הבחירות ושוק ההון 

בחירות הינן הזדמנות. יום חג של ממש, יום חופש, "יום הבוחר". דמוקרטיה במיטבה.

בחירות במדינה דמוקרטית הינן הביטוי המוחשי לכוחו של כל אחד מאיתנו. יום בו אנו נדרשים לשבת חשבון עם עצמנו, ציפיותינו. יום בו אנו מסכמים את השיקולים בהם בחרנו את המפלגה ואת ראש הממשלה בפעם הקודמת, ציפיות מול הישגים, ביצוע מול תכנון, מימוש מול הבטחות.

החל מקיץ 2011 החלה לנשוב רוח אחרת, רוח חברתית. רוח שהגיעה מה"אביב המוסלמי" שהפך סתיו בינתיים, או חורף של ממש. רוח בעקבות המשברים הפיננסים הפוקדים מדינות באירופה, יוון בראשן, רוח ישראלית מקומית המחזקת מהפערים והבקיעים בחברה הישראלית. לא רק "טרמפ" של רוח, אלא לחץ ברומטרי חברתי נמוך מקומי של ממש, המחולל סופות חברתיות מקומיות.

בקיץ 2012 כבר שרף אדם עצמו למוות בתל-אביב. אחר ניסה וניצל, אבל תנועת הרוחות נרגעה. הרוח המקומית לא הצליחה להתרומם. אבל רבותי וגבירותיי – נוכחותה עדיין כאן.

לזה נצרף את העובדה כי התקיימו בחירות בארה"ב, שהוכרעו רק לפני יומיים. נצרף גם החלטת ראש הממשלה לפזר את הכנסת הנוכחית ולקיים בחירות בינואר. ומה קיבלנו? קיבלנו מצעים מדיניים / חברתיים, מצעים ביטחוניים / חברתיים. כולם חברתיים. מה שהציבור רוצה לשמוע, הוא שומע. מה שרוצים לשמוע, משמיעים לנו. כולם חברתיים.

מה המשמעות עבורנו?

אמנם הבעיות החברתיות מגוונות. אמנם כפי שכבר הבנו בקורס השקעות בבורסה, מדינת רווחה בסגנון סקנדינבי לא תקום לפתע, אמנם בעיות הביטחון קיימות ומאתגרות, אבל משהו יקרה בכל זאת.

יש צורך להכין עתודות קרקע לבניה – תשתיות – מים, ביוב, חשמל, תחבורה. יש צורך להפחית את רמת העוני, יש צורך לשמר רמת אבטלה נתונה ולמנוע החמרה, יש צורך לשפר איכות הרפואה הציבורית, יש צורך בריוויזיה לנושא הקצבאות, הפנסיה, התמיכות.

לכל אלו יידרש פיתרון, גם אם תהיה ממשלה מהימין, מרכז או שמאל, לכל אלו יידרש מימון. לכל אלו יקבעו המקורות התקציביים.

מה תמהיל האפשרויות לממן כל אלו?

1. לא צריך לעשות קורס בורסה בשביל להבין שהאפשרות הראשונה היא מעט קיצוץ בתקציב הממשלה, בסעיפים לא חברתיים (למשל ביטחון, חינוך?).
2. העלאת יעד האינפלציה, ברמה שלא תגרור את המדינה להרפתקאות מסוכנות, הורדות דירוג או תרחישי אימה.
3. מיסוי ההון (דבר שלא יאהבו מי שעשו קורס הכרת שוק ההון), ירושות.
4. הגברת הפרוגרסיביות בגביית המס מן ההכנסה.
5. העלאה מושכלת של יחס חוב תוצר.

כך או אחרת, אלו יתרחשו. יתכן והעשירים ישלמו יותר, זה בשוליים. אבל – לצמד המילים "בעיות חברתיות" תהיינה גם השלכות חברתיות אחרות. בטווח הזמן הקרוב תתקבלנה החלטות שתשפענה על ילדינו ונכדינו. אינני רואה עבודת תשתיות מאסיבית או בניה ללא עובדים זרים. לישראל בעיות רבות ובל נשגה – לא היינו רוצים לשלם מס בהיקף 80%, לא לכל מצוקה ניתן לתת פתרון מיידי, בעיות הביטחון לא תעלמנה, לקליטת עליה יש מחיר, לקצבאות יש מחיר. אנחנו נשלם אותו

מה המסקנה?

להקשיב. לשאול עצמנו במה אנחנו באמת חפצים ולמי היכולת לממש. להחליט, ולבחור. הכל כסף, הכל. בהצלחה לכולנו.