הנצבר בו.

ההתנסות המעשית משכילה להבהיר ללומד לבעל "היידע " ההבדל בין עיקר וטפל מטפח ניצול זמן יעיל , חשיפת היידע הקיים בהנהלה ולכל אחד מן העובדים אל מול "כל" העובדים מוסיף המון עוצמה נחישות , אושר ושמחה .

"יידע" מעגן ומיושם היטב באדם , מטפח בו רצון עז ומוטיבציה להמשיך לרכוש  יידע נוסף אדם בעל יידע מיטבי יודע לשאול שאלות טובות ההופך אותו להיות חכם ונבון , היידע הוא הבסיס התשתית המאפשר לייצור "במה" לשאילת שאלות כל איש מחקר בתחומים רבים ומגוונים יודע ששלב ראשון במחקר היא קריאה , לימוד ורכישת יידע ואז מגיעות  השאלות האיכותיות ההופכות  את היידע לחוכמה את זה.

ככל שמנהל מנהיג ישכיל לבנות תשתית יצוקה של רכישת יידע למורים , סיורים טיולים וביקורים במקומות שונים ומגוונים, ישיבות מורים בהם רוכשים יידע והשכלה, הזמנת אורחים מהאקדמיה , סופרים ואומנים במיגוון תחומים , כולל במדעים ברפואה ובהייטק ככל שהמורים ייפגשו וילמדו מאנשים מרתקים בעולמנו המתחדש כל הזמן , היידע שלהם יגבר וימריא מעלה מעלה היוזמות והיצירתיות תגבר ותרקיע שחקים היידע נלמד כל החיים , היות ואנו חיים בעולם של תהליכי שינוי מתמידים והתחדשות מתמדת כדי לשרוד בעולם מרתק זה ולנסות להיום  הטובים ביותר , צריך כל הזמן ללמוד ולרכוש יידע.

כאשר היידע נצבר וטמון במוחם של העובדים ראוי לשלב אותם בתהליך קבלת החלטות , ולא לשמור את ההחלטות "רק" לשיקול דעת ההנהלה . אנו יודעים שבחברות היי טק ההיררכיה כשגרה באופן משמעותי , באשר עפ"י כל המחקרים ובאופן מעשי היצירתיות החשיבה החדשנית קיימת בעיקר אצל הצעירים , לכן על כל מנהל בתעשייה ובחינוך להקשיב להתייעץ ולהחליט יחד עם הצעירים הנבונות המשכילים ובעלי היידע.

מנהל בעבר , לא תמיד נראה אצל העובדים , כיום מנהל בתעשיה כולה ובודאי בחינוך זמן כל הזמן למורים , התרבות הארגונית דהיום שונה מן העבר . המנהל תלוי בצוות כמו שהצוות תלוי במנהל , על כך ראוי שכל מנהל יפעיל  אינטיליגנציה ריגשית בעוצמה והמון .

כל הצלחה בפרויקט דורשת תמיד "תהליכים "ככל שהתרבות האירגונית איכותית נכונה ומשתפת את כולם הרי נגיע לתוצרים לתפוקות מעולות ככל שמתנהל יעודד עובדיו לחשוב ולהציע רעיונות ולעולם להקשיב לעצמו וכל הסובב אותו .

ראוי שכל מנהל מנהיג שיבנה תשתית איכותית לניהול יידע שהרי היידע נרכש ממקורות רבות ומגוונים לכן ראוי להקשיב לכולם.

ראוי שכל מנהל יבנה זמן ברור לשיחה עם כל עובד , לעודד אותם ללמידה לרכישת יידע , ולהקשיב וללמוד מהם על היידע שרכשו, אגירת היידע מכל העובדים והפיכתו לחכמה מהווה בסיס איתן לתנועה לראש ההר .

ככל שהמנהל יגרום לפריחתם של עובדיו הרי היידע יניב פרות נפלאים , היידע מהווה מנרע צמיחה משמעותית וחדשנית שימוש נכון ואיכותי עם "המחשב" לעיבוד  נתונים לשמירת רעיונות לבניית תשתית חדשנית , יכול לגרום להפקת רעיונות אחרים שונים מצוינים. הקשבה לכל עובד בעל ידע מהווה מוקד חשוב להצלחה בדורנו, ההקשבה ונתינת "במה" לכל עובד יצירתי מגבירה בהם מוטיבציה ורצון עז להמשיך ללמוד , לרכוש יידע ולהפגין יכולתם וכישוריהם .

הפצת תורתם של בעלי היידע , נתינת פרסום לכל רעיון יצירתי כדי לפרסם בעלי היידע היצירתיים , חשוב , עקרוני וחכם . ראוי לפתח שיטות להתמודדות , לויכוחים לתחרות ואף לדאוג לתמלוגים במקום שהדבר ניתן  . תמיד ניתן להעניק שי ספר לכל איש חינוך מעולה.

ראוי שמנהל –מנהיג מיטבי ישמור על כל היידע הנרכש , בקלסרים או כיום בקבצים במחשב שיהיו נגישים לכל המורים ראוי תמיד לבצע משימות "חזרה" כדי ללמוד מטעויות או משלבי ההצלחה הקודמות כדי לנוע קדימה בכלים יעילים יותר ראוי ללמוד לקרוא ולאגור "תחקירים " בחינוך , להפוך מחקרים המתקיימים באקדמיה וליישם תוצאות. "חבל על הזמן" לנסות כל דבר מחדש אם אפשר לנצל מחקר שנעשה, איתור וזיהוי הצלחות דרך בניית תשתית של חיפוש אחר מחקרים והצלחות חייב להיות מוקד חשוב בבניית העמל החינוכי בבתי הספר.

הבנת מחקר – הבנת הצלחה ויישומה אצלנו בבתי ספרנו מחווה דגם נפלא להצלחה ולחדשנות צריך ללמוד וליישם כל הזמן .

ראוי לשלוח מדי פעם מורים לספריה באקדמיה – כדי לאתר את הרעיונות החדשניים .

שנמצאו המחקר = האקדמי

בארה"ב הוקם אירגון לקידום הלימוד של מיומנות הוראה ה-21 במערכת החינוך הארגון זיהה 6 קבוצות , מיומנויות מורכבות הנחוצות לחינוך ולתפקוד ניהולי יעיל בעידן המידע.

יצירתיות וכושר המצאה , מחשבה ביקורתית ויכולת לפתור בעיות .

יכולות תקשורת ושיתוף פעולה.

אוריינות המידע .

אוריינות אמצעי תקשורת .

אוריינות טכנולוגיות מחשוב.

ראוי שבכל מוסד חינוכי יוקם מו"פ מחקר ופיתוח , להציב מספר מורים ואולי יחד מספר הורים מדהימים ואולי גם מספר תלמידים מצטיינות בקבוצת "מו"פ" שידאגו לקריאה , ללימוד , לרכישת היידע ולהפקת רעיונות והצלחות כדי להתקדם , לנוע לראש כל פסגה ולכבוש כל הר.