רקע כללי.
עיר היא ישוב קבע שתכונותיו העיקריות מתייחסות לגודל, לדיור, לצפיפות, לתעסוקה.
כבר בימים קדומים נבנו ערים כדי למלא תפקיד ביטחוני, כלכלי, חברתי, והמיקום נקבע מתוך שיקולים שונים שהתאימו בחלקם למטרה שלשמן הוקמו,
ערים ראשונות בהיסטוריה צמחו בסין, בהודו, במצרים, במרכז אמריקה, בד"כ ע"י צמיחה מתוך ריכוז כפרים
ובד"כ ללא תכנון. ובחלקן הקטן תוכננו ערים על פי קווים גיאומטריים ובהתחשב בסדר החברתי כמו מרכזי דת, תרבות, סדר היררכיה חברתית,שוק,ופוליטית,, יסודות אלו לבשו ופשטו צורה במהלך ההיסטוריה
כאשר בראשיתה השלטון נוצר מכוח השררה, הכוחניות, וחצרות המלוכה, כמובן ללא בחירות וללא יכולת העם להשפיע!
הצורך בשנוי
במשך השנים ועם יצירת חברה דמוקרטית נולד הצורך, ואף יושם, לקיים בחירות מקומיות בקהילות שהתגוררו בערים וע"י כך להשפיע על אופי ואיכות חייהם וחינוך ילדיהם, התרבות בה חפצו, התחבורה, הספורט וכו'.
בישראל, התפתחות הערים באה מתוך צרכים מגוונים כגון היסטוריה, בטחון, יישוב גלי עלייה במקומות קבע אותם קבע השלטון המרכזי. יצירת מרכזי תעסוקה ועוד, ומאז ומעולם נקבעו ונבחרו ראשי הרשויות ע"פ "כישוריהם וקשריהם".
בישראל נהוגה שיטת בחירות אשר מפרידה בין בחירת ראש הרשות וחברי מועצת העיר וכל זאת בהשפעה ולפעמים תחת מרות של מפלגות פוליטיות שונות אשר בינן ובין המקום אין מאומה והמפלגות מבקשות לעצמן נקודות השפעה וחיבור למטרה אחת והיא, הגדלת כוחן והשפעתן לקראת בחירות לכנסת!
במקרים רבים משתמשים מועמדים לרשות ולמועצות העיר בקלישאה שהם ורק הם בעלי קשרים טובים עם חברי מפלגתם בכנסת ומכך תצמח לעיר טובת הנאה "מחברינו" בשלטון המרכזי.
במקרים אחרים נבחרים נשים וגברים, כשליחי ציבור ברשויות המקומיות, ללא כל זיקה וכישורים וניסיון בעיסוק ציבורי רק משום הצלחתם בבחירות פנימיות בסניפי המפלגות המקומיים, מכך, שקיים צורך ליצור אפשרות לתושבים לבחור את נציגיהם על ידי חלוקת העיר לרובעים וכל רובע בוחר את נציגו למועצת העיר.
אין צורך להרחיב את הדיבור על הצורך של בחירת נציג אותנטי המכיר את הצרכים והתושבים של הרובע מתוכו נבחר,המציע שיפורים והצעות והתואמים לרובע אותו הוא מייצג. ראש עיר וחברי המועצה טובים ככל שיהיו אינם מכירים, ולפעמים אינם מגיעים לכל אותן "פינות" בעיר בהן נוצרות בעיות מסוגים שונים שעליהם לטפל מיידית בהן והמקרים עוברים לסטאטוס של הזנחה.
עיקרי השינוי המוצע.
