בשנת 1986 נערך הכינוס הראשון בנושא קידום בריאות באוטווה, קנדה ומאז נושא זה תופס מקום משמעותי יותר בחיים שלנו , קידום בריאות הוא תהליך המאפשר לאנשים להגדיל את השליטה ולשפר את בריאותם כאשר התפיסה השתנתה - בריאות היא משאב העומד בידו של כל אחד ולכן קידום הבריאות אינו רק באחריות מערכת הבריאות אלא באחריותינו אנו.
הצורך בשינוי ובלקיחת אחריות אישית עולה מכמה היבטים , ראשית, תוחלת החיים שלנו עולה ויחד עימה התחלואה במחלות כרוניות אשר בין השאר נובעות מאורח החיים המודרני ומהסביבה האורבנית בה רובנו חיים , מחלות כרוניות בניגוד לתפיסה הרווחת אינן קשורות בהכרח עם הזדקנות האוכלוסיה, ניתן למצוא אוכלוסיות צעירות הסובלות מבעיות של השמנה, יתר לחץ דם , סכרת ועוד.
בנוסף, הממשלה מגבילה את המעורבות שלה במערכת הבריאות הציבורית, כיום לרופאים ראשוניים בקהילה אין זמן לשוחח עם המטופלים בכלל ועם נשים בפרט על הרגלי הבריאות שלהם , מערך אחיות בתי הספר הופרט וגבר העומס על אחיות טיפת החלב.
כמו כן אורח החיים המודרני-אורבאני הכולל מגמות של התפוררות התא המשפחתי המורחב, העדר מקורות תמיכה קהילתיים ומשפחתיים לאנשים צעירים, אמהות צעירות וקשישים והוא מותיר את רישומו וגובה מחיר בריאותי נפשי ופיזי לא מבוטל.
כל אלה ועוד מגבירים את הצורך בקידום בריאות כאשר הספקטרום נע בין שימת דגש על הפרט ובין קשת רחבה של התערבויות במישור החברתי והסביבתי.
לתוך המקום של האחריות האישית נכנסות מערכות רבות המקיפות אותנו ואשר מסייעות לנו לשלוט טוב יותר בבריאותנו: מערכת החינוך, רשת ערים בריאות, קופות החולים , מעסיקים וארגונים גדולים בסקטור הפרטי והציבורי, מערכת הבריאות ועוד.
קידום בריאות ואורח חיים בריא הוא כלי משמעותי לצמצום פערים, חוסר שוויון ועוולות חברתיות בין אוכלוסיות שונות הן במישור הלאומי והן במישור המוניציפלי.
בשנת 2005 נערך בבנקוק הכינוס ה 6 בנושא קידום בריאות ושם הושם דגש משמעותי על צמצום פערי בריאות בין מגדרים , בין מרכז ופריפריה ובין אוכלוסיות עשירות ועניות , גם בישראל אנו רואים את הפערים והמשמעויות בתחום הבריאות, לפי מדדי תוחלת חיים , תמותת תינוקות , התפלגות רופאים מומחים לפי מחוזות ועוד . פערי הבריאות הנובעים מפערים חברתיים וכלכליים ניכרים הן ברמה הלאומית והן בתוך הערים עצמן.
כאן יש מקום להתערבות משמעותית משותפת מצד כלל הרשויות העוסקות בקידום בריאות ולנקוט בצעדים אשר יבטיחו צמצום פערים כאשר תחילת הפעולה צריכה להתייחס לשינוי התנהגותי אישי במישור הפרטי (טיפול במחלה) ובהמשך שינוי כולל ברמת "סביבה תומכת בריאות" במערכות המקיפות כגון בתי ספר, מקומות עבודה והקהילה.
תהליך של יצירת סביבה תומכת בריאות נוגע במעגל החיים של הפרט ודורש תשומות ומשאבים ושינוי בתפיסה מצד מקבלי ההחלטות עם זאת מחקרים של ארגון הבריאות העולמי מראים כי ברמה הלאומית , תכניות לקידום בריאות הינן אפקטיביות וגם כדאיות כלכלית. ברמה המוניציפלית התכנית מאפשרת חיזוק תחושת השייכות של הפרט לקהילה, פעולה ברמת מיקרו הנוגעת באוכלוסיה בכלל ובאוכלוסיה חלשה בפרט, תוך חיזוק תחושת השליטה והאחריות לבריאות כל אחד ואחד מאיתנו.
