רשלנות רפואית בלידה
מאת עו"ד ענת מולסון, עו"ד לרשלנות רפואית.
כמעט שליש מתביעות הרשלנות הרפואית המוגשות בישראל ובארה"ב, מתייחסות לרשלנות בשעת לידה.
אחת הסיבות הינה כמובן שכיחותן של לידות ביחס לניתוחים ו/או טיפולים רפואיים אחרים.
סיבה נוספת הינה התיישנות התביעה- רק לאחר 7 שנים מהיותו של היילוד בגיר (18 שנה)- דהיינו- ניתן להגיש את התביעה עד הגיעו של היילוד לגיל 25.
סיבה שלישית הינה העובדה כי לידה מהווה את אחד הארועים המשמעותיים בחייו של אדם ולפיכך, כל פגיעה בעובר, נתפשת ע"י ההורה כבלתי נסלחת.
הסכומים הנפסקים בתביעות רשלנות רפואית בלידה, הם גבוהים במיוחד לאור העובדה כי הנזקים אשר נגרמו לנפגע- ובמקרה זה התינוק, ילוו אותו בדרך כלל לשארית חייו ולכן ההוצאות שיידרשו לו ולהוריו נפרסות על פני תוחלת חיים שלמה.
לפיכך, חברות הביטוח נוטות להתפשר בתביעות מסוג זה, בשל החשש מסכומי העתק בהן הן עלולות להיות מחוייבות ע"י בתי המשפט.
הרישום הרפואי ותיעוד כל הפעולות שבוצעו טרם הלידה, במהלכה ואחריה הינם חשובים במיוחד, שכן היעדר רישום נאות מעביר את נטל האחריות אל הנתבעים להוכיח כי לא התרשלו.
רוב המקרים המסתיימים בתמותה או בנזק ליילוד, מתרחשים במה שמכונה "הריונות בסיכון גבוה", דהיינו, במקרים בהם ישנן הפלות קודמות של האם, מחלות כרוניות שלה, ניתוחים קיסריים או לידות מוקדמות קודמות, ריבוי עוברים, סוכרת הריונית וכדומה. את רוב הסימפטומים הנ"ל, ניתן לאבחן טרם הלידה ולהזהיר את האם כי מדובר בהריון בסיכון גבוה יותר מן הרגיל ואז- להותיר בידה את ההחלטה האם להמשיך בהריון ו/או להפסיקו.
יחד עם זאת, ישנם הריונות ללא סימני האזהרה הנ"ל, אשר הופכים להריונות בסיכון גבוה במהלך הלידה בשל חום, שינויים בדופק העובר וכדומה.
רוב מקרי הרשלנות הרפואית בלידה נסובים סביב:
1. חוסר מיומנות בביצוע ופענוח בדיקות אולטרסאונד.
2. אי הפנייה לבדיקות אבחנתיות או אי התייחסות לקויה לממצאיהן.
3. אי נוכחות רופא בזמן הנכון המחייב נוכחותו.
4. התעלמות ממושכת ממצוקה עוברית.
5. אי ביצוע ניתוח קיסרי כאשר נדרש.
6. התרשלות בביצוע לידת ואקום או לידת מלקחיים.
יש לציין כי בשנים האחרונות חלה עלייה גדולה במספר הלידות המסתיימות בניתוח קיסרי ואחת הטענות המועלות הינה כי חששם של הרופאים מחרב התביעות בתחום המיילדות, אשר נסובות פעמים רבות על איחור בביצוע ניתוח קיסרי- היא אשר מביאה אותם למהר בהחלטה על ניתוח קיסרי אשר אינו מחוייב המציאות.
דוגמא לפס"ד חדש אשר דן ברשלנות רפואית בגין אי-ביצוע ניתוח קיסרי בלידה שהסתבכה הוא תא (י-ם) 3445/01 פלונית נ' המרכז הרפואי ע''ש שיבא :
בתביעה הועלתה טענה לרשלנות של הצוות הרפואי שהחליט לסיים באופן מכשירני לידה שהסתבכה בשל ''היצרות כתפיים'', במקום באמצעות ביצוע ניתוח קיסרי.
