עם יד על הלב – כמה פעמים שאלתם /דברתם עם עצמכם שיחת עומק, שכוללת שאלות הרות גורל כמו – "היא אמרה שהיא תחזור עוד שבוע. עבר כבר שבוע וחצי. להתקשר או לא להתקשר?", "זה מוגזם/לא?" "אני בסוף אתפס כלהוט/ה מדי וזה יכול אולי להרתיע"
נשמע דומה אבל לא. אני לא מדברת על דייטים. לפחות לא בעולם הזוגי. אני מדברת על "דייטים" עסקיים או יותר נכון, מערכת היחסים בניכם לבין הגורם המגייס דהיינו חברת השמה, מכון אבחון או אחראי/ת הגיוס בארגון שאתם מיועדים אליו (ויש כזו! אכן כן!).
אני אתחיל מהשורה התחתונה של המאמר – אחת הדרכים המומלצות לנהל את "מערכת היחסים" היא ברוח המשפט "צעד קדימה, שניים אחורה".
מה המשמעות ולמה כוונת המשורר? תמשיכו לקרוא והתשובה תגיע…
למען הפשטות, מצ"ב שלושה חוקים/כללים/תנסחו כרצונכם, שאני מציעה לכם במתנה ממני ומיועדים להתנהלות אפקטיבית ומקדמת שלכם, כמועמדי HR, מול הגורס המגייס (למען הסר ספק – אלו כמובן לא כולם, אלא כמה מן העיקריים שבהם) :
1. "אינטליגנציה רגשית - לא מילה גסה" – צאו מנקודת הנחה, שלאופן בו אתם נוהגים כלפי איש הקשר שלכם, יש השפעה משמעותית על המשך הקשר וטיבו. הראיון התחיל 30 דק' אחרי הזמן; ביטלו לכם את הפגישה בבוקר של אותם יום; יועצ/ת ההשמה לא חזרה אליכם "עד סוף היום" כמו שהבטיחה ואפשר לחשוב על תרחישים כיד הדמיון. אין ספק שאירועים אלו יכולים, בפוטנציאל, להרגיז. בד בבד, תנסו לקחת את הסיטואציות הללו למקום מלמד ומקדם במקום למקום של כעס ועצבים ולהבין שהם יכולים לקרות. המחיר שתשלמו אם תסננו הערה עצבנית למראיינ/ת, למשל, נוסח "כמה זמן צריך לחכות לכם?" עשוי להיות גבוה מהתמורה שהוא מעניק לכם (שבד"כ מתמצה בפורקן תחושות), במיוחד אם זו הפעם הראשונה שסיטואציה כזו התרחשה. תגובה שכזו עשויה לייצר רושם של חוסר סובלנות/קושי אפשרי בהכלת תסכולים וכ"ו וקיים סיכוי שהיא עשויה להשפיע – ולא לחיוב – על התקשרותו מולכם וחבל. תזכרו שגם אם אתם לא אומרים דבר, שפת הגוף שלכם יכולה לשדר במקומכם והשדר יכול לעבור הן למראיינ/ת והן למי שיבוא איתכם במגע בטרם נכנסתם לראיון.
תנצלו את הזמן שיש לכם עד הראיון ללמידה נוספת. אתם לא יודעים כמה תוכלו ללמוד אם רק תפקחו את העיניים. לקרוא קצת על הארגון, אם לא קראתם לפני הראיון, לקלוט את הניואנסים הקטנים במסדרון ואת השיח בין האנשים. תוכלו להפיק מכך תועלת רבה גם לגבי אופי התרבות הארגונית והאנשים במערכת ועד כמה הארגון מתאים לצרכים והרצונות שלכם באופן אישי ועוד המון מידע רלוונטי לגבי הגורמים האנושיים עימם אתם באים במגע. בסיטואציה כזו, אפשר לבחור באי תגובה לאיחור (וזה גם בסדר – אי תגובה לא הופכת אותך לבלתי נראה או מורגש) ובמקרה והמראיינ/ת התנצל בפניכם על העיכוב, תגובה אפשרית היא " אני מבינ/ה שאת/ה עמוס/ה. זה בסדר גמור". אתם מתמודדים לתפקידי משאבי אנוש ובאופן טבעי, יחסי אנוש הם חלק מהמשחק. יכול להיות שאמירה כזו אפילו תייצר סוג של שיח ושבירת קרח עם המראיינ/ת – רווח לשני הצדדים.