מכך,שכדי להגיע למוטת שליטה אופטימאלית יש לחלק את העיר לרובעים מבחינה הגיאוגרפית חברתית קהילתית . ובכל רובע מנהלת תושבים, מתנדבים "ואכפתניקים" אשר מכירים ומיצגים את צרכי הרובע ועליהם לעצב ולהוביל את התהליכים לתיקון קידום ושיפור איכות החיים, איכות הסביבה, עזרה הדדית בין תושביו, דאגה לסיוע "נוער- לנוער" "ילדים לילדים" על כל ההיבטים, הן בהיבט הקהילתי והן בהיבט הפיזי ואני אפרט בדוגמאות ריאליות, למשל:
מגיעה משפחת עולים חדשה לרובע, אין צורך להרחיב על הקשיים בהם הם נתקלים בימיהם הראשונים בארץ
הנהלת הרובע מעמידה להם סיוע לווי ההורים בסידוריהם הראשונים אצל הרשויות, בנקים, קופות החולים, בעיר, לילדים, לווי חונכים (ילדים בני גילם) לבית הספר וחזרה הכרת הכבישים ודרכי גישה, עזרה הדדית בהכנת שעורים, הכרת העיר וסביבתה, מרכזי קניות, תרבות, וספורט, בתי הכנסת, וכו' העזרה שתינתן בשלבי הקליטה הראשונים עשויה להשפיעה לטובה על הישארותם בארץ. משפחה ברובע נקלעת למצוקה זמנית בגלל מחלה, פטירה, פציעה, וכו' הנהלת הרובע תעמיד להם סיוע ותמיכה במידת האפשר תשומת לב לקשישים המתגוררים ברובע, ושיתופם בפעילויות חברתיות שיוזמת הקהילה.
חברי הנהלת הרובע מאבחנת צרכים מיוחדים הנדרשים לתושבי הרובע , או תופעות חברתיות מיוחדות והיא מפתחת מענים משותפים למען קהילתם כגון שימושים "בשטחים כלואים" (הכוונה לאותם שאריות ועודפי שטחים הנוצרים מטעויות תכנון וביצוע של בינוי באזור, ואין להם נגישות תחבורתית, שטחים אלו יכולים להינתן לתושבים המבעים רצון לשכור ולעשות שימוש בהם למטרות גן ירק, פרחים כאשר עלויות התפעול וההשקאה עליהם).
פעילי הרובע יוצרים נתיב תקשורת, ורשת חברתית לקידום מעורבותם ומימוש זכותם של התושבים במטרה להביאם להיות שותפים פעילים בקבלת החלטות וקביעת מדיניות בכל הנוגע לסביבתם.
על מנהלת הרובע ליזום ולעודד פעילות קהילתית וחברתית יש לזכור כי המנהלת אינה גוף סטטוטורי מכך שפעילותה חייבת להתבסס על מערכת יחסים עמוקה עם התושבים, "והפוליטיקאים" ביישובם, כמו כן עליה להכיר היטב את צרכי התושבים, את החתכים הסוציו אקונומיים, את הילדים, הנוער, הבוגרים, והקשישים, כדי
לקבוע תובנות לכל חתך, להבין את צרכיו, וליצור את התשובות הנאותות. יש לשתף בעשייה את אלו המבקשים לתרום למען הקהילה בהתנדבות ובכך ליצור "חברה אזרחית", מושג חדש שעכשיו צובר תאוצה בעולם. מכך נוצרת מנהיגות מקומית אזרחית, נוצרת מעורבות, וכפועל יוצא יצירת מעורבות מתמשכת.
אותה מנהלת רובע מגובה ע"י המחלקות הרלוונטיות ברשות כמו ניקיון, גינון, חינוך, תרבות, דת, מים, ותשתיות וכו'
כאשר בכל מנהלת יקבעו נציגים אשר יהיו בקשר מול מחלקה הרלוונטית ברשות.
