איכות הסביבה מוגדרת כיחסי הגומלין בין האדם לבין סביבתו (סביבה טבעית וסביבה מלאכותית יציר האדם). קיים קשר הדוק בין איכות הסביבה לאיכות החיים שלנו. איכות החיים ניתנת להגדרה כטיב התנאים שהאדם חי בהם. תנאים אלו כוללים את איכות הסביבה שלנו, יחד עם גורמים נוספים כגון מגורים, תזונה ועוד. ניתן לראות השפעה רבה של איכות הסביבה על איכות חיינו כפרטים.
בשנים האחרונות עלתה המודעות לחשיבות השמירה על איכות הסביבה תוך מטרה לשפר את איכות חיי הפרט. מצד אחד תהליכי המודרניזציה מכניסים שיפורים באיכות חיינו ומגדילים את רווחתינו. מצד שני היות והם לרוב כרוכים ב"תוצרי לואי" של רעש, זיהום וכד' הם פוגעים באיכות חיינו, ועל כן יש מקום לנסות ולמצוא את נקודת האיזון הנכונה.
ניקח לדוגמא את עניין דירת המגורים שלנו. תנאי המגורים שלנו משפיעים רבות על איכות חיינו. אבל כיצד משפיעה איכות הסיבה על תנאי המגורים שלנו?
כל מי שחי במדינת ישראל יודע כי רכישת דירה למגורים היא ההוצאה הגדולה ביותר בה נתקלים אזרחי המדינה. מדובר בהשקעה כספית גדולה ביותר שרובנו נעבוד שנים רבות כדי לממן אותה. נניח שעשינו את הצעד הזה ובשעה טובה רכשנו דירה. נכנסנו לדירה, התמקמנו ואנו מצפים למצוא את עצמנו ב- "נווה המדבר" שלנו. רובנו היינו מעונינים לחזור הביתה מיום עבודה ארוך, להתרווח בבית ולנוח. אך לפעמים המציאות טופחת על פנינו. לפעמים אנחנו מגלים שמשהו או יותר נכון מישהו מפריע לנו להנות מדירתנו. אלו יכולים להיות עשרים הכלבים של השכן בדירת הגן שנובחים כל שעות היום והלילה וגורמים לרעש בלתי נסבל ובלתי פוסק. אלו יכולים להיות השכנים בבנין שזורקים את שקיות האשפה מחוץ לחדר האשפה או משאירים אותה בחדר מדרגות וגורמים לריח בלתי נסבל ולמטרד של זבובים. זה יכול להיות הבר השכונתי שנמצא ליד הדירה ממנו בוקעים, בשעות הלילה הקטנות, צלילי מוזיקה בווליום חזק ובכניסה אליו עומדים אנשים שצועקים בקולי קולות. זו יכולה להיות נגריה שמופעלת בקרבת ביתנו או מפעל שהוקם בשכנות ויוצרים מטרדי רעש ואבק. זו יכולה להיות הקומה השניה שבנה השכן מעלינו שחוסמת לנו את השמש ופוגעת בזרימת האוויר הנכנס לדירתנו. לא חסרות דוגמאות למפגעים שממררים את חיי השכנים.
הדוגמאות שצויינו בעצם מייצגות סוגים שונים של מפגעים הנכללים בנושא איכות הסיבה: מפגעים של זיהומים (זיהום אויר), של אשפה ושל רעש.
החוק מתייחס למפגעים שונים בחוקים ובתקנות שונות ומאפשר פעולה כנגדם במספר דרכים. יש לזכור כי לא כל דרך מתאימה לכל מפגע והכל תלוי בנסיבות הספציפיות של המקרה.
מאמר זה יעסוק בחלק מדרכי ההתמודדות המשפטית מול מטרדים.
? דרך ראשונה אותה ראוי לציין הנה דווקא דרך ההידברות.
תמיד רצוי לפנות לגורם שיוצר את המטרד בנסיון להידברות ומציאת פתרון הבעיה בדרכי שלום. רצוי להפגין גמישות ויצירתיות מחשבתית בנסיון לקבוע כללי התנהגות ששני הצדדים יוכלו לחיות עמם. ניתן לנסות אף הליך של גישור.
באם דרך זו לא צלחה ניתן לעבור לדרך משפטית.
