פילאטיס חכם - לדעת להקשיב לגוף ולסמוך עליו 

פילאטיס חכם – לדעת להקשיב לגוף ולסמוך עליו

מאז שהתחיל פילאטיס את פועלו ועוד לפני שידע שיצר שיטה, העקרונות שלו היו הקשבה , התבוננות ולמידה. כתוצאה מעקרונות פשוטים אלו התפתחה שיטה ללא סוף. פילאטיס עצמו לא הפסיק ללמוד מתוך התבוננות והסקת מסקנות מתוצאות העבודה שלו עם אנשים ופיתח מכשירים, תוכניות ותרגילים. מיום מותו ועד היום, לא מפסיקים כל המתעסקים בפעילות שאותה יצר לפתח ולהתפתח.

אחד הנושאים הבולטים העולה בספרו של ג'וזף פילאטיס היה, נושא התבניות המוחיות. פילאטיס ניסה לאפשר כמה שיותר תנועות ופעולות המוציאות את האדם מתבניתיות והרגלים. הוא הבין ששיגרה מוחית, גופית והתנהגותית מותירה את האדם במקומו ומונעת ממנו מלהתפתח ולשמור על גמישות ואורך חיים. בחוכמתו יצר מאות אופנים לביצוע פעולות ותרגילים כך שכל אימון מוציא את המתאמן מהרגליו ומאתגר עוד מפרק ועוד זווית אפשרית.

פילאטיס חכם, שיטה הממשיכה רעיון זה לוקחת את התובנה הזו קדימה. המילה "צריך" לעשות לא שגורה בפי המדריכים אלא המילה "מתאים". העובדה שהגוף יכול לבצע את כל הפעולות שתוכננו במקור, לא אומרת שהוא חייב לעשות זאת על מנת לשפר את עצמו. ברגע שאנו מאלצים את הגוף לבצע משהו "טוב", מבלי לוודא שאכן הוא מתאים, הופך אותו לשלילי ולא מתאים ובהתאם לכך התוצאות לא מאחרות להגיע.

תוצאות שליליות אלו יצרו צורך להתפתחות מושג ההקשבה והאמון בגוף. ניתן לדמות את השרירים בגוף ל"משרתים" שלנו. הם נועדו לבצע פעולות מסויימות בזמן מסויים ובדיוק מושלם הן מבחינת התנועה והן מבחינת התזמון ושיתוף הפעולה עם שאר השרירים המשתתפים בפעולה. ה"משרתים" הם שלנו ואנו צריכים לדעת להפעיל אותם בלבד. הם אמורים לבצע את הפעולה שהם יכולים לבצע. במקרה שאנחנו מבקשים משריר מסויים לבצע את מה שאנו רוצים שיבצע, או חושבים שהוא צריך לבצע בזמן שהוא אינו מסוגל לכך, אנחנו מתחילים שרשרת של התעללות גופנית מבלי לדעת. אותו "משרת" ינסה כמיטב יכולתו לבצע את הדרישה, אך לא ימצה וימקסם את הפקתו המקורית או העכשווית. ההוראה "עשה זאת כך", אינה הקשבה ואינה נוסכת אמון בגוף. כתוצאה מכך הגוף נכנס לסטרס. ההוראה "בוא תראה לי מה אתה יודע לעשות", תפיק הרבה יותר, תלמד הרבה יותר ותייצר תפוקה מקסימאלית עם תחשוה חיובית שהגוף ישדר חזרה.

                             -וידאו- 

נחזור לאותו "אדון" המבקש מ"משרתיו" לבצע את פעולתם וסומך עליהם שיעשו זאת בדרכם הם. לעומת "אדון" שיאלץ את משרתיו לבצע את המשימות בדרכו הוא, וישיג תוצאה במאמצים רבים ומיותרים. לאורך זמן, "המשרתים" לא יחזיקו מעמד ולא ירגישו נוח להמשיך. "אדון" המקשיב ליכולת "משרתיו" ונותן להם את האמון והחופש להראות לו כיצד הם יכולים לבצע את המשימה באופן הטוב ביותר, יבין כיצד להפעיל אותם על מנת לממש את מטרתו ללא לחצים מיותרים. יכול להיות שיצטרך לעזור להם ללמוד דרך אחרת ולכוון אותם, אך כאשר משלבים הקשבה גם הלמידה נעימה ומתגמלת.

ברגע שאנו מבקשים מהשריר להראות לנו מה הוא יכול לעשות וכיצד, אנחנו מתחילים תהליך של הקשבה. אנו מתבוננים אל התוצאה ומשם מתכננים את השיפור הרצוי בהתאם ליכולתו של כל שריר בנפרד. באופן זה אנו ממשיכים את הרעיון הגדול של פילאטיס המקורי ומפתחים אותו לרמות חדשות של יציאה מתבניות של "צריך".

על מנת להקשיב לגוף יש להבין את שפתו. אנחנו יכולים להקשיב מהבוקר עד הערב לשיחה בשפה לא מוכרת ולא נבין דבר. לשם כך יש הכשרה חכמה למדריכי פילאטיס. הכשרה ממקום אחר. הכשרה המלמדת את המדריכים לשאול את השאלות הנכונות על מנת לקבל את התשובות המתאימות. אין מתכונים, יש רכישת עקרונות וכלים. הכשרה כזו, נוסכת ביטחון בקרב המדריכים שיכולים ולומדים כיצד להתמודד עם אנשים בעלי צרכים שונים.

את שפת הגוף לומדים בהכשרה מתמשכת המתפתחת בהדרגתיות עם רכישת ניסיון בהדרגתיות. עם הניסיון, נשאלות שאלות ונוצר צורך להמשיך ללמוד. הלמידה האין סופית של המדריכים העוסקים בפילאטיס חכם, ממשיכה את דרכו של ג'וזף פילאטיס המקורי, שלא הפסיק לחקור, ללמוד, להמציא, לפתח ולהתקדם כמה צעדים קדימה מכפי דורו.

בוידאו המצורף מודגמת הדרך בה מלמדים את המדריכים כיצד לעזור למתאמנת להפעיל שריר מייצב באיזור הקרסול. ההסבר פשוט, ההפעלה פשוטה, הביצוע מושלם ללא מאמץ וללא שאלות. כל זה מתבסס על ידע ולמידה מתמשכת של שפת הגוף. מיומנות בלתי ניתנת לזיהוי היא האומנות שבמקצוע.