בית המשפט המחוזי (השופט בועז אוקון) פסק כי כאשר הנתונים המצויים בידי הרופא מדליקים נורה אדומה, עליו לשקול בכובד ראש את אפשרות הסטת הלידה ממסלולה הרגיל למסלול של ניתוח קיסרי, תוך שקילת הסיכונים הכרוכים בכל מסלול, קיום תהליך הכולל התייעצות עם מומחים נוספים במידת האפשר ובחירה בדרך הפעולה הטובה ביותר, וזאת במטרה למנוע סיכונים מיותרים לעובר וליולדת.
במקרה הנדון, כרטיס מעקב ההריון היה חסר, ולכן היה על הרופאים לבצע בדיקות משלימות ככל שהדבר מתאפשר, ואם לא - להביא בחשבון את העובדה כי חסר להם מידע חיוני לצורך הטיפול.
הרופא המטפל התעלם מחלל זה בעת שקיבל את החלטותיו, ובכך חרג מכללי הטיפול הראויים.
הנפגעת, היום בת שבע, סובלת מנכות בידה הימנית. ההחלטה על גובה הפיצויים שיינתנו לילדה ולמשפחתה טרם ניתנה.
מאת עו"ד ענת מולסון, עו"ד לרשלנות רפואית.
כמעט שליש מתביעות הרשלנות הרפואית המוגשות בישראל ובארה"ב, מתייחסות לרשלנות בשעת לידה.
אחת הסיבות הינה כמובן שכיחותן של לידות ביחס לניתוחים ו/או טיפולים רפואיים אחרים.
סיבה נוספת הינה התיישנות התביעה- רק לאחר 7 שנים מהיותו של היילוד בגיר (18 שנה)- דהיינו- ניתן להגיש את התביעה עד הגיעו של היילוד לגיל 25.
סיבה שלישית הינה העובדה כי לידה מהווה את אחד הארועים המשמעותיים בחייו של אדם ולפיכך, כל פגיעה בעובר, נתפשת ע"י ההורה כבלתי נסלחת.
הסכומים הנפסקים בתביעות רשלנות רפואית בלידה, הם גבוהים במיוחד לאור העובדה כי הנזקים אשר נגרמו לנפגע- ובמקרה זה התינוק, ילוו אותו בדרך כלל לשארית חייו ולכן ההוצאות שיידרשו לו ולהוריו נפרסות על פני תוחלת חיים שלמה.
לפיכך, חברות הביטוח נוטות להתפשר בתביעות מסוג זה, בשל החשש מסכומי העתק בהן הן עלולות להיות מחוייבות ע"י בתי המשפט.
הרישום הרפואי ותיעוד כל הפעולות שבוצעו טרם הלידה, במהלכה ואחריה הינם חשובים במיוחד, שכן היעדר רישום נאות מעביר את נטל האחריות אל הנתבעים להוכיח כי לא התרשלו.
רוב המקרים המסתיימים בתמותה או בנזק ליילוד, מתרחשים במה שמכונה "הריונות בסיכון גבוה", דהיינו, במקרים בהם ישנן הפלות קודמות של האם, מחלות כרוניות שלה, ניתוחים קיסריים או לידות מוקדמות קודמות, ריבוי עוברים, סוכרת הריונית וכדומה. את רוב הסימפטומים הנ"ל, ניתן לאבחן טרם הלידה ולהזהיר את האם כי מדובר בהריון בסיכון גבוה יותר מן הרגיל ואז- להותיר בידה את ההחלטה האם להמשיך בהריון ו/או להפסיקו.
יחד עם זאת, ישנם הריונות ללא סימני האזהרה הנ"ל, אשר הופכים להריונות בסיכון גבוה במהלך הלידה בשל חום, שינויים בדופק העובר וכדומה.
רוב מקרי הרשלנות הרפואית בלידה נסובים סביב:
1. חוסר מיומנות בביצוע ופענוח בדיקות אולטרסאונד.
