טיפול רפואי אופטימלי או ממוצע 

מה יקרה לדעתכם, אם אלי אלעזרא, יהיה זקוק חס וחלילה לניתוח מורכב מציל חיים?

מה הוא יעשה לדעתכם, אם הוא יגלה שהניתוח מבוצע בארץ ברמה בינונית, עם סיכון גבוה, בעוד שבארה"ב, הוא מבוצע ברמה אופטימלית?

כולם יאמרו, הוא בוודאי יעדיף, כמו כל אחד מאתנו, לבצע את הניתוח בארה"ב.

אבל איך יממן אלעזרא  את הניתוח בארה"ב?

ובכן, מי שמכיר את אלעזרא יודע שהמדינה אפשרה לו להשתלט על חברת הביטוח הכשרת הישוב. המבוטחים, שנתנו בו אמון ושילמו לו כל השנים פרמיות, העשירו אותו די והותר כדי לאפשר לו להציל את חייו בבית חולים מיומן ובטוח יותר.

ומה יקרה אם אחד המבוטחים של אלעזרא, יהיה זקוק לניתוח מורכב מציל חיים? האם אלעזרא יחזיר למבוטח כגמולו, יעמוד לימינו ויאפשר גם לו לקבל טיפול אופטימלי ולהציל את חייו?

מיד נראה.

פ' נפגעה קשה בתאונת דרכים. מומחה בעל שם קבע, כי היא זקוקה לניתוח מורכב במערכת הנשימה. בלעדיו, קבע המומחה, קיים סיכון משמעותי שפ' תיחנק למוות. את הניתוח המליץ לבצע בבית החולים MGH המתמחה בניתוחים שכאלה בעיר בוסטון בארה"ב.

חברת הביטוח הכשרת היישוב, ביטחה את הרכב שהסיע את פ' בעת התאונה. פ' ביקשה מהכשרת היישוב כי תממן את עלות הניתוח, כ- 115,000 דולר. הכשרת היישוב סירבה. לא יאה לך לבצע את הניתוח בארץ? כך נזפו בפ' והפנו לה עורף.

פ' נאלצה לפנות לעזרת מערכת המשפט.

בית המשפט המחוזי בחיפה, מינה את ד"ר דניאל ויילר כמומחה מטעמו בתחום החזה והריאות.

האם לא ניתן לבצע את הניתוח בישראל, שאל השופט עודד גרשון את ד"ר ויילר.

"ניתן לעשות את הניתוח הזה בארץ", ענה ד"ר ויילר, "אבל לאור המורכבות של המקרה, ולאור העומק שבו נמצאת הפגימה בבית החזה, לא רצוי לעשות את זה בארץ ורצוי לעשות את זה בארה"ב".

לאור תשובה זו, יחד עם עובדות ונימוקים נוספים אליהן נחשף, הורה השופט גרשון להכשרת היישוב לממן את הניתוח בבוסטון.

הכשרת היישוב לא ויתרה. היא פנתה לבית המשפט העליון. היא אפילו ביקשה שמימון הניתוח יעוכב עד לסיום הדיון בבית המשפט העליון. מה בוער?

האם נפגע תאונת דרכים זכאי לטיפול רפואי אופטימלי, מקשה השופט אליעזר ריבלין, או שמא עליו להסתפק ברמת הטיפול הממוצע, המקובלת בשירותים הציבוריים בישראל?

שאלה זו, מזכיר השופט ריבלין, הייתה במוקד מחלוקת ארוכת שנים בין שני נשיאי בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר ואהרון ברק. השופט שמגר היה בדעה כי הנפגע צריך להסתפק ברמת הטיפול הממוצע הנהוגה בישראל. הנשיא ברק לעומתו, היה בדעה כי אין להתפשר על הטיפול האופטימלי הדרוש להרחיק סכנה לחיים של נפגע. לכן, קבע השופט ברק, כאשר קיים צורך רפואי מהותי בטיפול היקר יותר מחוץ לישראל, חברת הביטוח חייבת לממן אותו, חרף עלותו. בסופו של דבר, במהלך השנים שחלפו, השתרשה בקרב השופטים דעתו של השופט ברק.

"היקף הפיצויים בגין טיפולים רפואיים", ממשיך השופט ריבלין וקובע, "ייבחן לפיכך תמיד בראי נסיבותיו המיוחדות של הנפגע האינדיבידואלי. מקום בו הוכיח הנפגע כי קיימים שיקולים רפואיים כבדי-משקל המטים את הכף לטובת ביצוע הטיפול במוסד רפואי מסוים, נסוג השיקול הכספי מפני צרכיו הרפואיים של הנפגע. על חברת הביטוח תוטל עלות הטיפול במוסד זה, חרף העלויות הכרוכות בכך. מסקנה זו מתבקשת ביתר שאת מקום בו עשוי הטיפול הרפואי שעלותו עומדת במחלוקת להציל את חייו של הנפגע, או לצמצם סיכון עתידי לקיצור תוחלת חייו".

כך הם פני הדברים בעניינה של פ', קובע השופט ריבלין. אין חולק כי אם יצלח הניתוח, תשתפר איכות חייה ויפחת הסיכון כי תמות חלילה בטרם עת. מחוות דעת הרופאים המומחים, עולה באופן ברור כי במצבה הרפואי, מוטב כי הניתוח יבוצע דווקא במרכז הרפואי בבוסטון, המתמחה בניתוחים מסוג זה.

השופט ריבלין הורה לפיכך להכשרת היישוב לממן את הניתוח בבוסטון ואף חייב אותה בתשלום הוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח.

שני פסקי הדין של עודד גרשון במחוזי חיפה ושל אליעזר ריבלין בעליון בירושלים, מרגשים. ההלכה שנקבעה בהם מהווה את אחד הנדבכים החשובים לכבוד האדם בישראל. אם גישת ריבלין-גרשון תשתרש בקרב כל השופטים ותאומץ גם בתחומי משפט אחרים, העוסקים בכבוד האדם בישראל, אין צורך לצאת לרחובות במחאה חברתית.