היכן אתם אנשי הרוח, המדע והחברה? היכן אתם אנשי הספרות והשירה? אנשי האקדמיה וחתני פרסי נובל? היכן אתם נשיאי בית המשפט העליון? מדוע נאלמתם?
ראו כיצד עוברים בסך נושאי דגל השחיתות- השוחד, המרמה, הפרת האמונים, המעשים המגונים, האיומים ועדויות השקר.
ראו כיצד המורשעים בדין מבקשים לשוב אל כיסאותיהם, אל תפקידיהם. מבקשים לאחוז בהגה השלטון. והם באים מכל עבר. בהם 'אנשי שלום' ו'אנשי ארץ ישראל' ודתיים וחילוניים ו'אשכנזים' ו'מזרחיים'.
ראו את קומתם הזקופה, את דיבורם הבטוח, את ביטחונם בצדקת חזרתם, כאילו לא היו דברים כלל. כאילו לא גנבו, לא רימו, לא הפרו אמונים, לא מסרו עדות שקר.
שמעו את מחיאות הכפיים הנשמעות מחסידים לא מעטים. הם התקווה שלנו. הם האלטרנטיבה המיוחלת. הם צוהלים.
ראו מי יהיו מופקדים על חיינו, על גורלנו, ראו מי ישלח את ילדינו למלחמה ביום פקודה.
בראש מפלגת ישראל ביתנו יושב אדם שהורשע בהכאת קטינים ובאיומים עליהם.
בראש מפלגת ש"ס יעמוד אדם שהורשע בלקיחת שוחד, במרמה ובהפרת אמונים.
אחד מראשי מפלגת הליכוד הוא אדם שהורשע בעדות שקר.
עוד מעט יעמוד המורשע במעשה מגונה כאחד ממובילי תנועה חדשה.
מורשע בהפרת אמונים מבקש לעמוד בראש מפלגה חדשה/קיימת.
והעיתונאים מפרגנים והפרשנים מהללים.
"הם שילמו את חובם לחברה" הם אומרים. "הציבור ישפוט" הם מדקלמים.
והחברים שמחים ועולצים ומעלים על נס את מעלליהם. והם חובטים באנשי החוק המעזים לעשות את מלאכתם ומציעים את החלפתם או סירוס תפקידם.
ואין פוצה פה ואין מצפצף. רק קול ענות חלושה.
ולאן נגיע? ומה אחר כך?
מה עם שלמה בניזרי? מה עם אברהם הירשזון? ועומרי שרון? ואחרים? והם לא מעט.
היש סיבה שלא נראה אותם במסדרונות הכנסת?
האם נגזר עלינו למצוא את קצב ברשימה כלשהי?
האם נפגוש גם את רוצח רבין במפלגה כזו או אחרת?
ובית המחוקקים שלנו ימלא פושעים.
וישרי הדרך ונקיי הכפיים כיצד ינהגו? האם לא תגבר סלידתם מהפוליטיקה ומספרם יתמעט?
כי זו טיבעה של שחיתות, כשהיא נסלחת היא עולה ופורחת. והמדרון בו אנו גולשים חלקלק הוא, קשה לעצור. אי אפשר לעצור.
מדוע אינכם משמיעים זעקה רמה? זו איננה סוגיה פוליטית. זו תשתית חיינו. זו תמצית חיינו.
אנשי הרוח והמדע, אנשי הספרות והשירה, אנשי החוק והאקדמיה בואו והשמיעו את קולכם ושיהיה ברור, רם וצלול.
בואו, זו שעתכם. אם יפה היא, אם לא, בידכם הדבר.
הרצל חסון
הרצל חסון