תושבי הרובע יוכלו לבחור ולהשפיע על אופי הפעילויות התרבותיתחברתית בחגי ומועדי ישראל ניקיון הרובע, עתידו האורבאני, איכות השרות של הרשות, אופי הגינון, "ערבות הדדית" בין תושביו, התחבורה, ולהסתייע במחלקות העירייה לשם כך, המנהלת תהווה נתיב תקשורת עם התושבים ורשת חברתית כדי לקדם את מעורבות התושבים במימוש זכויותיהם כאשר המטרה העיקרית אותה רצוי להשיג היא שהתושבים יהיו שותפים פעילים בקבלת החלטות ובקביעת מדיניות בכל הנוגע לסביבתם וע"י כך תהיה חייבת הרשות לפעול בשקיפות מלאה כלפי תושביה.
למיטב ניסיוני ודעתי מערכת שכזו מקילה על תפקודו של הארגון הנקרא "עירייה" ומקרבת אליו את תושבי העיר. ואלו הן מקצת מן דוגמאות התוכן אותן ניתן ליישם ועוד רבות אחרות היוצקות תוכן ומעש לפעילות רובעית
סיכום.
רעיון החלוקה לרובעים הוא כורח המציאות בערים מתקדמות בעלות פתיחות ושקיפות שלטונית וראית עולם דמוקרטית בהן ניתנת לכלל התושבים האפשרות להיות מעורבים ולהשפיע על איכות סביבתם הפיזית, החברתית, והתרבותית ובנוסף בערים בהם השלטון נתון בידי ראשי עיר וחברי מועצה אמיצים דיים שאינם פוחדים משיתוף התושבים בקבלת החלטות, אני מכיר ראשי רשויות הרואים ברעיון ובישומו טרדה רבה "ובלבול מוח" מצידם של התושבים אך זו היא טעות לחשוב כך! על ראשי הערים וחברי המועצה לזכור כי הם שליחיהם של ציבור התושבים ועלולים להתחלף כל 5 שנים בהם ניתן להם המנדט לעשות ולהשפיע אך ורק בשיתוף התושבים ולמען התושבים עם ראיה כוללת של כלל צרכי העיר.
הכותב היה סגן ומ"מ ראש העיר רעננה.
ומתמודד כיום על תפקיד ראש העיר רעננה בחירות 2008.
עיר היא ישוב קבע שתכונותיו העיקריות מתייחסות לגודל, לדיור, לצפיפות, לתעסוקה.
כבר בימים קדומים נבנו ערים כדי למלא תפקיד ביטחוני, כלכלי, חברתי, והמיקום נקבע מתוך שיקולים שונים שהתאימו בחלקם למטרה שלשמן הוקמו,
ערים ראשונות בהיסטוריה צמחו בסין, בהודו, במצרים, במרכז אמריקה, בד"כ ע"י צמיחה מתוך ריכוז כפרים
ובד"כ ללא תכנון. ובחלקן הקטן תוכננו ערים על פי קווים גיאומטריים ובהתחשב בסדר החברתי כמו מרכזי דת, תרבות, סדר היררכיה חברתית,שוק,ופוליטית,, יסודות אלו לבשו ופשטו צורה במהלך ההיסטוריה
כאשר בראשיתה השלטון נוצר מכוח השררה, הכוחניות, וחצרות המלוכה, כמובן ללא בחירות וללא יכולת העם להשפיע!
הצורך בשנוי
במשך השנים ועם יצירת חברה דמוקרטית נולד הצורך, ואף יושם, לקיים בחירות מקומיות בקהילות שהתגוררו בערים וע"י כך להשפיע על אופי ואיכות חייהם וחינוך ילדיהם, התרבות בה חפצו, התחבורה, הספורט וכו'.
בישראל, התפתחות הערים באה מתוך צרכים מגוונים כגון היסטוריה, בטחון, יישוב גלי עלייה במקומות קבע אותם קבע השלטון המרכזי. יצירת מרכזי תעסוקה ועוד, ומאז ומעולם נקבעו ונבחרו ראשי הרשויות ע"פ "כישוריהם וקשריהם".
