גמלת נכות כללית נועדה להוות "רשת בטחון" - עזרה מינימלית לנכים. הגמלה ניתנת, בין השאר, לנכים שמצאו עצמם לפתע במצב חדש. טול לדוגמא אדם שעבד כל חייו, פרנס את עצמו ואת משפחתו בכבוד, ולפתע באמצע החיים, כתוצאה ממחלה או מתאונה, התעוררה אצלו בעיה רפואית שגרמה לנכות. כתוצאה מהנכות, נאלץ הנכה לצמצם את שעות עבודתו או אפילו להפסיק לעבוד. כתוצאה מנכותו ומהפסקת עבודתו, התרחשה ירידה דרסטית בכושר השתכרותו.
אך למרבה הפליאה, המכשולים המוערמים על הנכה הפונה לבקש עזרה וסיוע במסגרת "הנכות כללית" הנם רבים וקשים. כדי להיות זכאי לגמלה על הנכה לעמוד במספר תנאים. עמידה בכל אחד מהתנאים, אינה קלה, ועמידה בכולם יחד, על אחת כמה וכמה. והתוצאה - במקרים רבים יוצא הנכה בלא שתוכר זכותו לקבלת גמלה.
מהם המכשולים שעומדים בפני נכה שפונה בבקשה לגמלת נכות כללית?
המבחן הראשון הנו מבחן הנכות הרפואית. כדי להיות זכאי לגמלת נכות צריך הנכה להיות בעל נכות רפואית בגין כל הליקויים הרפואיים מהם הוא סובל (ליקויים גופניים או נפשיים, אשר מקורם הנו בלידה, במחלה או בתאונה) בשיעור של 60%. אפשרות נוספת היא אם לפחות אחד מהליקוייים הרפואיים מהם סובל הנכה הנו בשיעור 25% , שאז סך נכותו צריך לעמוד על 40%.
נכה ששיעור נכותו אינו מגיע לסף הנדרש אינו עובר את מבחן הנכות הרפואית. כתוצאה תדחה תביעתו לנכות כללית כבר בשלב זה.
הקביעה לפיה נדרשים 60% נכות הנה מקוממת. שיעור נכות של 60% הנו שיעור גבוה. וכי נכה שלו 50% או 55% נכות במצטבר אינו "נכה מספיק" עבור מדינת ישראל? מדוע נכה שכזה אינו זכאי כלל לגמלת נכות - אפילו לא גמלה חלקית?
זאת ועוד, בתוך מבחן שיעורי הנכות הרפואית, שכאמור דורש שיעור נכות גבוה כתנאי סף, מסתתרים מספר מכשולים נוספים. המכלול של כל המכשולים הללו, עושה את "צליחתם" למשימה קשה במיוחד.
אחד המכשולים הנוספים שמסתתר בתוך מבחן שיעור הנכות הרפואית, נובע מהעובדה שחישוב הנכות הרפואית הוא חישוב משוקלל ולא חשבונאי. אופן החישוב נקבע בתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה).
כך, הליקוי הראשון נלקח מתוך 100%, אך כל ליקוי נוסף, נלקח מתוך 100% בניכוי הליקויים הקודמים.
נקח לדוג' נכה שיש לו ארבעה ליקויים - הראשון ביד, מעניק לו, עפ"י קביעת רופא, 20% נכות, השני ברגל מעניק לנכה 24% נכות, השלישי ברגל השניה מעניק לנכה 15% נכות, הרביעי בעמוד השדרה הצוארי מעניק לנכה 15% נכות. שיעור נכותו אינו עומד על חיבור אריתמטי של שיעורי הנכות ( 20 +24+ 15+ 15= 74). החישוב הנכון לגביו יהיה:
20% מתוך 100% בגין הפגימה הראשונה,
ועוד 24% מתוך (80=20 - 100) בגין הפגימה השניה,
ועוד 15% מתוך (60.8=24* 80- 20 - 100) בגין הפגימה השלישית,
ועוד 15% מתוך (15 * 60.8 - 24* 80- 20 - 100) בגין הפגימה הרביעית,
ובסה"כ נכותו המשוקללת תעמוד על 55.568%, בסה"כ 56%.