? רישוי - באם מדובר במטרד מהסוג הדורש רישוי מתאים לדוג' בר שכונתי שדורש רישוי עסק ניתן לפנות אל הרשות המקומית בתחומה מצוי גורם המטרד (עיריה למשל) בבקשה לטפל במטרד. הגורמים האחראים מטעם הרשות המקומית הם: פיקוח עירוני, הממונה על איכות הסביבה ומחלקת רישוי עסקים. כמו כן, ניתן לפנות למשטרת ישראל.
? אפשרות נוספת היא פעולה משפטית בעילת מטרד ליחיד.
סע' 44(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי "מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק".
כלומר העילה כוללת התייחסות ל:
1. דרך יצירת המטרד - אדם יכול יצור מטרד בהתנהגותו או בניהול עסקו או בדרך של שימוש בנכס המקרקעין שלו.
2. משמעות הפגיע בתובע - הפגיעה בתובע היא בדרך של הפרעה לשימוש או להנאה מהנכס שלו.
3. היווצרות הפרעה של ממש. לא כל הפרעה עולה כדי מטרד ועל התובע להוכיח כי ההפרעה שנוצרה לו היא בלתי סבירה. בתי המשפט התייחסו לשאלה מהי הפרעה בלתי סבירה . בתשובה לשאלה מהי הפרעה מוחשית שאיננה הפרעה קלת ערך, לשימוש הסביר של התובע בדירתו ולהנאתו הסבירה ממנה נקבע כי מידתה של ההפרעה נמדדת בין השאר עפ"י אמת המידה של זכותו של הפוגע לעשות שימוש סביר בנכס שלו בהתחשב במקומו ובטיבו. כלומר יש להתחשב בשאלות הזמן והמקום, טיב הנכסים והשימוש הנעשה בהם, הסביבה בה הם מצויים והחברה השוכנת בה לקביעת השימוש האפשרי בנכסים וההנאה שאפשר להפיק מהם כדי שגם התובע וגם שכנו יוכלו לעשות שימוש מתאים בנכסיהם ולהפיק מהם הנאה ראויה. כך לדוגמא במקרה של השכן המגדל כלבים בביתו - אין ספק כי זכותו לגדל כלבים וכי מידה מסויימת של רעש כתוצאה מנביחות הנה הפרעה נסבלת שאינה בלתי סבירה השאלה האם מדובר ברעש שהנו בלתי נסבל. אם לדוגמא יוכיח בעל הכלבים כי הבנין כולו נמצא בקרבת כביש מהיר והרעש מהמכוניות שחולפות בו חוסם ומטשטש את הרעש מהנביחות, אזי האיזון ייתכן ויעשה לטובתו. אחת השאלות שיבדוק בית המשפט היא האם התובע רכש את הדירה כשהמטרד כבר היה קיים וידע עליו לפני הרכישה. לדוגמא דירה שנרכשה בקרבה למפעל - אם המפעל היה קיים עובר לרכישה יביא הדבר לאיזון שונה מאשר במקרה בו המפעל הוקם רק לאחר רכישת הדירה. חובת ההוכחה של מידת ההפרעה מוטלת על התובע. כך עליו להמציא ראיות לטענותיו - אם בדרך של תמונות או הקלטות או באמצעות צרוף של חוות דעת מומחה מתאים (לדוגמא מומחה בתחום האקוסטיקה אם מדובר במטרד של רעש), זאת בנוסף כמובן לעדויות התובע ועדים מטעמו. רק אם יוכיח התובע את מידת ההפרעה וישכנע את בית המשפט כי מדובר בהפרעה בלתי סבירה לשימושו או להנאתו מדירתו יקבע בית המשפט כי האיזון בין זכויותיו שלו לבין זכויות השכן נוטה לטובת התובע.
מהם הסעדים שיוכל התובע לקבל מבית המשפט?
1. לעיתים ניתן לבקש כסעד את סילוק המטרד לחלוטין אבל לא תמיד הדבר אפשרי. כך לדוג' יוכל בית המשפט לצוות על שכן שלא להשאיר שקיות אשפה שלא בחדר האשפה. מצד שני במקרה שהיה סרב בית המשפט לפנות מעון חוסים שנפתח בשכונת מגורים אשר השכנים הגישו כנגדו תביעה בעילה שהרעש העולה ממנו הנו בלתי סביר בטענה שחשיבותה החברתית של הפעילות הגורמת להפרעה, מהווה אחד מן השיקולים המובאים בחשבון בקביעת הסעד.
