אנשי עסקים רבים יסכימו, כי הנכס יקר הערך ביותר של עסק הוא המוניטין שלו, ולא בכדי. מוניטין הוא נכס שיכול להיבנות במשך שנים רבות ולהתפורר ברגע, כתוצאה מאי נקיטה בפעולות הנחוצות לשם הגנה עליו.
הדרך הבטוחה ביותר להגן על מוניטין היא רישום סימן מסחר בהתאם להוראות פקודת סימני המסחר (נוסח חדש) תשל"ב-1972 (להלן: "פקודת סימני המסחר"). סימן מסחר הוא כל מילה, שם, סמל או עיצוב, או כל שילוב של הנ"ל, בו נעשה שימוש על מנת לזהות ולהבחין בין מוצרי יצרן אחד למשנהו, וכן בין שירותי נותן שירותים אחד למשנהו. סימן מסחר רשום בישראל מעניק לבעליו זכות שימוש בלעדית בסימן, בסיווג בו נרשם (יורחב בהמשך), ואף פותח בפניו את האפשרות לרשום את סימן המסחר במדינות נוספות ולעשות בו שימוש בלעדי בהן. מאידך, עסק בעל מוניטין אשר אינו טורח לרשום את סימני המסחר בהם הוא עושה שימוש במהלך עסקיו, למעשה פותח את הדלת למתחריו "לרכב" על המוניטין אשר צבר על ידי שימוש בסימנים הלא מוגנים וגריפת רווחים על חשבונו.
יצויין, כי בהתקיים תנאים מסוימים עשויחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות") לשמש בסיס חוקי נוסף למניעת השימוש המפר, אך חוק זה איננו מעניק פיצוי בגין הפרת סימני המסחר עצמם, ואף מציב רף הוכחה גבוה יותר על מנת לזכות בסעדים ותרופות בגין הפרת זכויות בעל המוניטין, לעומת רף ההוכחה הנדרש בתביעה המבוססתעל סימן מסחר רשום. מכל מקום, במקרים רבים דרך המלך בתביעה בגין הפרת סימן מסחר תהיה הגשת תביעה בהתבסס על פקודת סימני המסחר וחוק עוולות מסחריות גם יחד.
הבסיס החוקי להגנה על סימני מסחר ברובן ככולן של מדינות העולם, הוא מספר אמנות בינלאומיות עליהן חתומות המדינות, ואשר מסדירות את סיווגי הסימנים הראויים להגנה, אופן רישומם של סימני המסחר והיקף ההגנה לה זכאים בעלי הסימנים.
בהתאם לדין הישראלי, רישום סימן חלעל סיווג אחד של סחורות או שירותים. בין סיווגים אלו ניתן למצוא, בין היתר, סיווגים נפרדים לסחורות כגון: כלי עבודה, מכונות, כלי נגינה, משקאות קלים וכיו"ב; וסיווגים נפרדים לשירותים כגון פרסומות, חינוך, שירותים רפואיים וכיו"ב. כך, עלהמעוניינים להגן על סימן ביחס למספר סחורות ו/או שירותים שונים, הכלולים בסיווגים שונים, לשלם תוספת אגרה בגין כל סיווג נוסף המתבקש לרישום.
לאחר הגשתה, תיבחן הבקשה על ידי בוחני מחלקת סימני המסחר (אופן הבחינה- במאמר הבא), אשר יכריעו, בהתאם להוראות פקודת סימני המסחר, בשאלה האם היא מתאימה לרישום. משך הליך הבחינה תלוי במידה רבה בתוצאות ההליך ובדרך כלל הוא נמשך כשנה מיום הגשת הבקשה. באם לא התנגד הרשם לרישום הסימן, תישלח למבקש הודעת קיבול והבקשה תפורסם ביומן סימני המסחר, לשם הגשת התנגדויות. התנגדויות ייתכן ויוגשו, בין היתר, על ידי בעלי סימני מסחר רשום אשר טוענים כי הסימן המבוקש לרישום מפר את זכויותיהם בסימנם הרשום (לדוגמא כאשר יש להם סימן זהה או דומה). במקרה שכזה, יתנהל הליך התנגדות מעין משפטי בפני רשם סימני המסחר, במסגרתו יגישו הצדדים את ראיותיהם ואף יופיעו בדיון בפני הרשם. באם כושל הליך ההתנגדות או שלא מוגשת התנגדות בתוך שלושה חודשים מיום פרסום הסימן ביומן סימני המסחר, יירשם הסימן ותונפק למבקש תעודת רישום סימן מסחר, המזכה אותו בזכות שימוש בלעדית בסימן המסחר בסיווגים תחתם נרשם.
במאמרנו הבא נתמקד בסוגי הסימנים השונים, אופן בחינתם והתנאים לרישומם.
נכתב בשיתוף עו"ד עידן חוברס
עוסק במיסוי בינלאומי, מיסוי נאמנויות, מיסוי מקרקעין, מע"מ, ירושת וצוואות- לרבות הלבנת הון, מיסוי יהלומנים, מיסוי ענף ההי-טק, רילוקיישן( relocation) ועוד. מחבר הספרים: "אמנות מס- 111 טבלאות השוואה"; אנציקלופדיית אמנות מס כרך ב'; "נאמנויות ומיסוי נאמנויות"; '"חוק מס הבולים"; סדרת ספרי מס ערך מוסף (כרכים א'-ד'); בעל מדור קבוע: לתכנוני מס בירחון "ידע למידע". ובעיתון "ליצואן" של מכון היצוא הישראלי, מחברם של עשרות פרסומים בירחונים מקצועיים; מרצה בלשכות עורכי הדין, רואי החשבון ומכון היצוא הישראלי. מ"מ יו"ר ועדת המיסים וסגן יו"ר ועדת הנאמנויות בלשכת עוה"ד בת"א. ליצירת קשר- טל: 077-7051717; Email: office@atax.co.il , מקור המאמר באתר המשרד- www.atax.co.il