ניתן לראות כי שיעור הנכות המתקבל בחישוב משוקלל (56%) נמוך בהרבה משיעור הנכות המתקבל בחישוב חשבוני (74%).
נכה שכזה ששיעור נכותו הכוללת 56% אינו מקיים את התנאי של 60% נכות. נכה שכזה, אף שנכותו עוברת את ה- 40%, אינו מקיים את האפשרות השניה, כיוון שנכותו מאף ליקוי אינו עומדת על 25% ומעלה. לכן, נכה שכזה אינו עובר את מבחן הנכות הרפואית.
ובכך לא מסתיים הסיפור. בתוך מבחן שיעורי הנכות הרפואית, מסתתר לו עוד מכשול. מכשול זה נובע ממבחן הניפוי. מי שיקרא את תקנות המוסד לביטוח לאומי (בטוח נכות) קביעת שיעור נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות - תשמ"ד 1984, יופתע לגלות כי תחת השם "הוראות שונות" מסתתרות בעצם גזרות רבות נוספות. גזרות אלו מקשות עוד יותר על עמידה במבחן שיעור הנכות הרפואית. בתקנות אלו נמצאת רשימה ארוכה של ליקויים שאינם נכללים ברשימת הליקויים המקנים נכות לצרכי נכות כללית. ניתן לומר כי באופן כללי, תקנות אלו מנפות מהחישוב נכויות רבות ששיעורן עד וכולל 10%. כלומר כל נכות שנזכרת בתקנות המנפות - אין להתחשב בה בחישוב המשוקלל של שיעורי הנכות הרפואית.
נחזור לדוגמא של הנכה שלנו. כתוצאה ממחלה נוספת, נפגעה שמיעתו של הנכה, וליקוי השמיעה הנ"ל, מעניק לנכה 10% נכות. אם היינו מחשבים את שעור הנכות לפי חשוב אריתמטי היינו עומדים על 84% - שיעור גבוה ביותר. אבל כאמור עפ"י תקנות המוסד לביטוח לאומי החישוב הנכון הנו החישוב המשוקלל.
בחישוב משוקלל, בגין הפגימה החמישית שיעור הנכות הנו 10% מתוך (55.568 - 100) מסתכם ב 4.44%. וסך כל הנכות המשוקללת הנה 60% = 4.44 + 55.568. לכאורה, הנכה שלנו צלח סוף סוף את מבחן שיעור הנכות הרפואית, ויוכל להמשיך למבחן הבא. אך בפועל, לצערנו, הנכה לא צלח את המבחן. שכן לפי התקנות המנפות שיעור הנכות בגין ליקוי השמיעה מנופה מהחישוב. לכן בחישוב המשוקלל, לא נתחשב ב 10% הנכות בגין ליקוי השמיעה, ושיעור הנכות של הנכה נשאר עומד על 56% ותביעתו לגמלת נכות תדחה.
אכן, קשה להאמין, אבל הנכה שלנו, שלו 5 פגימות, אשר עומדות על השיעורים הבאים - 20, 24, 15, 15, 10 - אינו נחשב בעיני המחוקק ומתקין התקנות במדינת ישראל, כמי שנכותו הרפואית מספיק גבוהה לצורך קבלת גמלת נכות כללית.
אבל יותר מכך, נניח והנכה היה צולח את מבחן הנכות הרפואית. כלום בכך היו מסתכמת מסכת יסורייו בדרך לקבלת הגמלה? הפתעה! ואולי למי שקרא את המסלול שצלח הנכה עד לשלב זה, לא תהיה זו הפתעה לגלות כי התשובה שלילית.
לצורך העניין נניח ובגין הפגימה החמישית היה שיעור נכות 20% במקום 10%, וכך שיעור נכותו המשוקלל עומד על 64.45% = 20% * (55.568 - 100) + 55.568. כלומר הנכה צלח את מבחן שיעור הנכות הרפואית ונכותו הנה בשיעור 65%.