הצורך בשינוי ובלקיחת אחריות אישית עולה מכמה היבטים , ראשית, תוחלת החיים שלנו עולה ויחד עימה התחלואה במחלות כרוניות אשר בין השאר נובעות מאורח החיים המודרני ומהסביבה האורבנית בה רובנו חיים , מחלות כרוניות בניגוד לתפיסה הרווחת אינן קשורות בהכרח עם הזדקנות האוכלוסיה, ניתן למצוא אוכלוסיות צעירות הסובלות מבעיות של השמנה, יתר לחץ דם , סכרת ועוד.
בנוסף, הממשלה מגבילה את המעורבות שלה במערכת הבריאות הציבורית, כיום לרופאים ראשוניים בקהילה אין זמן לשוחח עם המטופלים בכלל ועם נשים בפרט על הרגלי הבריאות שלהם , מערך אחיות בתי הספר הופרט וגבר העומס על אחיות טיפת החלב.
כמו כן אורח החיים המודרני-אורבאני הכולל מגמות של התפוררות התא המשפחתי המורחב, העדר מקורות תמיכה קהילתיים ומשפחתיים לאנשים צעירים, אמהות צעירות וקשישים והוא מותיר את רישומו וגובה מחיר בריאותי נפשי ופיזי לא מבוטל.
כל אלה ועוד מגבירים את הצורך בקידום בריאות כאשר הספקטרום נע בין שימת דגש על הפרט ובין קשת רחבה של התערבויות במישור החברתי והסביבתי.
לתוך המקום של האחריות האישית נכנסות מערכות רבות המקיפות אותנו ואשר מסייעות לנו לשלוט טוב יותר בבריאותנו: מערכת החינוך, רשת ערים בריאות, קופות החולים , מעסיקים וארגונים גדולים בסקטור הפרטי והציבורי, מערכת הבריאות ועוד.
קידום בריאות ואורח חיים בריא הוא כלי משמעותי לצמצום פערים, חוסר שוויון ועוולות חברתיות בין אוכלוסיות שונות הן במישור הלאומי והן במישור המוניציפלי.
בשנת 2005 נערך בבנקוק הכינוס ה 6 בנושא קידום בריאות ושם הושם דגש משמעותי על צמצום פערי בריאות בין מגדרים , בין מרכז ופריפריה ובין אוכלוסיות עשירות ועניות , גם בישראל אנו רואים את הפערים והמשמעויות בתחום הבריאות, לפי מדדי תוחלת חיים , תמותת תינוקות , התפלגות רופאים מומחים לפי מחוזות ועוד . פערי הבריאות הנובעים מפערים חברתיים וכלכליים ניכרים הן ברמה הלאומית והן בתוך הערים עצמן.
כאן יש מקום להתערבות משמעותית משותפת מצד כלל הרשויות העוסקות בקידום בריאות ולנקוט בצעדים אשר יבטיחו צמצום פערים כאשר תחילת הפעולה צריכה להתייחס לשינוי התנהגותי אישי במישור הפרטי (טיפול במחלה) ובהמשך שינוי כולל ברמת "סביבה תומכת בריאות" במערכות המקיפות כגון בתי ספר, מקומות עבודה והקהילה.
תהליך של יצירת סביבה תומכת בריאות נוגע במעגל החיים של הפרט ודורש תשומות ומשאבים ושינוי בתפיסה מצד מקבלי ההחלטות עם זאת מחקרים של ארגון הבריאות העולמי מראים כי ברמה הלאומית , תכניות לקידום בריאות הינן אפקטיביות וגם כדאיות כלכלית. ברמה המוניציפלית התכנית מאפשרת חיזוק תחושת השייכות של הפרט לקהילה, פעולה ברמת מיקרו הנוגעת באוכלוסיה בכלל ובאוכלוסיה חלשה בפרט, תוך חיזוק תחושת השליטה והאחריות לבריאות כל אחד ואחד מאיתנו.
יסמין הורוביץ הינה יועצת לניהול s-yasmin@013.net