בישראל נהוגה שיטת בחירות אשר מפרידה בין בחירת ראש הרשות וחברי מועצת העיר וכל זאת בהשפעה ולפעמים תחת מרות של מפלגות פוליטיות שונות אשר בינן ובין המקום אין מאומה והמפלגות מבקשות לעצמן נקודות השפעה וחיבור למטרה אחת והיא, הגדלת כוחן והשפעתן לקראת בחירות לכנסת!
במקרים רבים משתמשים מועמדים לרשות ולמועצות העיר בקלישאה שהם ורק הם בעלי קשרים טובים עם חברי מפלגתם בכנסת ומכך תצמח לעיר טובת הנאה "מחברינו" בשלטון המרכזי.
במקרים אחרים נבחרים נשים וגברים, כשליחי ציבור ברשויות המקומיות, ללא כל זיקה וכישורים וניסיון בעיסוק ציבורי רק משום הצלחתם בבחירות פנימיות בסניפי המפלגות המקומיים, מכך, שקיים צורך ליצור אפשרות לתושבים לבחור את נציגיהם על ידי חלוקת העיר לרובעים וכל רובע בוחר את נציגו למועצת העיר.
אין צורך להרחיב את הדיבור על הצורך של בחירת נציג אותנטי המכיר את הצרכים והתושבים של הרובע מתוכו נבחר,המציע שיפורים והצעות והתואמים לרובע אותו הוא מייצג. ראש עיר וחברי המועצה טובים ככל שיהיו אינם מכירים, ולפעמים אינם מגיעים לכל אותן "פינות" בעיר בהן נוצרות בעיות מסוגים שונים שעליהם לטפל מיידית בהן והמקרים עוברים לסטאטוס של הזנחה.
עיקרי השינוי המוצע.
מכך,שכדי להגיע למוטת שליטה אופטימאלית יש לחלק את העיר לרובעים מבחינה הגיאוגרפית חברתית קהילתית . ובכל רובע מנהלת תושבים, מתנדבים "ואכפתניקים" אשר מכירים ומיצגים את צרכי הרובע ועליהם לעצב ולהוביל את התהליכים לתיקון קידום ושיפור איכות החיים, איכות הסביבה, עזרה הדדית בין תושביו, דאגה לסיוע "נוער- לנוער" "ילדים לילדים" על כל ההיבטים, הן בהיבט הקהילתי והן בהיבט הפיזי ואני אפרט בדוגמאות ריאליות, למשל:
מגיעה משפחת עולים חדשה לרובע, אין צורך להרחיב על הקשיים בהם הם נתקלים בימיהם הראשונים בארץ
הנהלת הרובע מעמידה להם סיוע לווי ההורים בסידוריהם הראשונים אצל הרשויות, בנקים, קופות החולים, בעיר, לילדים, לווי חונכים (ילדים בני גילם) לבית הספר וחזרה הכרת הכבישים ודרכי גישה, עזרה הדדית בהכנת שעורים, הכרת העיר וסביבתה, מרכזי קניות, תרבות, וספורט, בתי הכנסת, וכו' העזרה שתינתן בשלבי הקליטה הראשונים עשויה להשפיעה לטובה על הישארותם בארץ. משפחה ברובע נקלעת למצוקה זמנית בגלל מחלה, פטירה, פציעה, וכו' הנהלת הרובע תעמיד להם סיוע ותמיכה במידת האפשר תשומת לב לקשישים המתגוררים ברובע, ושיתופם בפעילויות חברתיות שיוזמת הקהילה.
חברי הנהלת הרובע מאבחנת צרכים מיוחדים הנדרשים לתושבי הרובע , או תופעות חברתיות מיוחדות והיא מפתחת מענים משותפים למען קהילתם כגון שימושים "בשטחים כלואים" (הכוונה לאותם שאריות ועודפי שטחים הנוצרים מטעויות תכנון וביצוע של בינוי באזור, ואין להם נגישות תחבורתית, שטחים אלו יכולים להינתן לתושבים המבעים רצון לשכור ולעשות שימוש בהם למטרות גן ירק, פרחים כאשר עלויות התפעול וההשקאה עליהם).