בעניין זה ישנה חשיבותלשאלה האם המטרד הוא מהסוג הדורש רישוי מתאים (לדוג' בר שכונתי) שאז עולה השאלה האם קיים רישיון שכזה. אי קיום רשיון מתאים יביא לרוב לתוצאה של מתן סעד שכולל סילוק מוחלט של המטרד.
2. ניתן לבקש מבית המשפט לצוות על המטריד שימנע את ההפרעה הבלתי סבירה. כך לדוג' יוכל בית המשפט לצוות על הקמת קיר מיסוך או מיגון אקוסטי במקרה של מטרד של רעש.
3. החוק גם מאפשר לבקש סעד של פיצוי כספי. לצורך זאת יש להוכיח כי נגרם נזק ממוני או לא ממוני. נזק לא ממוני הנו נזק של עוגמת נפש וסבל מהמטרד. נזק ממוני - כספי הנו לדוגמא ירידת ערך של שווי דירת התובע. גם כאן חובת ההוכחה כי נגרם לו נזק חלה על התובע והוא יוכל לדוג' להעזר בחוו"ד שמאית להוכחת נזק מסוג ירידת ערך.
? דרך משפטית נוספת הקיימת לפעולה כנגד מטרדים הנה פעולה משפטית לפי החוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961 והתקנות שהותקנו מכוחו.
החוק מגדיר שלושה מצבים שייחשבו כמטרד ליחיד אם יתקיימו:
גרימת רעש, ריחות וזיהום אוויר חזקים או בלתי סבירים מכל מקור שהוא, אם הם מפריעים, או עשויים להפריע, לאדם הנמצא בקרבת מקום או לעוברים ושבים.
התקנות כוללות את תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש"ן - 1990 המגדירות מה הוא רעש בלתי סביר ואופן מדידתו, ותקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ב - 1992 הקובעות הוראות כלליות לביצוע החוק.
על התובע מכוח החוק למניעת נפגעים להוכיח שההפרעה שנגרמה לו, נובעת מעבירת הנתבע על אותם כללים ואין צורך כי יוכיח שההפרעה שנגרמה לו היא הפרעה של ממש. בכך יש הקלה על התובע בעילה לפי החוק והתקנות למול תובע אחר שיתבע מכוח עילת "מטרד ליחיד".
? קיימת גם דרך של תביעה לפי סע' 17 לחוק המקרקעין תשכט 1969.
לפי הסעיף: "המחזיק במקרקעין רשאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת". תביעה שכזו אפשרית רק במקרה של פגיעה בשימוש במקרקעין ולא במקרה של פגיעה בהנאה מהם. גם כאן, כמו בתביעה לפי חוק למניעת מפגעים, לא נדרש התובע להוכיח הפרעה של ממש. הסעדים האפשריים אינם כוללים פיצוי כספי.
? בנושא מטרדים קיימת עוולה נפרדת ששענינה מניעת אור שמש.
סע' 48 לפקודת הנזיקין קובע כי "אדם עושה עוולה אם הוא מונע, על ידי חסימה או בדרך אחרת, מבעל מקרקעין או מן התופש אותם ליהנות מכמות סבירה של אור שמש, בהתחשב עם מקומם וטיבם של המקרקעין, לאחר שהבעל או התופש או מי שקדמו להם בזכויות אלו נהנו ברציפות מאור זה - שלא לפי תנאי חוזה או הסכם - לפחות חמש עשרה שנים שקדמו בתכוף לחסימה או למניעה".
העוולה כוללת:
דרישה למניעת הנאה מכמות סבירה של אור שמש, כאשר לפני הפגיעה נהנה התובע מאור השמש משך התקופה המנויה בסעיף.
במקרה של הוכחת התביעה ניתן לקבל מבית המשפט סעד של פיצויים בגין הנזק שנגרם (לאחר הוכחת הנזק) וכן צו מניעה. בנוסף במקרים מסויימים ניתן לקבל צו הריסה כנגד חלק המבנה שחוסם את השמש.
כאמור קיימות דרכים שונות, משפטיות ואחרות, לנסות ולפתור את הבעיה הנוצרת כתוצאה ממטרדים. ככל שתעלה איכות החיים ויכנסו עוד שיפורי מודרניזציה יתרבו מן הסתם המטרדים ונקודת האיזון שלנו כפרטים בין האספקטים השונים המשפיעים על איכות חיינו תלך ותשתנה.
