ניצחונה הגדול של מלאלה הקטנה 

ניצחונה הגדול של מלאלה הקטנה

בראשית החודש, אירע בעיירה מינגורה שבפקיסטן, מקרה נורא שגרם לרבים בעולם, לעצור את נשימתם בעצב ובזעזוע עמוקים. המקרה הוא ניסיון הרצח וההשתקה של ילדה אחת בת כ-15, בשם מלאלה יוסופזאי.

מלאלה היא תלמידת בי"ס במחוז סוואט שבפקיסטן. מקום זה, נשלט כבר זמן רב (רב מדי) ע"י ארגון הטאליבן, שמבקש להשליט בו, כמו בפקיסטן כולה, את חוקי השריעה המוסלמיים.

בשם אותם חוקי שריעה, נאסר על הילדות והנשים, לקיים כל סממן של חיים מודרניים ומתקדמים. הן אינן יכולות להתלבש כרצונן, אסור להן ללמוד, לעבוד, לצאת מביתן ללא רשות הגברים, ולמעשה אסור להן לעשות דבר, מלבד לטפל בגבר ובילדים, בתוך הבית פנימה.

בתוך כל החושך, הבורות והפרימטביות הקדמונית הזו, קמה אותה ילדה צעירה, והשמיעה קול שונה ואחר, שכמעט ולא נשמע באותם מקומות. היא סירבה לוותר על הלימודים בביה"ס, ובשנת 2009, כשהיא בת 11 בלבד, החלה לכתוב בלוג אישי בעבור רשת השידור הבריטית BBC, בו היא מספרת על המאבק שלה, לטובת המשך הלימודים, שלה ושל חברותיה, במסגרת ביה"ס בו היא לומדת. באותה שנה, כתב גם העיתון האמריקני "ניו-יורק טיימס" על סיפורה של מלאלה, ועל רצונה לעשות הכל על מנת להמשיך וללמוד בביה"ס, וכן על החיים בצל שלטונו של הטאליבן בפקיסטן.

הבלוג והכתבה, שזכו לשבחים רבים, ולצפיות רבות בהתאם, הביאו לפרסום סיפורן של מלאלה וחברותיה, ולתמיכה גורפת וחסרת תקדים, בסיפורה ובמאבקה על שמירת הזכות לחינוך והשכלה בבית הספר.

כצפוי, אצל אנשי הטאליבן, התקבל הסיפור בפחות התלהבות ושמחה. מיד קם קול הקורא להעניש את מלאלה, להפסיק את פרסום סיפורה, ואף לפגוע בה. אנשי הטאליבן ראו בפרסומו של הסיפור, ובאהדה והסימפטיה הרבה שהוא גורף, עניין שיש להיפטר ממנו, ולחסלו בהקדם, בטרם יוביל לכך שאנשים נוספים ילכו בדרכה של מלאלה, ויספרו את האמת על החיים תחת שלטון הטאליבן בפקיסטן.

זה לא לקח זמן רב מדי, עד שהמילים תורגמו למעשים. יום אחד, בראשית החודש, כאשר חזרה מלאלה עם מספר חברותיה מביה"ס, עצרו את הרכב בו נסעו מספר לוחמי טאליבן. לאחר שביררו מי מהנערות היא מלאלה, הם ירו לעבר ראשה של הילדה הצעירה מספר קליעים. מלאלה נפגעה באורח קשה מאד, ופונתה לבי"ח מקומי כשהיא מחוסרת הכרה, ונאבקת על חייה.

לאחר כשבוע, ומכיוון שהתברר כי יש צורך בטיפול מתקדם ומודרני יותר במלאלה, היא הועברה לטיפול בבי"ח בבריטניה, שם היא מאושפזת כעת. מצבה עדיין קשה, וטרם ברורות ההשלכות העתידיות של פציעתה על גורלה. שמירה כבדה הוצבה על חדרה בביה"ח, בצל האיומים מבית לפגוע בה שוב, בכדי להשלים את המשימה בהצלחה.

בינתיים בפקיסטן, היורים במלאלה טרם נתפסו. לא ברור מה יהיה דינם אם וכאשר ייתפסו, אך זה לא יהיה מוגזם או מופרך להעריך, כי הם ימצאו תמיכה ואהדה למעשיהם, וענישתם תהיה (אם בכלל) מקלה עד מאד. כך הם פני הדברים כשמדובר בארגון כמו הטאליבן, בו חיי אדם (ונשים במיוחד), אינם שווים יותר מקליפתו של השום.

העולם כולו היה נסער לאחר הפגיעה במלאלה. גינויים הושמעו בכל זירה דיפלומטית וציבורית, דברי שבח לילדה האמיצה, ודברי גינוי ליורים בה, הושמעו באופן תדיר, והציפו את אמצעי התקשורת בכל מקום על הגלובוס.

המקרה של מלאלה, לא היה נודע ומתפרסם אלמלא אומץ ליבה ונחישותה הרבה. הילדה הצעירה הזו, שסירבה להיכנע לדרישותיו של ארגון טרור פונדמנטליסטי ורדיקלי, ולא הסכימה לוותר על לימודיה בביה"ס (דבר כה אלמנטארי לכל ילד וילדה בגילה, כמעט בכל מקום בעולם). מלאלה הפכה בין רגע לסמל של מאבק שלם, נגד כוחות החושך והדיכוי. חבל כל כך, שהמחיר שהיא שילמה באופן אישי, הוא כבד ואכזרי מאד.

אך למרות כל זאת, ולמרות שלמלאלה מחכה עוד ככל הנראה שיקום ארוך, ומצבה הבריאותי בעתיד עדיין אינו ברור לחלוטין, הסיפור של מלאלה הקטנה מלא בתקווה, ובמסר אחד חשוב במיוחד: גם כוחות העריצות והדיכוי האכזריים והשפלים ביותר, שרומסים את כבודו של האדם עד עפר, לא יוכלו לנצח ילדה קטנה אחת, בעלת כוח רצון אדיר ואמונה עצמית בלתי נגמרת, שהראתה לעולם כולו את פרצופו האמיתי של ארגון שמשליט טרור ופחד, ויורה גם בילדים. במאבק הזה, נחלה מלאלה הקטנה ניצחון גדול, שכולנו צריכים לקוות ולהתפלל, שהיא תזכה לחזות בו בעתיד. כי כל עוד ישנם ילדים אמיצים וגיבורים כמו מלאלה, אזי ישנו סיכוי לעתיד טוב יותר, אפילו במקומות האיומים והאפלים ביותר בעולמנו.