כעת, לאחר שעבר את מבחן שיעורי הנכות הרפואית, שהיו גבוהים מספיק ועומדים בדרישות התקנות, יעמוד בפני מבחן נוסף. מבחן אי כושר.
מבחן אי הכושר בודק האם הנכה איבד את כושרו להשתכר בשיעור ניכר. נכה שלא איבד כושרו להשתכר (על אף שקיימת לו נכות רפואית בשיעור גבוה), אינו מקיים את תנאי המבחן הנ"ל ולא יקבל גמלת נכות.
עפ"י מבחן אי הכושר, גמלת נכות תשולם למי שעקב הליקוי הרפואי אין לו כושר להשתכר למחייתו או שכושרו להשתכר פחת בשיעור 50% ומעלה.
מדובר בשתי אופציות נפרדות שהתקיימות כל אחת מהן תקבע כי הנכה עמד במבחן אי הכושר.
לגבי נכה שכושרו להשתכר פחת בשיעור 50% ומעלה - נכה שבעקבות מחלה נאלץ להקטין את שעות עבודתו במידה רבה וכתוצאה שכרו ירד ב60% לעומת השכר שהיה לו בטרם חלה, מקיים את התנאי שצומצם כושרו להשתכר ב50% ומעלה ועל כן מקיים את מבחן דרגת אי כושר. אם שכרו של הנכה ירד רק ב 40% לעומת השכר שהיה לו בטרם חלה, הוא אינו מקיים את מבחן אי הכושר ותביעתו לגמלת נכות תדחה.
לגבי נכה שאין לו כושר להשתכר למחייתו - על הנכה להשתכר פחות מהסכום שנקבע בתקנות (סכום שעומד בקירוב על 25% מתוך השכר הממוצע במשק). כך לדוג', במצב בו השכר הממוצע במשק עומד על כ- 7,700 ש"ח, אזי על הנכה להשתכר פחות מ 1,925 ש"ח כדי לעמוד במבחן.
(יצויין כי קיים הסדר מיוחד לגבי מי שלא עבד מעולם. עפ"י ההסדר מיייחסים לו כושר השתכרות מסויים (התלוי בהשכלתו) הנגזר מסכום השווה בקירוב לשכר הממוצע המשק ובהתאם בודקים אובדן כושר השתכרות).
גם עמידה בכל המכשולים והמבחנים לא מבטיחה את זכויותיו של הנכה לאורך זמן. הנכות במסגרת מחלקת נכות כללית הנה נכות זמנית במובן זה שהמוסד יכול לזמן את הנכה לבדיקה מחודשת, כדי להיווכח האם מצבו השתנה לטובה, וכעת הוא אינו עומד בתנאים לקבלת גמלת נכות.
ולמי שכבר צלח את המסלול, ונמצא זכאי ומקבל גמלת נכות כללית. האם נכה שכזה מרגיש כי קיבל סעד ועזרה בשעת מצוקתו הגדולה? לאור העובדה כי שיעור קצבה מלאה ליחיד עומד על פחות מ- 27% מהשכר הממוצע במשק, ספק את הגמלה מהווה סעד ועזרה מספקים. (יצויין כי סכום הגמלת של נכות כללית אשר יקבל הנכה אינו תלוי בסכומים שהשתכר בפועל לפני שהתרחשה הירידה בכושר השתכרותו).
קצבה בסך של כ- 2000 ש"ח (בהנחה של שכר ממוצע במשק בסך 7,700 ש"ח) משולמת ליחיד (שאין לו בן זוג וילדים) רק אם נכותו הנה בשיעור של 75% ומעלה. שיעור נכות נמוך יותר מביא לתשלום קצבה חלקית, בסכום נמוך יותר.
