כתיבה שיווקית לאינטרנט - יתרונות התרבות הארגונית 

המונח "תרבות ארגונית" כשמו כן הוא:  מכלול הנורמות והערכים שעליהם מבוסס הארגון. בדומה לתרבות בחברה, שהמאפיינים שלה הם שפה או מוסכמות, כך גם  התרבות הארגונית כוללת ממדים גלויים, כמו הלבוש והשפה המקובלים בארגון, לצד הממדים הסמויים, כמו נורמות ההתנהגות בין העובדים. לדוגמה, חלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית של ענקית החיפוש גוגל מתייחס לחשיבות העצומה שטמונה ברווחת העובד וביכולתו להגשים את עצמו. 

כתוצאה מכך, מאפשרת הנהלת גוגל לעובדיה לנצל 20% מזמן העבודה השבועי שלהם לטובת פרויקטים שאינם קשורים במישרין לעבודה השוטפת שבה עליהם לעסוק. תרבות זו, של מתן חופש יצירה לעובדים, הניבה לעולם את שירות הדואר האלקטרוני GMAIL ושירות סריקת החדשות של החברה – GOOGLE NEWS.

מדוע ארגונים זקוקים בכלל לתרבות ארגונית?

האדם הוא יצור חברתי מטבעו. כל חברה, במובן של society, פועלת איפוא מסביב לציר משותף של ערכים ונורמות. התרבות היא ה"דבק" של החברה, שגורם לאנשים להרגיש כיחידה אחת. לשם המחשה, אם מדברים על החברה האמריקנית, למשל, ערך העבודה הוא ערך חשוב בה, והנורמה השלטת בה היא כי חזקה על כל אדם לדאוג לפרנסתו בעצמו. כמו שהתרבות היא ציר משותף, ה"דבק" של החברה, כך גם התרבות הארגונית היא "הדבק" של הארגון. שכן, ארגון הוא חברה במובן של society. יש בו כמה אנשים לפחות; הם מבלים בו זמן רב, נפגשים זה עם זה, מבצעים מטלות משותפות, מביעים רגשות ומחשבות, מגשימים מטרות בצוותא, יש להם מכנה משותף רחב.

בואו נבחן את המשולש תרבות ארגונית-ערך-נורמה. לדוגמה, בעבר, בארגונים ההסתדרותיים בישראל הייתה היציבות התעסוקתית ערך חשוב שמצאה את ביטוייה ב"קביעות" בעבודה. הנורמה השלטת הייתה כי העובד והמעביד צריכים לדאוג לקבלת הקביעות של העובד. הערך יציבות, הביטוי שלו קביעות והנורמה של השגת קביעות היו הבסיס הערכי והנורמטיבי של עובדי הארגון ושל מנהליו כאחד.

כמו כל תרבות, אותו בסיס ערכי ונורמטיבי, המשותף לכולם, מקל  על הארגון כיחידה להשיג את מטרותיו בטווח הארוך והקצר כאחד. אם נחזור לארגון ההסתדרותי בעבר בישראל, ערך היציבות והקביעות התעסוקתית, שהיה ערך חשוב בתרבות הארגונית בארגון, סייע לארגון להשיג את מטרותיו כיחידה (בשלב מסוים) וגם יצר ערך נוסף בארגון:  הלכידות החברתית: הגיבוש החברתי, פעילויות העובדים ביחד בזמנם הפנוי והקשר בינהם לאחר שעות העבודה הפכו לערך נוסף בתרבות הארגונית. כך שהתרבות הארגונית משרתת את הכלל את הארגון) וגם הערכים והנורמות שלה מתפתחים במשך הזמן, הם דינמיים.

אם נבחן את התרבות הארגונית מצידו של הפרט, הרי שבדומה לתרבות של כל חברה, גם היא מעניקה לפרט בה, לעובד ולמנהל, את הכלים הדרושים כדי להתמודד עם מגוון רחב של סיטואציות צפויות ובלתי צפויות כאחד. במילים אחרות, הנורמות המקצועיות והבין-אישיות שעל פיהן פועל הארגון מאפשרות לפרטים שבו להקדים תרופה למכה ולפתור מבעוד מועד את המשברים שבהם ייתקל הארגון בהמשך הדרך.

בחלוף השנים העובדים הופכים לשגרירי מותג

הניסיון מלמד, כי ארגונים אשר השכילו להטמיע את ערכי התרבות הארגונית בקרב עובדיהם על הצד הטוב ביותר, הם ארגונים מצליחים המתאפיינים בלכידות מקצועית גבוהה, שמאפשרת לארגון להתגבר על קשיים לא מעטים. הסיבה לכך היא פשוטה: כל עובד המבקש להתקבל לשורות הארגון, מקבל על עצמו כבר בתחילת הדרך, למעשה כבר בריאיון העבודה הראשון שלו בחברה, לקיים את ערכי היסוד והנורמות של החברה שאליה הגיע. ההטמעה העמוקה של ערכי החברה מביאה לכך כי בחלוף השנים העובדים עצמם הופכים לשגרירי המותג הארגוני. כך למשל, עובדי גוגל גאים מאוד בתרבות הארגונית שלהם וכשהם מהללים אותה בסביבתם, הם הופכים לשגרירים המובהקים והנאמנים ביותר של החברה, בין היתר, משום שהעדות שלהם אמינה ביותר.

בחלוף השנים סביר להניח כי ארגון שהצליח לבסס ולהטמיע בצורה יעילה את התרבות הארגונית שלו, יצמיח שורה ארוכה של שגרירי מותג, עובדים בעבר ובהווה שיהפכו לאנשי הפרסום הטובים ביותר של הארגון – בעיקר משום שהם כבר היו שם. לא בכדי נאמר כי אין דבר טוב יותר מפרסום אותנטי. ארגונים מסוימים אף מטפחים את שגרירי המותג שלהם: לדוגמה, חברת החשמל שיוצרת מועדוני גימלאיםלעובדים שפרשו ממנה.

למרות שתרבות ארגונית היא מתפתחת ודינמית, לא קל לשנות אותה לגמרי. מחקרים על מיזוגים בין ארגונים, בעיקר גלובליים, מצביעים על העובדה כי קשה לשנות תרבות ארגונית מן הקצה אל הקצה עקב מיזוג או רכישה. מדובר על מלאכה קשה, אך לא בלתי אפשרית. נדרשים לכך זמן, סבלנות, הנהלה אמיצה ומוטיבציה.

לסיכום, תרבות ארגונית, כמו תרבות של חברה, מאגדת את העובדים סביב ערכים ונורמות, היא מקלה על הארגון להשיג את מטרותיו בטווח הקצר והארוך ומעניקה לעובדים ולמנהלים כלים בהתמודדות עם אתגרים ובניהול משברים.