לרבים מאיתנו כבר ידוע כי החל מינואר 2013 חברות הביטוח לא יוכלו לשווק ביטוחי מנהלים עם מקדם קצבה מובטח. רבים בענף רואים בזה חיסול של ביטוח המנהלים כפי שמוכר לנו היום.
יש שתי קבוצות ששינוי זה יורגש אצלם ואילו אצל מרבית הציבור לא תהיה לכך השפעה.
• הקבוצה הראשונה שתרגיש בשינוי היא קבוצת סוכני הביטוח והמנהלים בחברות הביטוח. הם ירגישו בכיסם כיצד מתאדים הבונוסים והעמלות שזכו להם עבור שיווק מוצרים אלה לציבור.
• הקבוצה השנייה היא קבוצת מבוטחים בעלי אמצעים המפקידים לחיסכון הפנסיוני שלהם סכומים גבוהים. למרבית הציבור נושא זה אינו נוגע ולא משנה כלל.
אסביר בקצרה את עמדתי. ראשית, רוב הציבור אינו חוסך בביטוח מנהלים. שנית, מאז 1995 כאשר נעשתה הרפורמה בקרנות הפנסיה, הציבור יודע שעתידו הפנסיוני אינו מובטח. כפי שאני מסביר בקורס גמר פנסיוני, תחילה ביטלו קרנות הפנסיה את הקצבה לפי שכר מבוטח, אח"כ הורידה המדינה את שיעור האג"ח המיועדות המבטיחות תשואה שהיא מנפיקה לקרנות הפנסיה מ 93% ל 30%. כך למעשה קרה ש 70% מכספי החיסכון הפנסיוני חשופים לסיכון בשוק ההון, כולל "תספורות" שונות ומשונות של אג"ח קונצרניות שהונפקו על ידי מי שנוהגים לכנות טייקונים.
אם בודקים את שוק החיסכון הפנסיוני, נראה כי עוד לפני ביטול המקדם המובטח שיהיה רק בינואר 2013, ביטוחי המנהלים לא היו אטרקטיביים. למשל בשנת 2010 גדלו ההפקדות לביטוחי מנהלים ב 7.5%, ואילו באותה שנה גדלו ההפקדות לקרנות הפנסיה ב 18.6%. מנתון זה אפשר להסיק כי ביטוחי המנהלים לא מושכים את החוסכים עקב דמי הניהול הגבוהים שלהם. גם בשנים שלפני כן חלקו של ביטוח המנהלים מסך כל המצטרפים החדשים לחיסכון פנסיוני הלך וירד. מסתמן עכשיו כי הבחירה של רוב הציבור היא קרן פנסיה ולא ביטוח מנהלים.
אז מה בכל זאת יקרה? אסביר בקצרה כי היום ישנם למעשה 3 רבדים לקצבה, אותם ניתן לקבל בגיל הפרישה.
• הרובד הראשון הוא קצבת הזקנה מהמוסד לביטוח לאומי.
• הרובד השני הוא הקצבה הרגילה מקרן הפנסיה או ביטוח מנהלים עד לפעמיים השכר הממוצע במשק (כלומר כ 16,000 ש"ח כי משכר זה נגזרת ההטבה במס וההפקדה לתכנית על-פי תקנות מס הכנסה) כאשר רובד זה הוא מה שנקרא "פנסיה מקיפה" ובה יש הפרשה של חלק מהפרמיה לצורך רכישת סיכון למקרה פטירה ונכות.
• הרובד השלישי הוא של מי שמשתכרים מעל פעמיים השכר הממוצע במשק. החיסכון ברובד השלישי הוא חיסכון נטו לפנסיה. המדובר בקרנות פנסיה כלליות (או משלימות), בקופות גמל ובתכניות ביטוח. ברובד זה אין תשלומים לסיכון ביטוחי למקרה של פטירה ונכות. ברובד זה חוסכים גם מי שמפקידים סכום חד פעמי וגם מי שרוצה לחסוך יותר מהרגיל ויש לו אפשרות כספית לכך. יש גם מי שמוותרים על הרובד השני וחוסכים רק ברובד השלישי. לפי הערכות מומחים בשוק, רק כ 10% מהציבור חוסכים ברובד זה.
כפי שהסבירו אנשי האוצר וכפי שאנו לומדים בקורס יסודות הביטוח, המטרה בביטול האפשרות למקדם קצבה מובטח, היא להשוות בין המוצרים השונים. עד עתה חסכו המשתכרים מעל פעמיים השכר הממוצע במשק בקרנות הפנסיה הכלליות או בקופות הגמל. דמי הניהול שם היו בערך 1% מהחיסכון הנצבר. מעתה יצטרפו ביטוחי המנהלים לתחרות וצפוי כי התחרות תוזיל את דמי הניהול. מכאן נובע, כי רוב הציבור לא ירוויח מהשינוי, אלא בעיקר בעלי ההכנסות הגבוהות המשתכרים מעל פעמיים השכר הממוצע במשק.
בהערת אגב, האם לכך התכוונו אנשי האוצר? או אולי הם לא חשבו על כך?
ישראל קידרון הוא מרצה מומחה במכללת MIBI, המכללה הישראלית עבור לימודי ביטוח פנסיוני, פיננסים, בורסה ושוק ההון באונליין, מהמחשב האישי בבית !
ישראל מרצה בקורס יסודות הביטוח ובקורס ביטוח פנסיוני כהכנה לבחינות של משרד האוצר.