כל האמור במאמר זה הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי. כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ אישי ופרטני מעורך דין המתמחה בתחום הרלוונטי.
בשנים האחרונות עלתה המודעות לחשיבות השמירה על איכות הסביבה תוך מטרה לשפר את איכות חיי הפרט. מצד אחד תהליכי המודרניזציה מכניסים שיפורים באיכות חיינו ומגדילים את רווחתינו. מצד שני היות והם לרוב כרוכים ב"תוצרי לואי" של רעש, זיהום וכד' הם פוגעים באיכות חיינו, ועל כן יש מקום לנסות ולמצוא את נקודת האיזון הנכונה.
ניקח לדוגמא את עניין דירת המגורים שלנו. תנאי המגורים שלנו משפיעים רבות על איכות חיינו. אבל כיצד משפיעה איכות הסיבה על תנאי המגורים שלנו?
כל מי שחי במדינת ישראל יודע כי רכישת דירה למגורים היא ההוצאה הגדולה ביותר בה נתקלים אזרחי המדינה. מדובר בהשקעה כספית גדולה ביותר שרובנו נעבוד שנים רבות כדי לממן אותה. נניח שעשינו את הצעד הזה ובשעה טובה רכשנו דירה. נכנסנו לדירה, התמקמנו ואנו מצפים למצוא את עצמנו ב- "נווה המדבר" שלנו. רובנו היינו מעונינים לחזור הביתה מיום עבודה ארוך, להתרווח בבית ולנוח. אך לפעמים המציאות טופחת על פנינו. לפעמים אנחנו מגלים שמשהו או יותר נכון מישהו מפריע לנו להנות מדירתנו. אלו יכולים להיות עשרים הכלבים של השכן בדירת הגן שנובחים כל שעות היום והלילה וגורמים לרעש בלתי נסבל ובלתי פוסק. אלו יכולים להיות השכנים בבנין שזורקים את שקיות האשפה מחוץ לחדר האשפה או משאירים אותה בחדר מדרגות וגורמים לריח בלתי נסבל ולמטרד של זבובים. זה יכול להיות הבר השכונתי שנמצא ליד הדירה ממנו בוקעים, בשעות הלילה הקטנות, צלילי מוזיקה בווליום חזק ובכניסה אליו עומדים אנשים שצועקים בקולי קולות. זו יכולה להיות נגריה שמופעלת בקרבת ביתנו או מפעל שהוקם בשכנות ויוצרים מטרדי רעש ואבק. זו יכולה להיות הקומה השניה שבנה השכן מעלינו שחוסמת לנו את השמש ופוגעת בזרימת האוויר הנכנס לדירתנו. לא חסרות דוגמאות למפגעים שממררים את חיי השכנים.
הדוגמאות שצויינו בעצם מייצגות סוגים שונים של מפגעים הנכללים בנושא איכות הסיבה: מפגעים של זיהומים (זיהום אויר), של אשפה ושל רעש.
החוק מתייחס למפגעים שונים בחוקים ובתקנות שונות ומאפשר פעולה כנגדם במספר דרכים. יש לזכור כי לא כל דרך מתאימה לכל מפגע והכל תלוי בנסיבות הספציפיות של המקרה.
מאמר זה יעסוק בחלק מדרכי ההתמודדות המשפטית מול מטרדים.
? דרך ראשונה אותה ראוי לציין הנה דווקא דרך ההידברות.
תמיד רצוי לפנות לגורם שיוצר את המטרד בנסיון להידברות ומציאת פתרון הבעיה בדרכי שלום. רצוי להפגין גמישות ויצירתיות מחשבתית בנסיון לקבוע כללי התנהגות ששני הצדדים יוכלו לחיות עמם. ניתן לנסות אף הליך של גישור.
באם דרך זו לא צלחה ניתן לעבור לדרך משפטית.
? רישוי - באם מדובר במטרד מהסוג הדורש רישוי מתאים לדוג' בר שכונתי שדורש רישוי עסק ניתן לפנות אל הרשות המקומית בתחומה מצוי גורם המטרד (עיריה למשל) בבקשה לטפל במטרד. הגורמים האחראים מטעם הרשות המקומית הם: פיקוח עירוני, הממונה על איכות הסביבה ומחלקת רישוי עסקים. כמו כן, ניתן לפנות למשטרת ישראל.
? אפשרות נוספת היא פעולה משפטית בעילת מטרד ליחיד.
סע' 44(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי "מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק".