תבחרו להגיב באופן שיקדם אתכם במקום בתגובה שתקח אתכם 8 צעדים אחורה. יועצ/ת ההשמה לא חזרה אליכם? תנו לה עד סוף היום ותרימו טלפון למחרת. במקום להתעכב על למה היא /הוא לא חזרו אליכם, תעלו את העניין עצמו, שלשמו התקשרתם.
אני כמובן לא אומרת שאתם צריכים לקבל כל התנהגות ובכל מחיר וכמובן שישנם מצבים שחורגים מגדר הרגיל. הצעתי היא, שתמיד תשאלו את עצמכם אילו מצבים הם באמת כאלו ומה המחיר של הפעולה שלכם? תמיד יש לכם את האפשרות לבחור איך להגיב וגם אם ההתנהלות אינה לעניין, ההחלטה מהן ההשלכות שלה (האם תמשיכו בקשר/לא) היא בידיכם וללא כל קשר לתגובה המיידית שלכם למצב.
אם העיכוב בראיון, למשל, מרגיש לכם חריג, תמיד תוכלו לפנות למזכיר/ה ולשאול, בגובה העיניים, מה הסטאטוס ואיפה עומדים הדברים במקרה והיא יודעת ואם לא – על מנת שתבדוק עבורכם (אני באופן כללי, מציעה שלא לקבוע ראיונות/פגישות צמודות. בדיוק בגלל שעיכובים יכולים לקרות. בין אם הם מוצדקים ובין אם לא – הם קורים. למה לכם לקחת את הסיכון?).
בסופו של עניין, לכל סיטוציה יש דרך תגובה מתאימה ובדרך כלל – יותר מאחת. כאנשי משאבי אנוש, תצטרכו להפעיל את המנגנון הזה שנקרא "אינטליגנציה רגשית" ולאבחן את הסיטואציה, תוך שאתם מבינים את המקום שלכם ושל הצד השני בתוכה. ברגע שתבחרו להבין שכל סיטואציה כזו היא סיטואציה מלמדת, תוכלו להפיק ממנה את המיטב.
2. "קשב אקטיבי. פשוט תקשיב/י" - רובינו מבינים שבראיון עבודה או כל תקשורת מול הגורם המגייס, אנחנו צריכים להקשיב. פשוט, נכון? אז זהו שכן, אם רק מבינים את משמעות הקשב. המטרה היא להקשיב באופן פעיל לא רק כדי שבשיחה שלי עם חברה, אני אדע לשנן בעל פה מה יועצ/ת ההשמה אמרה לי, אלא באופן שבו אני אוכל לתת מענה לתכנים שהיא מעלה – גלויים וסמויים. לא אחת קורה, שבראיון עבודה אתם מוצאים את עצמכם כ"כ מרוכזים ורוצים להצליח, שאתם שומעים את הצד השני מדבר, אבל לא באמת מפנימים את המסר שהוא מנסה להעביר לכם. למשל, בפתיחת ראיונות, יש לא מעט מגייסים שמציגים את אופי הארגון, התפקיד הנדרש, האתגרים הכרוכים בו וכדומה ובדיוק באותו זמן, אתם מוצאים את עצמכם עם מחשבות כגון "ואם היא תשאל אותי מה התכונה השלילית שלי, מה אני אגיד? שכחתי…".
חברים יקרים – הצד השני צריך להרגיש שהחיוך שלכם וההנהון למשמע דבריו הוא אותנטי. ומעבר לכך – יש כל כך הרבה דברים חשובים שאתם יכולים להפיק – למה לוותר עליהם? למשל, בכל מה שנוגע לפתיח הגורם המגייס בראיונות, ישנם לא מעט רמזים מתרימים לדגשים הבאמת חשובים בתפקיד, למה שהארגון באמת זקוק לו ומחפש ואם תפתחו את האזניים ותקשיבו עד הסוף, המידע הזה יוכל להיות רלוונטי לכם גם בהחלטה האם התפקיד והארגון מתאים לכם וכן בהתמודדות עם המשך הראיון ותהליך הגיוס.