גם התוספות עבור בני זוג וילדים אינן גבוהות. התוספת בעד בן/ת זוג הנה בשיעור של 13.375% והתוספת בעד כל ילד הנה בשיעור של 10.7% (כאשר משולמת תוספת עבור 2 ילדים לכל היותר).
האם הגיוני כי נכה, שבעקבות מחלה או תאונה, צצו לו ליקויים רבים שמעמידים את נכותו הרפואית המשוקללת על 60% והוא נאלץ להפסיק את עבודתו בשל מצבו הגופני והוכר כמי שכושרו להשתכר ולפרנס את עצמו פחת במידה הנדרשת בתקנות, יכול להסתפק בקצבה פחותה מ- 2,000 ש"ח לחודש? ספק אם כך הדבר.
מכל האומר לעיל עולה כי מצבו של נכה הנזקק לעזרת הנכות הכללית אינו קל. הוא ניצב לפתע בפני מצב רפואי קשה איתו עליו להתמודד ואשר גוזל את כוחותיו. במקביל מתרחשת ירידה ניכרת בהכנסתו ובכושר השתכרותו של הנכה - מה שמגביר את הדאגה והלחץ בו הנכה הנמצא. ואם לא די בכך, הוא מוצא את עצמו עומד בפני מסלול מכשולים נוסף בדרך למימוש זכותו הבסיסית לעזרה וסעד סוציאלים מטעם המדינה. זו המדינה לה הוא משלם (לרוב) את מיסיו, בציפיה שבעת הצורך יקבל ממנה את הסיוע לו הוא נזקק. המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, בחוקיה ובתקנותיה, הופכת עצמה מגורם שבא לסייע, לגורם שבא להקשות ומצער שכך הוא הדבר. לכול מוכרת הטענה כי המצוקה התקציבית היא שמונעת סיוע רחב יותר לנזקקים וביניהם לנכים. לכול מוכרת הטענה כי הצרכים מרובים ואין אפשרות לספק את כולם. עם זאת, לא נותר אלא לשאול, האמנם אין דרך ביניים לפיה ניתן להקל ועזור לנכים בשעת מצוקתם?
כל האמור במאמר זה הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי. כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ אישי ופרטני מעורך דין המתמחה בתחום הרלוונטי.
אך למרבה הפליאה, המכשולים המוערמים על הנכה הפונה לבקש עזרה וסיוע במסגרת "הנכות כללית" הנם רבים וקשים. כדי להיות זכאי לגמלה על הנכה לעמוד במספר תנאים. עמידה בכל אחד מהתנאים, אינה קלה, ועמידה בכולם יחד, על אחת כמה וכמה. והתוצאה - במקרים רבים יוצא הנכה בלא שתוכר זכותו לקבלת גמלה.
מהם המכשולים שעומדים בפני נכה שפונה בבקשה לגמלת נכות כללית?
המבחן הראשון הנו מבחן הנכות הרפואית. כדי להיות זכאי לגמלת נכות צריך הנכה להיות בעל נכות רפואית בגין כל הליקויים הרפואיים מהם הוא סובל (ליקויים גופניים או נפשיים, אשר מקורם הנו בלידה, במחלה או בתאונה) בשיעור של 60%. אפשרות נוספת היא אם לפחות אחד מהליקוייים הרפואיים מהם סובל הנכה הנו בשיעור 25% , שאז סך נכותו צריך לעמוד על 40%.
נכה ששיעור נכותו אינו מגיע לסף הנדרש אינו עובר את מבחן הנכות הרפואית. כתוצאה תדחה תביעתו לנכות כללית כבר בשלב זה.
הקביעה לפיה נדרשים 60% נכות הנה מקוממת. שיעור נכות של 60% הנו שיעור גבוה. וכי נכה שלו 50% או 55% נכות במצטבר אינו "נכה מספיק" עבור מדינת ישראל? מדוע נכה שכזה אינו זכאי כלל לגמלת נכות - אפילו לא גמלה חלקית?