כלומר העילה כוללת התייחסות ל:
1. דרך יצירת המטרד - אדם יכול יצור מטרד בהתנהגותו או בניהול עסקו או בדרך של שימוש בנכס המקרקעין שלו.
2. משמעות הפגיע בתובע - הפגיעה בתובע היא בדרך של הפרעה לשימוש או להנאה מהנכס שלו.
3. היווצרות הפרעה של ממש. לא כל הפרעה עולה כדי מטרד ועל התובע להוכיח כי ההפרעה שנוצרה לו היא בלתי סבירה. בתי המשפט התייחסו לשאלה מהי הפרעה בלתי סבירה . בתשובה לשאלה מהי הפרעה מוחשית שאיננה הפרעה קלת ערך, לשימוש הסביר של התובע בדירתו ולהנאתו הסבירה ממנה נקבע כי מידתה של ההפרעה נמדדת בין השאר עפ"י אמת המידה של זכותו של הפוגע לעשות שימוש סביר בנכס שלו בהתחשב במקומו ובטיבו. כלומר יש להתחשב בשאלות הזמן והמקום, טיב הנכסים והשימוש הנעשה בהם, הסביבה בה הם מצויים והחברה השוכנת בה לקביעת השימוש האפשרי בנכסים וההנאה שאפשר להפיק מהם כדי שגם התובע וגם שכנו יוכלו לעשות שימוש מתאים בנכסיהם ולהפיק מהם הנאה ראויה. כך לדוגמא במקרה של השכן המגדל כלבים בביתו - אין ספק כי זכותו לגדל כלבים וכי מידה מסויימת של רעש כתוצאה מנביחות הנה הפרעה נסבלת שאינה בלתי סבירה השאלה האם מדובר ברעש שהנו בלתי נסבל. אם לדוגמא יוכיח בעל הכלבים כי הבנין כולו נמצא בקרבת כביש מהיר והרעש מהמכוניות שחולפות בו חוסם ומטשטש את הרעש מהנביחות, אזי האיזון ייתכן ויעשה לטובתו. אחת השאלות שיבדוק בית המשפט היא האם התובע רכש את הדירה כשהמטרד כבר היה קיים וידע עליו לפני הרכישה. לדוגמא דירה שנרכשה בקרבה למפעל - אם המפעל היה קיים עובר לרכישה יביא הדבר לאיזון שונה מאשר במקרה בו המפעל הוקם רק לאחר רכישת הדירה. חובת ההוכחה של מידת ההפרעה מוטלת על התובע. כך עליו להמציא ראיות לטענותיו - אם בדרך של תמונות או הקלטות או באמצעות צרוף של חוות דעת מומחה מתאים (לדוגמא מומחה בתחום האקוסטיקה אם מדובר במטרד של רעש), זאת בנוסף כמובן לעדויות התובע ועדים מטעמו. רק אם יוכיח התובע את מידת ההפרעה וישכנע את בית המשפט כי מדובר בהפרעה בלתי סבירה לשימושו או להנאתו מדירתו יקבע בית המשפט כי האיזון בין זכויותיו שלו לבין זכויות השכן נוטה לטובת התובע.
מהם הסעדים שיוכל התובע לקבל מבית המשפט?
1. לעיתים ניתן לבקש כסעד את סילוק המטרד לחלוטין אבל לא תמיד הדבר אפשרי. כך לדוג' יוכל בית המשפט לצוות על שכן שלא להשאיר שקיות אשפה שלא בחדר האשפה. מצד שני במקרה שהיה סרב בית המשפט לפנות מעון חוסים שנפתח בשכונת מגורים אשר השכנים הגישו כנגדו תביעה בעילה שהרעש העולה ממנו הנו בלתי סביר בטענה שחשיבותה החברתית של הפעילות הגורמת להפרעה, מהווה אחד מן השיקולים המובאים בחשבון בקביעת הסעד.
בעניין זה ישנה חשיבותלשאלה האם המטרד הוא מהסוג הדורש רישוי מתאים (לדוג' בר שכונתי) שאז עולה השאלה האם קיים רישיון שכזה. אי קיום רשיון מתאים יביא לרוב לתוצאה של מתן סעד שכולל סילוק מוחלט של המטרד.
2. ניתן לבקש מבית המשפט לצוות על המטריד שימנע את ההפרעה הבלתי סבירה. כך לדוג' יוכל בית המשפט לצוות על הקמת קיר מיסוך או מיגון אקוסטי במקרה של מטרד של רעש.
