מתגברים על טקסטים ושאלות הבנה בעזרת קריאה חכמה 

לשם מה נחוצה קריאה חכמה?

 מכיתה א' ואילך עוסקים בהבנת הנקרא. זו הסיבה שה"קריאה  החכמה" חשובה ביותר לתלמידים בכל גיל, גם לנבחני בגרות ולסטודנטים, ובעיקר למי שקריאתם איטית או משובשת. כשהמשפטים ארוכים והמילים מסובכות, תלמידים רבים מתקשים להוציא את העיקר מהטפל. הם נלחצים, מאבדים את הריכוז, ומאבדים גם נקודות יקרות. הבשורה הטובה היא שיש דפוס חוזר בטקסטים האלה (בכל השפות). לא כל מילה חשובה. כאן תלמדו  לאתר באופן טכני  את מה שחשוב (כי אלה כמעט תמיד אותם חלקים).

צריך לזכור שהטקסטים הללו לא נועדו לזכירה, אלא רק לבחון הבנה. לכן חשוב לקרוא רק את מה שישרת אתכם. במשך הזמן תראו שחלק מהשאלות הן בעצם לא שאלות הבנה, אלא שאלות הקשורות באוצר מילים ובהבנה לשונית. לכן אין צורך בקריאה של הטקסט לפרטי פרטיו כדי לענות על שאלות כאלה. בעבודתי עם תלמידים רבים, ביניהם לקויי למידה  וגם סטודנטים, ראיתי עד כמה מחסום הטקסטים ושאלות ההבנה הוא בעיקר פסיכולוגי. אם לומדים אסטרטגיה נכונה, משאירים מאחור את הקושי.

יתרונות השיטה:

1. קוראים רק חלקים מהטקסט, ואלה תמיד אותם חלקים, כך שנוצר דפוס של קריאה חכמה.

2. בשיטה זו חוסכים זמן רב, מה שיאפשר התמקדות באיתור התשובה הנכונה ובכתיבתה.

3. השיטה מתאימה לטקסטים בכל שפה.

הערה:  השיטה הזאת אינה מתאימה לטקסט סיפורי, אלא לטקסט מידעי או לטקסט המביע דעה. בכל זאת, גם בטקסט סיפורי כדאי לסמן את אותם החלקים כדי לאפשר בקלות רבה תזכורת מהירה לתוכן ואיתור הפסקה שבה נמצאת התשובה.

אני מצרפת לשם הדגמת התהליך את הטקסט: "מדוע צופים באח הגדול"? עם שאלות הבנה והסבר תהליךהעבודה. הטקסט והשאלות מופיעים באותיות מלוכסנות.

מדוע צופים ב"אח הגדול"? 

פורסם באינטרנט באתר: "מאמרים" - מאמרים לשימוש חופשי. נכתב ע"י עמית ורהפטיג, פסיכולוג קליני, יוצר הדרכות ברשת בנושא טיפול פסיכולוגי לצעירים

הפונה מציג עצמו כאדם משכיל, שעובד בעבודה מספקת, והוא תוהה מה גורם לו לצפות ב"אח הגדול" במשך שעות רבות וגם בשעות העבודה.

הפסיכולוג, עמית ורהפטיג, עונה: מתוך דבריך עולה אחת מהסיבות: בעצם "האח הגדול" זו תכנית על חבורה של אנשים שלקחו הפסקה מהחיים שלהם כדי, איך נגדיר את זה, כדי...לא לעשות כלום. יש אמנם משימות בבית האח הגדול, אבל רב הזמן הדיירים מתבטלים. זאת בניגוד לתכניות ריאליטי אחרות שבהן צריך להשקיע, ולהיות מוצלחים .ב"אח הגדול" אתה לא נדרש להראות שום הישג.

 מה דומה יותר לחיים? תוכניות ריאליטי כמו "הישרדות" ו"כוכב נולד" שבהן המתמודד נדרש להתאמץ ולהשתמש בכישרונותיו, או "האח הגדול", תוכנית שבה הוא פשוט מתבקש להיות הוא?