זאת ועוד, בתוך מבחן שיעורי הנכות הרפואית, שכאמור דורש שיעור נכות גבוה כתנאי סף, מסתתרים מספר מכשולים נוספים. המכלול של כל המכשולים הללו, עושה את "צליחתם" למשימה קשה במיוחד.
אחד המכשולים הנוספים שמסתתר בתוך מבחן שיעור הנכות הרפואית, נובע מהעובדה שחישוב הנכות הרפואית הוא חישוב משוקלל ולא חשבונאי. אופן החישוב נקבע בתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה).
כך, הליקוי הראשון נלקח מתוך 100%, אך כל ליקוי נוסף, נלקח מתוך 100% בניכוי הליקויים הקודמים.
נקח לדוג' נכה שיש לו ארבעה ליקויים - הראשון ביד, מעניק לו, עפ"י קביעת רופא, 20% נכות, השני ברגל מעניק לנכה 24% נכות, השלישי ברגל השניה מעניק לנכה 15% נכות, הרביעי בעמוד השדרה הצוארי מעניק לנכה 15% נכות. שיעור נכותו אינו עומד על חיבור אריתמטי של שיעורי הנכות ( 20 +24+ 15+ 15= 74). החישוב הנכון לגביו יהיה:
20% מתוך 100% בגין הפגימה הראשונה,
ועוד 24% מתוך (80=20 - 100) בגין הפגימה השניה,
ועוד 15% מתוך (60.8=24* 80- 20 - 100) בגין הפגימה השלישית,
ועוד 15% מתוך (15 * 60.8 - 24* 80- 20 - 100) בגין הפגימה הרביעית,
ובסה"כ נכותו המשוקללת תעמוד על 55.568%, בסה"כ 56%.
ניתן לראות כי שיעור הנכות המתקבל בחישוב משוקלל (56%) נמוך בהרבה משיעור הנכות המתקבל בחישוב חשבוני (74%).
נכה שכזה ששיעור נכותו הכוללת 56% אינו מקיים את התנאי של 60% נכות. נכה שכזה, אף שנכותו עוברת את ה- 40%, אינו מקיים את האפשרות השניה, כיוון שנכותו מאף ליקוי אינו עומדת על 25% ומעלה. לכן, נכה שכזה אינו עובר את מבחן הנכות הרפואית.
ובכך לא מסתיים הסיפור. בתוך מבחן שיעורי הנכות הרפואית, מסתתר לו עוד מכשול. מכשול זה נובע ממבחן הניפוי. מי שיקרא את תקנות המוסד לביטוח לאומי (בטוח נכות) קביעת שיעור נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות - תשמ"ד 1984, יופתע לגלות כי תחת השם "הוראות שונות" מסתתרות בעצם גזרות רבות נוספות. גזרות אלו מקשות עוד יותר על עמידה במבחן שיעור הנכות הרפואית. בתקנות אלו נמצאת רשימה ארוכה של ליקויים שאינם נכללים ברשימת הליקויים המקנים נכות לצרכי נכות כללית. ניתן לומר כי באופן כללי, תקנות אלו מנפות מהחישוב נכויות רבות ששיעורן עד וכולל 10%. כלומר כל נכות שנזכרת בתקנות המנפות - אין להתחשב בה בחישוב המשוקלל של שיעורי הנכות הרפואית.
נחזור לדוגמא של הנכה שלנו. כתוצאה ממחלה נוספת, נפגעה שמיעתו של הנכה, וליקוי השמיעה הנ"ל, מעניק לנכה 10% נכות. אם היינו מחשבים את שעור הנכות לפי חשוב אריתמטי היינו עומדים על 84% - שיעור גבוה ביותר. אבל כאמור עפ"י תקנות המוסד לביטוח לאומי החישוב הנכון הנו החישוב המשוקלל.
