קו ההצלחה שלי 

קו ההצלחה שלי

במהלך שיחות אימון רבות שאני עורכת עם המתאמנים שלי, נושא ההצלחה והמצליחנות עולה לא פעם, בכל מיני הקשרים ונסיבות. אין בי ספק, שעבור כל אחד מאיתנו "מצליחן" הוא משהו אחר ולא דומה לגמרי למשנהו.

אז מי הוא "מצליחן" בעינכם? עצרתם פעם וחשבתם, הגדרתם את המושג הזה לעצמכם? עכשיו זו הזדמנות טובה. אני מזמינה אתכם לבחון את הנושא מקרוב במהלך קריאת הטור, לאחר מכן ודאי תסיקו מסקנות אישיות בהתאם.

שמעתי המון הגדרות עבור "מצליחן", אני חושבת, שבראש ובראשונה, מה שמייחד "מצליחן" מאנשים אחרים סביבו, היא דווקא העובדה שלא הכל מצליח לו – ל"מצליחן". גם לו אין חסינות מטעויות, גם הוא לא יודע הכל תמיד, בכל נושא ובכל עניין. גם הוא לא תמיד צודק, לא תמיד המילה שלו היא האחרונה, לא תמיד הולך וכן, גם הוא קם לפעמים על "צד שמאל", מכירים, ימים שכאלו....

אז מה בכל זאת הופך אותו ל"מצליחן" בעיני עצמו קודם כל, וגם בעיני האחרים ש"תופסים" ממנו?

לתפיסתי, המהות של "מצליחן" היא בעשייה שלו. הוא עסוק כל העת בעשייה, בתיקונים, בלמידה, מרשה לעצמו לגמרי לא תמיד לדעת, ומאפשר זאת גם עבור האחר. הוא פתוח למידע חדש, ובטוח שיש לאנשים סביבו מה לתרום לו, לידיעותיו ולהצלחותיו. ה"מצליחן" מסתובב בעולם עם "ארגז כלים" גדול, אליו הוא אוסף את שלל הטיפים, הרעיונות, העצות, הידע והניסיון שהוא מקבל מהסביבה, מעשיר את עצמו ואת יכולותיו. ה"מצליחן" פועל בשיטת "גם וגם": גם הדרך שלי וגם הדרך של האחר. בניגוד לגישת "או – או", לפיה אפעל או בדרך שלי או בדרך של האחר.

 ה"מצליחן" יוצא מנקודת הנחה שבאמצעות הגישה הראשונה, יהיו ברשותו יותר כלים ופתרונות, שיאפשרו לו להתמודד ולפתור מגוון רחב יותר של מצבים ולהצליח יותר.  

ה"מצליחן" יוצא לכל פעולה מנקודת מוצא שבה הוא אומר לעצמו ללא ספק שהוא "מצליחן", ולכן חש נינוח, בטוח בעצמו, אינו מנסה "לצאת מעורו", כשהוא לא יודע או אינו מבין- הוא שואל, לא מניח הנחות ואינו מתבייש להודות במצב. דווקא במקום שבו אדם מאפשר לעצמו להיות "לא יודע"- קיימת הזדמנות ענקית ללמוד ולהשתפר.כאשר קיימת הנכונות ללמוד ולדעת יותר, עולה באדם תחושת הביטחון בעצמו והרצון להשקיע בכך, זה בסדר גמור לפעמים לא לדעת. 

ה"מצליחן" תופס את עצמו כמספיק טוב בעיני עצמו, ראוי. הוא אינו תלוי באופן שבו האחר תופס אותו כדי להעיד על עצמו ולכן, הוא זה שמנהל את העניינים, מנהיג את חייו ומעורר בנו את התחושה "כזה הייתי רוצה להיות", אין הכוונה לרצות להיות משהו אחר, אלא הרצון לחוש כה בטוחים בעצמנו, מלאי כריזמה, כמו זו שה"מצליחן" משרה עלינו.

ניקח לדוגמא את השחקן האגדי מייקל ג'ורדן (NBA  כדורסל), בתחילת דרכו, לא מיד התבלט, ניסה עוד תחומי ספורט, לא כולם מהרו לתת לו קרדיט וגם כאשר היה בתחילת הקריירה, לא "נחטף" על ידי מנהלי הקבוצות אשר רוכשות את השחקנים. אין ספק שמדובר בשחקן אגדי בעל יכולת ניתור מהמקום מ ד ה י מ ה ! אך בפועל מייקל ג'ורדן מהווה השראה אדירה למצליחנות בעיניי ובעיניי רבים אחרים מפני שלא הכל הלך חלק, קו ההצלחה של מייקל ג'ורדן למרות הכישרון הגדול כלל גם "לא", לא רק "כן" ,כלומר היו פעמים רבות שהחטיא, למען האמת, היו יותר פעמים שהוא החטיא את הזריקה מאשר קלע אותה לסל.

מייקל ג'ורדן מספר : "החטאתי מעל 9000 זריקות בקריירה שלי. הפסדתי כמעט 300 משחקים. ב-26 הזדמנויות סמכו עלי לקחת את הזריקה המכרעת במשחק... ופספסתי. נכשלתי שוב ושוב ושוב בחיי וזו בדיוק הסיבה להצלחתי". להזכירכם – מדובר בשחקן הכדורסל הגדול בכל הזמנים.

קו ההצלחה הוא ציר שעליו אנו נעים לעבר המטרות שלנו, במהלך ההתקדמות אנו מקבלים תשובות שליליות וחיוביות, חווים הצלחות ואי הצלחות, הדרך היחידה להמשיך ולנוע על הציר היא להמשיך ולעשות, לטעות, ולתקן ולהצליח, רק כך נוכל לשפר את הביצועים שלנו, להאריך את השרירים, להתאמן. בכל מה שתלוי בנו, (ולא הכל תלוי בנו), אבל במה שתלוי בנו נעשה את המרב, נכוון גבוה, נחתור להשיג, נהיה מוכנים לקבל "לא" , זו הדרך היחידה להיות נוכח, להתקדם ולשמוע "כן". מי שקו ההצלחה שלו מורכב רק מ"לא" פשוט נעצר, אחוז קיבעון, לא עושה יותר, המחיר האישי כבד מאוד במצב הזה, הדרך היא להמשיך לנוע, לנסות שוב מתוך אמונה שזה יצליח, אמונה בכם, ביכולתכם.

"אתה יכול להחטיא רק 100% מהקליעות שאינך מנסה לקלוע".- מייקל ג'ורדן