3. החוק גם מאפשר לבקש סעד של פיצוי כספי. לצורך זאת יש להוכיח כי נגרם נזק ממוני או לא ממוני. נזק לא ממוני הנו נזק של עוגמת נפש וסבל מהמטרד. נזק ממוני - כספי הנו לדוגמא ירידת ערך של שווי דירת התובע. גם כאן חובת ההוכחה כי נגרם לו נזק חלה על התובע והוא יוכל לדוג' להעזר בחוו"ד שמאית להוכחת נזק מסוג ירידת ערך.
? דרך משפטית נוספת הקיימת לפעולה כנגד מטרדים הנה פעולה משפטית לפי החוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961 והתקנות שהותקנו מכוחו.
החוק מגדיר שלושה מצבים שייחשבו כמטרד ליחיד אם יתקיימו:
גרימת רעש, ריחות וזיהום אוויר חזקים או בלתי סבירים מכל מקור שהוא, אם הם מפריעים, או עשויים להפריע, לאדם הנמצא בקרבת מקום או לעוברים ושבים.
התקנות כוללות את תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש"ן - 1990 המגדירות מה הוא רעש בלתי סביר ואופן מדידתו, ותקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ב - 1992 הקובעות הוראות כלליות לביצוע החוק.
על התובע מכוח החוק למניעת נפגעים להוכיח שההפרעה שנגרמה לו, נובעת מעבירת הנתבע על אותם כללים ואין צורך כי יוכיח שההפרעה שנגרמה לו היא הפרעה של ממש. בכך יש הקלה על התובע בעילה לפי החוק והתקנות למול תובע אחר שיתבע מכוח עילת "מטרד ליחיד".
? קיימת גם דרך של תביעה לפי סע' 17 לחוק המקרקעין תשכט 1969.
לפי הסעיף: "המחזיק במקרקעין רשאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת". תביעה שכזו אפשרית רק במקרה של פגיעה בשימוש במקרקעין ולא במקרה של פגיעה בהנאה מהם. גם כאן, כמו בתביעה לפי חוק למניעת מפגעים, לא נדרש התובע להוכיח הפרעה של ממש. הסעדים האפשריים אינם כוללים פיצוי כספי.
? בנושא מטרדים קיימת עוולה נפרדת ששענינה מניעת אור שמש.
סע' 48 לפקודת הנזיקין קובע כי "אדם עושה עוולה אם הוא מונע, על ידי חסימה או בדרך אחרת, מבעל מקרקעין או מן התופש אותם ליהנות מכמות סבירה של אור שמש, בהתחשב עם מקומם וטיבם של המקרקעין, לאחר שהבעל או התופש או מי שקדמו להם בזכויות אלו נהנו ברציפות מאור זה - שלא לפי תנאי חוזה או הסכם - לפחות חמש עשרה שנים שקדמו בתכוף לחסימה או למניעה".
העוולה כוללת:
דרישה למניעת הנאה מכמות סבירה של אור שמש, כאשר לפני הפגיעה נהנה התובע מאור השמש משך התקופה המנויה בסעיף.
במקרה של הוכחת התביעה ניתן לקבל מבית המשפט סעד של פיצויים בגין הנזק שנגרם (לאחר הוכחת הנזק) וכן צו מניעה. בנוסף במקרים מסויימים ניתן לקבל צו הריסה כנגד חלק המבנה שחוסם את השמש.
כאמור קיימות דרכים שונות, משפטיות ואחרות, לנסות ולפתור את הבעיה הנוצרת כתוצאה ממטרדים. ככל שתעלה איכות החיים ויכנסו עוד שיפורי מודרניזציה יתרבו מן הסתם המטרדים ונקודת האיזון שלנו כפרטים בין האספקטים השונים המשפיעים על איכות חיינו תלך ותשתנה.
כל האמור במאמר זה הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי. כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ אישי ופרטני מעורך דין המתמחה בתחום הרלוונטי.
הכותבת הינה עורכת דין בעלת משרד עצמאי אשר מתמחה בתחומי הביטוח הלאומי והנזיקין, איכות הסביבה ומטרדים, הוצאה לפועל, צוואות וירושות.
inbarlaw@netvision.net.il
אתר: http://www.anatinbarlaw.com
inbarlaw@netvision.net.il
אתר: http://www.anatinbarlaw.com
