שכיחות המקרים
בהגרם נזק בריאותי, פיזי או נפשי, בשל טיפול רפואי לקוי, לא אחת ניתן לתבוע את הגורם המטפל עקב הנזקים שנגרמו, תביעת רשלנות רפואית. תביעה זו עשויה להיות מוגשת כנגד האדם המטפל (רופא, אחות, בעל תפקיד במוסד רפואי...), או כנגד המוסד עצמו, שזה המקרה הנפוץ יותר. מדובר באחד מסוגי הרשלנות שעל פי דיני הנזיקין ניתן לקבל בעטיים פיצוי, גם אם לא הייתה כוונת זדון, להזיק או לגרום לפגיעה.
תביעות רבות מוגשות בגין רשלנות רפואית בהריון או בלידה. יש להניח שהגורם הוא בעיקר אחוז גבוה של לידות מתוך כלל הטיפולים הרפואיים, מה שמגדיל את המספר המוחלט של טיפולים לקויים, כמו גם "אורך הרוח" שמגלה המחוקק, המאפשר ליילוד שנפגע את זכות התביעה עד הגיעו לגיל 25. אם, חלילה, נפטר מושא הרשלנות, חלון הזמן המקובל להגשת תביעה הינו שבע שנים.
הרשלנויות הרפואיות הנפוצות הנודעות להריון נוגעות לחוסר בבדיקות הנדרשות במהלך ההריון, טרם הלידה, לטעויות שונות בתהליך בדיקת האולטרסאונד, או לפענוח התוצאות שלה, להחלטות רשלניות במהלך של לידה מורכבת, וקלות ראש בהתייחסות למקרים של מצוקה עוברית.
הריון בסיכון
הריונות בסיכון גבוה הם המועדים ביותר לפגיעות עד כדי מוות של הוולד. הרפואה המתקדמת מאפשרת כלים שונים לאבחון מקדים של גורמי הסיכון להריון, או אף סכנות אפשריות עתידיות - בלידה. אלה יוצרים את החובה של הגורמים הרפואיים לעשות שימוש מושכל בכלים הקיימים, וליידע את האישה ההריונית בדבר הסכנות הרלבנטיות אליה, באופן שתוכל לקבל החלטה מיטבית באם להפסיק הריון או להמשיך בו.
ניתן לתבוע בגין הרשלנות הרפואית במקרים בהם מתגלים מומים קשים אצל הוולד במהלך הלידה, וניתן לספק ראיות כי גורם רפואי התרשל באבחון, באופן שמנע את גילויו המוקדם של המום. אם מוכח שניתן היה לגלות את המום בשלב מוקדם מספיק, וכי הגילוי היה יכול להצדיק הפסקה של ההריון, הרי שמתקיימת עילה לתביעה. גם מידת הנזק היא נתון רלבנטי לתביעה מסוג זה.
רשלנות רפואית בלידה
כדי להראות התרשלות בעת הלידה המצדיקה תביעה, על התובע להוכיח רשלנות של הצוות הרפואי שבשלה לא הבחין למצוקה עוברית, או הבחין ונהג בקלות ראש או בטיפול לקוי, ועקב כך נגרמה לוולד פגיעה.
העדר קשר ישיר בין רשלנות, אף אם הוכחה כזו, לבין מהות הפגיעה, מונע אפשרות לפסיקת פיצוי. כלומר ייתכן שהתקיימה רשלנות, והיתה פגיעה, אך הפגיעה מקורה בנסיבות אחרות. בכל מקרה תוגש חוות דעת מומחה עם כתב התביעה, אשר תתייחס לשאלה אם היתה רשלנות, תקבע את הקשר שלה לנזק, ותגדיר את היקפו של הנזק.
הכתוב הינו על תקן מידע ראשוני בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
עורך הדין מוטי ארד בוגר אוניברסיטת תל אביב, ניסיון של למעלה מ- 15 שנים בייצוג בפני ערכאות וטריבונלים משפטיים ואף נזקפו לזכותו תקדימים חשובים בתחום הנזיקין והביטוח. מיום הקמת המשרד, בשנת 1997, מטרת מוטי ארד לפתח ולקדם את ענף הטיפול בתביעות נזיקין וביטוח, לרבות נזקי גוף עקב רשלנות רפואית, תאונות דרכים, תאונות עבודה, תביעות ביטוח לסוגיה הן כתובעים והן כנתבעים.