2. אי הפנייה לבדיקות אבחנתיות או אי התייחסות לקויה לממצאיהן.
3. אי נוכחות רופא בזמן הנכון המחייב נוכחותו.
4. התעלמות ממושכת ממצוקה עוברית.
5. אי ביצוע ניתוח קיסרי כאשר נדרש.
6. התרשלות בביצוע לידת ואקום או לידת מלקחיים.
יש לציין כי בשנים האחרונות חלה עלייה גדולה במספר הלידות המסתיימות בניתוח קיסרי ואחת הטענות המועלות הינה כי חששם של הרופאים מחרב התביעות בתחום המיילדות, אשר נסובות פעמים רבות על איחור בביצוע ניתוח קיסרי- היא אשר מביאה אותם למהר בהחלטה על ניתוח קיסרי אשר אינו מחוייב המציאות.
דוגמא לפס"ד חדש אשר דן ברשלנות רפואית בגין אי-ביצוע ניתוח קיסרי בלידה שהסתבכה הוא תא (י-ם) 3445/01 פלונית נ' המרכז הרפואי ע''ש שיבא :
בתביעה הועלתה טענה לרשלנות של הצוות הרפואי שהחליט לסיים באופן מכשירני לידה שהסתבכה בשל ''היצרות כתפיים'', במקום באמצעות ביצוע ניתוח קיסרי.
בית המשפט המחוזי (השופט בועז אוקון) פסק כי כאשר הנתונים המצויים בידי הרופא מדליקים נורה אדומה, עליו לשקול בכובד ראש את אפשרות הסטת הלידה ממסלולה הרגיל למסלול של ניתוח קיסרי, תוך שקילת הסיכונים הכרוכים בכל מסלול, קיום תהליך הכולל התייעצות עם מומחים נוספים במידת האפשר ובחירה בדרך הפעולה הטובה ביותר, וזאת במטרה למנוע סיכונים מיותרים לעובר וליולדת.
במקרה הנדון, כרטיס מעקב ההריון היה חסר, ולכן היה על הרופאים לבצע בדיקות משלימות ככל שהדבר מתאפשר, ואם לא - להביא בחשבון את העובדה כי חסר להם מידע חיוני לצורך הטיפול.
הרופא המטפל התעלם מחלל זה בעת שקיבל את החלטותיו, ובכך חרג מכללי הטיפול הראויים.
הנפגעת, היום בת שבע, סובלת מנכות בידה הימנית. ההחלטה על גובה הפיצויים שיינתנו לילדה ולמשפחתה טרם ניתנה.
עו"ד ענת מולסון
עורכת דין, מגשרת ובוררת בעלת משרד מוביל בתחום רשלנות רפואית ונזקי גוף קשים.
בוגרת רפואה למשפטנים באוניברסיטת ת"א.
חברת פורום הנזיקין והוועדה לרפואה ומשפט בלשכת עורכי הדין.
חברת האגודה הישראלית לרפואה ומשפט.
חברת האגודה לזכויות החולה בישראל.
עו"ד מולסון מייצגת מזה כ-10 שנים, נפגעי רשלנות רפואית
ניתן להפנות שאלות בנושא לעו"ד ענת מולסון, בטלפון: 03-6025060 או
במייל: t-nmlaw@bezeqint.net
למידע נוסף:
http://www.medical-law.co.il
עורכת דין, מגשרת ובוררת בעלת משרד מוביל בתחום רשלנות רפואית ונזקי גוף קשים.
בוגרת רפואה למשפטנים באוניברסיטת ת"א.
חברת פורום הנזיקין והוועדה לרפואה ומשפט בלשכת עורכי הדין.
חברת האגודה הישראלית לרפואה ומשפט.
חברת האגודה לזכויות החולה בישראל.
עו"ד מולסון מייצגת מזה כ-10 שנים, נפגעי רשלנות רפואית
ניתן להפנות שאלות בנושא לעו"ד ענת מולסון, בטלפון: 03-6025060 או
במייל: t-nmlaw@bezeqint.net
למידע נוסף:
http://www.medical-law.co.il