3. "צעד קדימה, שניים אחורה" – כיאה להבטחה שלי, הגענו לאחד מהעקרונות החשובים בעיניי. אחד הדברים שמטרידים מחפשי/ות עבודה (גם במשאבי אנוש וגם בכלל), נוגעים למידת תכיפות השיחות/בדיקה מול הגורמים המגייסים, את סטאטוס המועמדות שלהם (מרמת רלוונטיות קורות החיים, מועד קיום הראיון, מועד המשך התהליך, מועד הצעת שכר וכיו"ב). התשובה היא שאין תשובת בית ספר, אלא תשובה שרלוונטית ומתאימה למערכת היחסים שלכם (אורכה, טיבה וכ"ו) עם ומול הארגון/הגורמים שאיתם אתם במגע (ראה "אינטליגנציה רגשית" בסעיף 1).
הקשר שלכם מולם צריך לגלות מצד אחד יוזמה, מוטיבציה, יצירתיות ורצון, שהינם אותנטיים ומותאמים לאופי התפקיד והארגון. כמובן שרצוי שתשקיעו את מרצכם במשהו שאתם באמת רוצים – דרך נוספת לבדוק עם עצמכם את "הדופק" והאם אתם בדרך לתפקיד הנכון.
למשל, אם אתם מתמודדים לתפקיד של רכז/ת גיוס ותרצו לשלוח קישור למאמר שכתבתם בעצמכם/שנתקלתם בו למי שראיין אתכם, תדאגו שהוא לא יעסוק בהצעה ל"סדנת צחוק" לארגונים, אלא בשיטות גיוס חדשניות…
מצד שני, יש מקום גם ליכולת להרפות, לשחרר ולתת לדברים לקרות – לפעמים בקצב שונה ממה שתכננתם. אל תוותרו בקלות ועם זאת, תדעו לקבל ולכבד את רצונותיו של הצד השני (קצת מזכיר את עולם הזוגיות…) – רק תרוויחו מכך. גם אם אמרו לכם "לא", זה לא אומר שבעתיד לא תוכלו לנסות שוב. תחשבו מה היה קורה אם ה"ביטלס" היו נכנעים לחברת התקליטים הראשונה שדחתה אותם. צמרמורת.
אם אתם לקראת הכניסה לתחום ורוצים להתחיל את תהליך החיפוש במשאבי אנוש, אשמח לעמוד לרשותכם בתרגום מעשי של טיפים אלו ואחרים וללוות אתכם בבניית קריירת ה-HR שלכם.
בהצלחה!
© כל הזכויות שמורות – עדי שוורץ
עדי שוורץ - HR Route : ייעוץ לבניית נתיב קריירה במשאבי אנוש, אבחון כ"א ופיתוח מיומנויות ניהול ומנהיגות
**סוציולוגית, יועצת ארגונית ומנחת קבוצות מוסמכת מטעם אוניברסיטת בר אילן ***
יועצת, מנחה ומלווה לאנשים השואפים להשתלב, לגדול ולהוביל בתחום משאבי האנוש - שירותי ייעוץ והכוונה מקצועית בעולמות משאבי אנוש - שירותי ייעוץ, הנחייה ולווי מקצועי-פרקטי בעולמות המש"א (משאבי אנוש) לאלו שהחזון שלהם מוביל אותם לשאוף להשתלב, לגדול ולהוביל במשאבי אנוש
*העברת תהליכי אבחון וגיוס למגוון תפקידים - זוטרים עד בכירים ובמגוון עולמות תוכן (מנהלי/ות פרויקטים, תפקידי בק-אופיס, תפקידי ניהול, מהנדסים/ות , עורכי/ות דין ועוד). בעלת ניסיון בהעברת ראיונות עומק, מרכזי הערכה, תפעול וניתוח מבדקים אישיותיים, שכליים וכיו"ב. שירותי כוללים גם לווי מאבחנים חדשים בתחום
* העברת סדנאות, הדרכות ולמודי הוראה בנושאים הנושקים למנהיגות, מיומנויות ניהול, משאבי אנוש ויעוץ ארגוני, עבור ארגונים/מוסדות אקדמיים
אתר מקצועי: http://adischwartz.wordpress.com/ http://www.facebook.com/HRoute
מייל : href="mailto:AdiSchwartz.hroute@gmail.comAdiSchwartz.hroute@gmail.com">">AdiSchwartz.hroute@gmail.com