בחישוב משוקלל, בגין הפגימה החמישית שיעור הנכות הנו 10% מתוך (55.568 - 100) מסתכם ב 4.44%. וסך כל הנכות המשוקללת הנה 60% = 4.44 + 55.568. לכאורה, הנכה שלנו צלח סוף סוף את מבחן שיעור הנכות הרפואית, ויוכל להמשיך למבחן הבא. אך בפועל, לצערנו, הנכה לא צלח את המבחן. שכן לפי התקנות המנפות שיעור הנכות בגין ליקוי השמיעה מנופה מהחישוב. לכן בחישוב המשוקלל, לא נתחשב ב 10% הנכות בגין ליקוי השמיעה, ושיעור הנכות של הנכה נשאר עומד על 56% ותביעתו לגמלת נכות תדחה.
אכן, קשה להאמין, אבל הנכה שלנו, שלו 5 פגימות, אשר עומדות על השיעורים הבאים - 20, 24, 15, 15, 10 - אינו נחשב בעיני המחוקק ומתקין התקנות במדינת ישראל, כמי שנכותו הרפואית מספיק גבוהה לצורך קבלת גמלת נכות כללית.
אבל יותר מכך, נניח והנכה היה צולח את מבחן הנכות הרפואית. כלום בכך היו מסתכמת מסכת יסורייו בדרך לקבלת הגמלה? הפתעה! ואולי למי שקרא את המסלול שצלח הנכה עד לשלב זה, לא תהיה זו הפתעה לגלות כי התשובה שלילית.
לצורך העניין נניח ובגין הפגימה החמישית היה שיעור נכות 20% במקום 10%, וכך שיעור נכותו המשוקלל עומד על 64.45% = 20% * (55.568 - 100) + 55.568. כלומר הנכה צלח את מבחן שיעור הנכות הרפואית ונכותו הנה בשיעור 65%.
כעת, לאחר שעבר את מבחן שיעורי הנכות הרפואית, שהיו גבוהים מספיק ועומדים בדרישות התקנות, יעמוד בפני מבחן נוסף. מבחן אי כושר.
מבחן אי הכושר בודק האם הנכה איבד את כושרו להשתכר בשיעור ניכר. נכה שלא איבד כושרו להשתכר (על אף שקיימת לו נכות רפואית בשיעור גבוה), אינו מקיים את תנאי המבחן הנ"ל ולא יקבל גמלת נכות.
עפ"י מבחן אי הכושר, גמלת נכות תשולם למי שעקב הליקוי הרפואי אין לו כושר להשתכר למחייתו או שכושרו להשתכר פחת בשיעור 50% ומעלה.
מדובר בשתי אופציות נפרדות שהתקיימות כל אחת מהן תקבע כי הנכה עמד במבחן אי הכושר.
לגבי נכה שכושרו להשתכר פחת בשיעור 50% ומעלה - נכה שבעקבות מחלה נאלץ להקטין את שעות עבודתו במידה רבה וכתוצאה שכרו ירד ב60% לעומת השכר שהיה לו בטרם חלה, מקיים את התנאי שצומצם כושרו להשתכר ב50% ומעלה ועל כן מקיים את מבחן דרגת אי כושר. אם שכרו של הנכה ירד רק ב 40% לעומת השכר שהיה לו בטרם חלה, הוא אינו מקיים את מבחן אי הכושר ותביעתו לגמלת נכות תדחה.
לגבי נכה שאין לו כושר להשתכר למחייתו - על הנכה להשתכר פחות מהסכום שנקבע בתקנות (סכום שעומד בקירוב על 25% מתוך השכר הממוצע במשק). כך לדוג', במצב בו השכר הממוצע במשק עומד על כ- 7,700 ש"ח, אזי על הנכה להשתכר פחות מ 1,925 ש"ח כדי לעמוד במבחן.
(יצויין כי קיים הסדר מיוחד לגבי מי שלא עבד מעולם. עפ"י ההסדר מיייחסים לו כושר השתכרות מסויים (התלוי בהשכלתו) הנגזר מסכום השווה בקירוב לשכר הממוצע המשק ובהתאם בודקים אובדן כושר השתכרות).