 לכאורה גם בחיים אנחנו נדרשים להציג הישגים. זה קורה בעיקר בעבודה. אנחנו נדרשים להיות אקטיביים, יוזמים, יעילים, להספיק, ולהראות תפוקה. אולי זה מה שמושך כל כך ב"אח הגדול". לדיירים מתאפשר "להיות" בלי צורך "לעשות" כל הזמן. אולי זו משאלה של כולנו . באיזשהו מקום בכולנו במקביל לשאיפה להתפתחות ולמימוש עצמי, יש גם חלק שרוצה להסתפק בקיים, שרוצה פשוט "להיות הוא", כמו שהוא, בלי להיות תכליתי ולהתקדם לעבר מטרה כלשהי.

לכולנו, מי יותר ומי פחות, יש זמנים כאלה ביום, שבהם אנחנו לא עושים דבר: נחים, שוכבים, בוהים, שותים קפה ומעשנים. לפעמים דווקא ברגעים האלה אנחנו מתחברים יותר לעצמנו, ומרגישים קיימים יותר. אני חושב שהצפייה באנשים שמתבטלים בבית האח הגדול, מחברת את הצופים לרגעים האלה של ה-BEING, בניגוד ל-DOING. הקושי הוא, שלפעמים אנחנו לא מוכנים לקבל בתוכנו את החלק של ה"להיות". הוא נתפס בעינינו כ"סתלבטן", או "עצלן”, ואנחנו בזים לו. אבל שני הצרכים קיימים בנו, וכל אחד צריך למצוא את האיזון ביניהם, שמתאים לו .

אני מניח שיש אנשים שיתמכרו ל"אח הגדול", בגלל שהצורך של התפתחות והגשמה עצמית לא ממומש בכלל, ומתוך כך הם בורחים עוד יותר לבטלה שבטלוויזיה. אבל אצלך נראה שדווקא הצורך של ה-BEING לא מסופק, ותובע את חלקו. זה הצורך לעצור ולהתבטל. כן, מסתבר שהוא קיים גם בך, זה בסדר לתת לו מענה.

דרך העבודה:

1. דבר ראשון, (עדיין לא קוראים מילה) מצטיידים במרקר ומסמנים בטקסט את הפרטים שאקרא להם בראשי תיבות: כפ"ר  מרפ"א  והם:  כותרת,  פסקה ראשונה,  משפט ראשון בכל פסקה אחרת,  פסקה אחרונה.     השלב הזה טכני בהחלט.   הדגשתי בטקסט את כפ"ר מרפ"א.

הפרטים האלה הם השלד של הטקטסט: מיקוד הנושא, משפטי המפתח (בדרך כלל) וסיכום המלווה פעמים רבות בטענתו של הכותב.

2. עדיין לא קוראים.  מסמנים  בשאלות בזריזות את: מילות השאלה (כמו: איך? מה?), מילות ההוראה (כמו: כתוב, ציין פרט) ומספרים שהם חלק מההוראה (כמו: רשום שני פירושים, כתוב שלוש סיבות וכו'). זח חשוב במיוחד לבעלי קשיי קשב וריכוז כדי לא לדלג על חלקים מהשאלה. כל אלה מודגשים בשאלות המלוות את טקסט ההדגמה.

3. בודקים את הכותרת ומנסים לשער מה יהיה התוכן.   הערה:  בכל גיל, לא לדלג על השלב הזה! הוא מאתגר את המוח לבדוק את ההשערה, וכך, באופן לא מודע, מתמקדים בעיקר.

4. עכשיו ההפתעה: קוראים ברצף רק את החלקים המסומנים – כפ"ר מרפ"א. אל תיבהלו. אין כאן שום "עבודה בעיניים". זוהי הקריאה החכמה – קריאה ממוקדת במה שנחוץ כדי לאתר במהירות את הפסקה שבה מצויה התשובה ולחסוך זמן רב.

5. מזכירים לעצמנו  בע"פ בכמה מילים על מה מדובר בטקסט.