פעילי הרובע יוצרים נתיב תקשורת, ורשת חברתית לקידום מעורבותם ומימוש זכותם של התושבים במטרה להביאם להיות שותפים פעילים בקבלת החלטות וקביעת מדיניות בכל הנוגע לסביבתם.
על מנהלת הרובע ליזום ולעודד פעילות קהילתית וחברתית יש לזכור כי המנהלת אינה גוף סטטוטורי מכך שפעילותה חייבת להתבסס על מערכת יחסים עמוקה עם התושבים, "והפוליטיקאים" ביישובם, כמו כן עליה להכיר היטב את צרכי התושבים, את החתכים הסוציו אקונומיים, את הילדים, הנוער, הבוגרים, והקשישים, כדי
לקבוע תובנות לכל חתך, להבין את צרכיו, וליצור את התשובות הנאותות. יש לשתף בעשייה את אלו המבקשים לתרום למען הקהילה בהתנדבות ובכך ליצור "חברה אזרחית", מושג חדש שעכשיו צובר תאוצה בעולם. מכך נוצרת מנהיגות מקומית אזרחית, נוצרת מעורבות, וכפועל יוצא יצירת מעורבות מתמשכת.
אותה מנהלת רובע מגובה ע"י המחלקות הרלוונטיות ברשות כמו ניקיון, גינון, חינוך, תרבות, דת, מים, ותשתיות וכו'
כאשר בכל מנהלת יקבעו נציגים אשר יהיו בקשר מול מחלקה הרלוונטית ברשות.
תושבי הרובע יוכלו לבחור ולהשפיע על אופי הפעילויות התרבותיתחברתית בחגי ומועדי ישראל ניקיון הרובע, עתידו האורבאני, איכות השרות של הרשות, אופי הגינון, "ערבות הדדית" בין תושביו, התחבורה, ולהסתייע במחלקות העירייה לשם כך, המנהלת תהווה נתיב תקשורת עם התושבים ורשת חברתית כדי לקדם את מעורבות התושבים במימוש זכויותיהם כאשר המטרה העיקרית אותה רצוי להשיג היא שהתושבים יהיו שותפים פעילים בקבלת החלטות ובקביעת מדיניות בכל הנוגע לסביבתם וע"י כך תהיה חייבת הרשות לפעול בשקיפות מלאה כלפי תושביה.
למיטב ניסיוני ודעתי מערכת שכזו מקילה על תפקודו של הארגון הנקרא "עירייה" ומקרבת אליו את תושבי העיר. ואלו הן מקצת מן דוגמאות התוכן אותן ניתן ליישם ועוד רבות אחרות היוצקות תוכן ומעש לפעילות רובעית
סיכום.
רעיון החלוקה לרובעים הוא כורח המציאות בערים מתקדמות בעלות פתיחות ושקיפות שלטונית וראית עולם דמוקרטית בהן ניתנת לכלל התושבים האפשרות להיות מעורבים ולהשפיע על איכות סביבתם הפיזית, החברתית, והתרבותית ובנוסף בערים בהם השלטון נתון בידי ראשי עיר וחברי מועצה אמיצים דיים שאינם פוחדים משיתוף התושבים בקבלת החלטות, אני מכיר ראשי רשויות הרואים ברעיון ובישומו טרדה רבה "ובלבול מוח" מצידם של התושבים אך זו היא טעות לחשוב כך! על ראשי הערים וחברי המועצה לזכור כי הם שליחיהם של ציבור התושבים ועלולים להתחלף כל 5 שנים בהם ניתן להם המנדט לעשות ולהשפיע אך ורק בשיתוף התושבים ולמען התושבים עם ראיה כוללת של כלל צרכי העיר.
הכותב היה סגן ומ"מ ראש העיר רעננה.
ומתמודד כיום על תפקיד ראש העיר רעננה בחירות 2008.