גם עמידה בכל המכשולים והמבחנים לא מבטיחה את זכויותיו של הנכה לאורך זמן. הנכות במסגרת מחלקת נכות כללית הנה נכות זמנית במובן זה שהמוסד יכול לזמן את הנכה לבדיקה מחודשת, כדי להיווכח האם מצבו השתנה לטובה, וכעת הוא אינו עומד בתנאים לקבלת גמלת נכות.
ולמי שכבר צלח את המסלול, ונמצא זכאי ומקבל גמלת נכות כללית. האם נכה שכזה מרגיש כי קיבל סעד ועזרה בשעת מצוקתו הגדולה? לאור העובדה כי שיעור קצבה מלאה ליחיד עומד על פחות מ- 27% מהשכר הממוצע במשק, ספק את הגמלה מהווה סעד ועזרה מספקים. (יצויין כי סכום הגמלת של נכות כללית אשר יקבל הנכה אינו תלוי בסכומים שהשתכר בפועל לפני שהתרחשה הירידה בכושר השתכרותו).
קצבה בסך של כ- 2000 ש"ח (בהנחה של שכר ממוצע במשק בסך 7,700 ש"ח) משולמת ליחיד (שאין לו בן זוג וילדים) רק אם נכותו הנה בשיעור של 75% ומעלה. שיעור נכות נמוך יותר מביא לתשלום קצבה חלקית, בסכום נמוך יותר.
גם התוספות עבור בני זוג וילדים אינן גבוהות. התוספת בעד בן/ת זוג הנה בשיעור של 13.375% והתוספת בעד כל ילד הנה בשיעור של 10.7% (כאשר משולמת תוספת עבור 2 ילדים לכל היותר).
האם הגיוני כי נכה, שבעקבות מחלה או תאונה, צצו לו ליקויים רבים שמעמידים את נכותו הרפואית המשוקללת על 60% והוא נאלץ להפסיק את עבודתו בשל מצבו הגופני והוכר כמי שכושרו להשתכר ולפרנס את עצמו פחת במידה הנדרשת בתקנות, יכול להסתפק בקצבה פחותה מ- 2,000 ש"ח לחודש? ספק אם כך הדבר.
מכל האומר לעיל עולה כי מצבו של נכה הנזקק לעזרת הנכות הכללית אינו קל. הוא ניצב לפתע בפני מצב רפואי קשה איתו עליו להתמודד ואשר גוזל את כוחותיו. במקביל מתרחשת ירידה ניכרת בהכנסתו ובכושר השתכרותו של הנכה - מה שמגביר את הדאגה והלחץ בו הנכה הנמצא. ואם לא די בכך, הוא מוצא את עצמו עומד בפני מסלול מכשולים נוסף בדרך למימוש זכותו הבסיסית לעזרה וסעד סוציאלים מטעם המדינה. זו המדינה לה הוא משלם (לרוב) את מיסיו, בציפיה שבעת הצורך יקבל ממנה את הסיוע לו הוא נזקק. המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, בחוקיה ובתקנותיה, הופכת עצמה מגורם שבא לסייע, לגורם שבא להקשות ומצער שכך הוא הדבר. לכול מוכרת הטענה כי המצוקה התקציבית היא שמונעת סיוע רחב יותר לנזקקים וביניהם לנכים. לכול מוכרת הטענה כי הצרכים מרובים ואין אפשרות לספק את כולם. עם זאת, לא נותר אלא לשאול, האמנם אין דרך ביניים לפיה ניתן להקל ועזור לנכים בשעת מצוקתם?
כל האמור במאמר זה הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי. כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ אישי ופרטני מעורך דין המתמחה בתחום הרלוונטי.
הכותבת הינה עורכת דין בעלת משרד עצמאי אשר עוסק בתחום הביטוח הלאומי, הנזיקין, איכות הסביבה, הוצאה לפועל וצוואות וירושות.
inbarlaw@netvision.net.il
אתר: http://www.anatinbarlaw.com
inbarlaw@netvision.net.il
אתר: http://www.anatinbarlaw.com
