קיימות בחוק 4 צורות ( 4 דרכים) לעריכת צוואה: צוואה בכתב, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בע"פ, (העוסקת בצוואתו של שכיב מרע, אדם שנמצא על ערש דווי, גוסס או חש שהוא במצב זה באותו הזמן) .
לא ארחיב לגבי דרישת החוק לנפקותה ותקפותה של כל אחת מהצוואות (על כך ניתן לראות בסעף 25 לחוק הירושה, בו מוזמן הקורא הנבון לעיין) ומאמר זה ידון בצוואה המוכרת והנפוצה יותר, הצוואה בעדים, שכן זו הצוואה העיקרית והנפוצה יותר שבגינה פונים אותם לקוחות למשרדי החקירות.
לקוחות רבים שנושלו מירושתו של האב, האם או האח, פנו למשרד החקירות שבבעלותי, חלקם באופן עצמאי וחלקם נשלחו על ידי עורך הדין, (ובמקרה אחד אף הייתה פנייה למשרדי מצד מדינת ישראל, באמצעות האפוטרופוס הכללי), בבקשה לחקור את תקפותה החוקי של אותה צוואה ובתוך כך לחקור את החשד שמדובר בהשפעה בלתי הוגנת ובניגוד לחוק על המוריש, מצד בני משפחה אחרים או מטפלת שהייתה קרובה אליו ערב מותו.
קיימים אף מקרים רבים של חשד לזיופי צוואות, חתימות וכו', זאת חוקרים ועל כך מעידים בד"כ בעלי המקצוע הגרפולוגיים למיניהם.
קורה רבות שאדם שהלך לעולמו איבד את הקשר עם בני משפחתו ובשנות חייו האחרונות נפל טרף ל"אנשי מקצוע", שמלאכתם היא יצירת קשר עם אותם ערירים והפעלת השפעה בלתי חוקית הגובלת לעיתים בסחיטה וגורמת לאותם חסרי ישע לרשום צוואות לטובת "אנשי המקצוע" (שחלקם נוהגים לפקוד את מחלקות התשושים בבתי החולים הסיעודיים השונים).
חקירות אלה, העוסקות בנסיבות כתיבתה של הצוואה, שבדרך כלל נרשמה ערב מותו של המוריש עוסקות בתקופת חייו האחרונה של המוריש.
חקירות אלה מספרות בדרך כלל את סיפור חייו האמיתי בשנותיו האחרונות של המוריש.
מדובר בתחילה בחקירת הסביבה, שכנים, חברים, שכנים במוסד בו שהה בימיו האחרונים או אנשי הצוות הרפואי או הסיעודי בו שהה המנוח ערב מותו. לדוגמא, באחת החקירות שערכתי בעבר עלה בידי לאתר (לאחר מאמץ לא קטן) אחות ראשית במחלקה בבית חולים סיעודי, שפרשה מעבודתה ומסרה בחקירתה בפניי (כמובן שבתחילת חקירתה סירבה כלל לשוחח עימי ונאלצתי במאמץ רב להפעיל מיומנויות של דיבוב שבסופו של דבר הניבו את התוצאה), פרטים שבאמצעותם ניתן היה לפסול את תקפותה של אותה צוואה, שנערכה בסמוך למיטתו של המוריש, בבית החולים הסיעודי, ערב מותו.
במקרה אחר, אותרו מטפלות סיעודיות ששהו יחד עם המורישה בדירתה והעידו על הלחץ שהפעיל הזוכה בצוואה על המורישה, קרובת המשפחה הקשישה, בביקורים תכופים רבים שכפה עליה בדירתה, בניגוד לרצונה, עליהם התלוננה המורישה בפני המטפלות הסיעודיות. עדויות שמסרו בפני המטפלות הסיעודיות אילצו בסופו של דבר את אותו זוכה להתפשר עם בני משפחה, אשר בשל התערבותו הגסה נושלו מהצוואה.
בחקירות הרבות שערכתי בתחום היו אף מקרים בהם עלה בידי להוכיח (באמצעות חקירות שכנים וחקירות בבתי מרקחת סמוכים למקום מגוריו של המוריש) שהמוריש נטל ערב מותו תרופות פסיכיאטריות המעידות על חוסר כשירות נפשית ומודעות לעשיית צוואה בשעה שנעשתה.
מנגד היו מקרים בהם נמצא שלמרות שללקוח נראתה לא מוצדקת ולא הגיונית בעליל העובדה שנושל מהצוואה חקירה מעמיקה וממצה מצאה את הסיבה לנישולו מהצוואה, דבר שהניח את דעתו בסופו של דבר. כמו במקרה של לקוחה שאחותה, שחלתה במחלה ממארת וחשוכת מרפא נישלה אותה מהצוואה והעבירה את חלקה לחברה של המורישה.
חקירה שנערכה על ידי משרד החקירות שבבעלותי, במהלכה נחקרו שכנים, חברים ועדים לצוואה העלתה בסופו של דבר שהאחות החולה כעסה על אחותה (הלקוחה) בשל העובדה שלא נתנה לה את תשומת הלב אותו ביקשה בימיה האחרונים ולא התפנתה מעיסוקיה הרבים ולכן החליטה לנקום באחותה ובכך לנשלה מהצוואה.
מהדוגמאות המעטות לעיל, (שכן כמאמר הקלישאה: קצרה היריעה) ומהניסיון הרב שנצבר במשרדי החקירות הפרטיים המקצועיים, עולה כי הגם שאדם רואה צוואה המנשלת אותו מרכוש של קרובו ואותו אדם מופתע וחש שהדבר נעשה בניגוד לאומד דעתו האמיתית של המוריש, עליו לפנות לגורם מקצועי שיחקור בדבר וכמובן שעל החוקר להיות בר ניסיון רב בתחום.
ההמלצה החשובה העולה מהכתוב הינה שלא לוותר על בדיקה מקצועית של צוואה שהקריאה בה נותנת בקורא את התחושה של חוסר הצדק שנעשה כלפיו בנישולו מהירושה של קרובו.
וילקו / מיקי וילקומירסקי משרד חקירות , מקצוען ומומחה בתחום חקירות ובילוש מקצועי. בעבר קצין חקירות ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב במשטרת ישראל. מומחה בעל מוניטין של 30 שנה בתחום ה חקירות, הבילוש ואיסוף מידע מוסתר וגלוי, בתחומים בין אישיים וכלכליים. בנוסף מרצה בתחום החקירות
