לאחרונה אנו עדים למספר מקרים בהם נקנסו מעסיקים על ידי בתי הדין לעבודה בגין ליקויים שנמצאו ברישום תלושי השכר אשר הפיקו, וזאת בהתאם להוראות תיקון 24 לחוק הגנת השכר.
מבין פסקי דין הרלוונטיים לעניין נאותות הרישום בתלושי השכר בחרתי לסקור שניים מהם ולהציג את הרקע לפסק הדין, מסקנות מתבקשות וכן המלצות לפעולה.
פסק דין גני אליזה בע"מ
ב-27 לספטמבר 2011 גזר בית הדין לעבודה בחיפה על חברת גני אליזה בע"מ (להלן: "החברה") קנס כספי בסך 35,750 ש"ח, זאת בנוסף לסך של 86,070 ש"ח על תנאי למשך שנתיים בהן מתחייבת החברה שלא להפר את הוראות חוק הגנת השכר בשנית.
פסק דין זה ניתן כתוצאה מהרשעתה של החברה בגין 11 עבירות שמקורן באי רישום נאות על פי הוראות חוק הגנת השכר בתלושי שכר של שישה מעובדי החברה במשך תקופה של 3 חודשים. החברה הודתה בעבירות שיוחסו לה ולא ניסתה להתחמק או להתנער מאחריות בגין עבירות אלו.
יש לציין כי גובה הקנס הינו חריג וגבוה לכל הדעות על אף פרק הזמן הקצר בו נמשכו ההפרות ועל אף הודאתה של החברה בעבירות המיוחסת לה.
בית הדין נימק את הסיבות לענישה החמורה:
* כל עבירה על חוק הגנת השכר, הנוגעת לאי פירוט שעות העבודה והשכר, הינה עבירה שיש להתייחס אליה בחומרה.
* אין באי פירוט נתוני השכר עניין של כשל טכני אלא עניין של חוסר שקיפות הנוגעת לזכויות הבסיסיות של העובדים ולשכר המגיע להם על פי חוק.
פסק דין המכון למחקר ביולוגי בישראל
בתלושי השכר של עובדי המכון למחקר ביולוגי בישראלי (להלן: "המכון") לא היה רישום מפורט של כמות ימי המחלה המגיעים לעובדים ולא רישום של מספר ימי המחלה שנוצלו. אי לכך, וכחלק מסכסוך קיבוצי, הוגשה בקשה לבית הדין לעבודה בת"א מטעם הסתדרות העובדים הכללית החדשה לחייב את רישום הפרטים הנ"ל בתלושי השכר של העובדים.
ב-3 לאפריל 2012 נעתר בית הדין לעבודה בת"א לבקשת ההסתדרות ופסק כי על המכון לנהל פנקס שכר שיכלול את מספר ימי המחלה שנוצלו לגבי כל אחד מהעובדים ואת יתרת ימי המחלה שצברו.
בנוסף, יש מקום לציין כי בית הדין לעבודה בת"א הדגיש בהחלטתו מספר נקודות חשובות:
* העובדה כי המכון למחקר ביולוגי בישראלי הינו מוסד ציבורי אינה פוטרת אותו מלהחיל עליו את הוראות תיקון 24 לחוק הגנת השכר – לא יינתן פטור, לאף מעסיק, ממילוי דווקני של הוראות תיקון 24 לחוק הגנת השכר.
* פירוט מלא של הרכיבים הנדרשים בתלוש השכר אינו עניין טכני אלא זכות מהותית של כל עובד.
* על אף הנוהג הקיים בבתי הדין לעבודה בישראל שלא לפסוק הוצאות משפט במסגרת סכסוכים קיבוציים, מצא בית הדין לעבודה כי נושא זה הינו מהותי וחשוב ועל כן פסק על החזר הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד על סך 10,000 ש"ח.
מסקנות
1. בתי הדין לעבודה רואים בפירוט הרכיבים בתלושי השכר כזכות מהותית ובסיסית של העובדים ולא כעניין טכני שולי.
2. ניתן ללמוד ממקרים אלה כי בתי הדין לעבודה מתייחסים להפרות חוק הגנת השכר ובעיקר להפרות הקשורות לפירוט הנדרש בתלוש השכר, בחומרה רבה גם אם משך הזמן שבו התבצעה ההפרה היה קצר יחסית.
3. בהתאם להוראות החוק, לנושאי משרה אחריות לקיום הוראות החוק והפירוט הנדרש בתלוש השכר. במקרה של אי מילוי הוראות החוק עלול נושא המשרה לשאת בתוצאות הפליליות של ההפרות. נושא מישרה הינו בדר"כ: מנכ"ל, מנהל כספים, חשב, מנהל כ"א, מנהל משאבי אנוש וכו'.
המלצות
פסקי הדין האמורים אינם מותירים מקום לספק – על המעסיקים להקפיד על רישום נאות ומלא של כלל הנתונים הנדרשים בתלושי השכר של כלל העובדים, בהתאם להוראות חוק הגנת השכר. על הרישום לכלול: מספר ימי עבודה בפועל, מספר שעות עבודה בפועל, שעות תקן, מספר ימי תקן, ימי מחלה, ימי חופשה, פירוט שעות נוספות וכיו"ב.
למידע נוסף - חוק הגנת השכר תיקון 24.
קיום הוראות החוק ורישום נאות ומלא של הרכיבים בתלוש השכר, ניתן ליישום בצורה קלה ולא מורכבת בעזרת שעוני נוכחות ומערכות ממוחשבות לרישום נוכחות, ובכך להימנע מההשלכות הפליליות והאזרחיות כתוצאה מאי רישום כאמור.
הערות:
1. האמור במאמר זה מיועד למתן מידע כללי בלבד ואינו מהווה מתן חוות דעת ו/או ייעוץ מקצועי ו/או משפטי ולפני הסתמכות על המידע במאמר זה יש להיוועץ בעורכי דין.
2. פס"ד גני אליזה - פ' 34754-03/11 מדינת ישראל נ' גני אליזה בע"מ ואח'.
3. פס"ד המכון למחקר ביולוגי בישראל - סק ת"א 14755-02-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מדינת ישראל המכון למחקר ביולוגי בישראל.
רונן פורת, רו"ח מומחה למערכות נוכחות לעסקים מייל: ronen@lshv.co.il מנכ"ל חברת לסה ויז'ן המפתחת ומשווקת את מערכת Timewatch - פתרונות דיווח נוכחות והכנה לשכר