6. קוראים את השאלה הראשונה, ומחפשים, לפי מה שסימנו, את הפסקה המשוערת שבה אפשר למצוא את התשובה. אין מנוס מלקרוא את כל הפסקה, אבל עדיין לא קוראים פסקאות שאין בהן תשובות לשאלות, וכך חוסכים זמן יקר ונשארים ממוקדים.

7. אם בין השאלות יש גם שאלות אמריקאיות, פוסלים את האפשרויות שנראות לא הגיוניות. אם מדובר בשאלה של פירושי מילים, מציבים את האפשרויות שנשארו, אחת אחרי השנייה, במקום המילה שהתבקשנו לפרש, ובודקים באיזו מהן הכתוב מסתדר מבחינה הגיונית.

ועכשיו אני מביאה את שאלות ההבנה ומדגימה את תהליך העבודה ודרך החשיבה. (לא אענה על כל השאלות. אחרי שמאתרים את הפסקה שבה נמצאת התשובה, כבר הרבה יותר קל לענות). מילות ההוראה, מילות השאלה והמספרים מודגשים בשאלות, המופיעות באותיות מלוכסנות.

1. במה הסדרה "האח הגדול" מקבילה לחיים? רשום לפי הטקסט שני קווי דמיון.

תשובה: שני קווי הדמיון מופיעים בפסקאות: 3 (שם מתוך השאלה שמעלה הכותב אפשר להבין את התשובה) ו-5.

2. מה פירוש הצירוף: "להראות תפוקה" בפסקה  4? בחר את הפירוש הנכון לפי הטקסט:    א. לייצר סחורה     ב. להכין משקאות בבית           ג. להביא תוצאות     ד. להתפטר

תשובה: צריך לחזור לטקסט ולאתר בפסקה 4 את המשפט שבו מופיע הצירוף "להראות תפוקה". קוראים את כל המשפט ובודקים איזה פירוש מתאים. המשפט הוא: אנחנו נדרשים להיות אקטיביים, יוזמים, יעילים, להספיק, ולהראות תפוקה.  

לפי ההקשר, הפירושים שאינם הגיוניים הם:  ב' (להכין משקאות בבית)           ו-ד', (להתפטר) לכן פוסלים אותם.  פירוש א' (לייצר סחורה) לא מתאים להקשר.  ג'  (להביא תוצאות)  נשארה האפשרות המתאימה ביותר. אם מתלבטים, מציבים את אפשרות ג' במקום "להראות תפוקה" וקוראים את המשפט כך: אנחנו נדרשים להיות אקטיביים, יוזמים, יעילים, להספיק,  ולהביא תוצאות. זה מתאים, לכן מסמנים את ג'.

3. מה פירוש המילה "תכליתי" בפסקה 4?

תשובה: מכוונים אותנו לפסקה 4. צריך לקרוא את כל המשפט שבו מופיעה המילה "תכליתי":  מחפשים מילה שאפשר לכתוב במקום המילה הזאת בלי שמשמעות המשפט תשתנה.

4. מדוע המילה "סתלבטן" בפסקה 5 מופיעה במרכאות?

תשובה: השאלה עוסקת בידע לשוני שאינו שייך לטקסט. המילה "סתלבטן" היא בסלנג ולכן נתונה במרכאות.

5. אצל איזה סוג אנשים, לדעת הכותב, עלולה להיווצר בעיה בצפייה מרובה בסדרה? מה עלול לקרות להם בעקבות הצפייה המרובה?

תשובה:  התשובה נמצאת בפסקה 6.

שימו לב! מפסקה 2 קראנו רק את המשפט הראשון, מפסקה 4 קראנו חלק קטן ואת פסקה 5 לא בהכרח היינו צריכים לקרוא בשלמותה. אפילו בטקסט קצר ופשוט חסכנו הרבה זמן בעזרת הקריאה החכמה. ככל שהטקסטים יותר ארוכים ומורכבים, החיסכון בזמן יהיה יותר משמעותי, והתוצאה תהיה שיפור בציונים.

בהצלחה רבה,