סעיף הגבלת תחרות 

סעיף הגבלת תחרותאו אי תחרות כשמו כן הוא – סעיף אשר מטרתו למנוע תחרות בתחום הרלוונטי. סעיף זה יכול להימצא במסגרת חוזה עבודה או הסכם מייסדים של שותפות או חברה, והוא מגביל את יכולתם של הצדדיםלהסכם (או במקרה של חוזה עבודה – של העובד) להיכנס לעסק, להיחשף לסודותיו ולדרכי ניהולו, ולאחר מכן להקים עסק מתחרה. בדרך כלל מדובר בהגבלות הכוללות תקופת צינון מסוימת טרם עיסוק באותו התחום בו עוסק הצד השני להסכם ו/או הגבלה טריטוריאלית הכוללת איסור על הקמת עסק מתחרה ברדיוס גיאוגרפי מוסכם. על ידי הטלת סנקציות על יכולת התחרות של הצד הפורש, מקנה סעיף זה יתרון מסוים לעסק הראשון.

סעיף הגבלת תחרות ככלי להפחתת מס בתגמול בכירים

בתי המשפט קבעו בשנים האחרונות במספר הזדמנויות שונות, כי זכות התחרות היאנכס של בעליה לכל דבר ועניין, וויתור על זכות זו מהווה למעשה מכר של "זכות הונית", אשר ממוסה לפי החוק הישראלי בשיעור של 25%. לשם השוואה, שיעור המס המרבי בגין, בין היתר,קבלת מענק פרישה וחלוקת רווחים, עומד על 48%. באם חברה תבחר לתגמל את עובדיה הבכירים עם סיום תפקידם בדרך של רכישת זכות התחרות המוקנית להם, במקום בדרךהמקובלת של תשלום מענק פרישה, יהיה בידה לחסוך לעובדיה הבכירים מס בשיעור של עשרות אחוזים. לראיה, חסך לאחרונה בנק לאומי למנכ"לית הבנק לשעבר, גב' גליה מאור, מס בשווי של מאות אלפי שקלים, על ידי כך ששילם לה פיצוי בגין הארכת הסכם אי התחרות שנחתם עמה, אשר מוסה בשיעור של 25% - זאת לעומת מס בשיעור של 48% אשר היה מוחל אילו היה מדובר במס על מענק פרישה.

מעמדו החוקי של סעיף הגבלת תחרות

עקב יחסי הכוחות השונים אשר עומדים בבסיס ההתקשרות עם שותף, מקום בו כוח המו"מ מחולק יחסית באופן שווה בין הצדדים, לעומת יחסי הכוחות בהתקשרויות עובד – מעביד, שם נמצא העובד בנחיתות משמעותית, נסקור את הסעיפים והשימוש בהם בכל התקשרות בנפרד, להלן:

סעיף הגבלת תחרות בחוזה עובד – מעביד

עובדים רבים מוצאים את עצמם נדרשים על ידי מעסיקיהם הקודמים לשלם פיצויים ו/או לעזוב את מקום עבודתם החדש, בתואנה כי הדבר מנוגד לסעיף הגבלת התחרות עליו חתמו במסגרת חוזי העבודה הקודמים שלהם.

בפועל, סעיף זה הינו קשה מאד לאכיפה ביחסי עובד – מעביד. זאת מאחר והוא עומד בסתירה לחוק יסוד חופש העיסוק, אשר יגבר עליו פעמים רבות, וכתוצאה מהכרת בתי המשפט בעובדה שבמערכת היחסים שבין עובד למעביד, כוח המו"מ של העובד נמצא בנחיתות משמעותית לעומת כוחו של המעביד. על כן, נדרשו זה מכבר בתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון להכריע באשר לחוקיותו של הסעיף, וקבעו מספר עקרונות מנחים אשר בידםלסייע לבחון כל מקרה לגופו ולהכריע באם התחייבות הגבלת התחרותראויה לאכיפה.

העיקרון המוביל, אשר לאורו ניתן לפסול סעיף אי תחרות בחוזה עבודה, הוא העיקרון לפיו על תניה בין עובד למעביד, אשר מגבילה את חופש העיסוק של העובד לאחר סיום עבודתו, להגן על "אינטרסים לגיטימיים" של המעביד, אחרת הינה בטלה ומבוטלת. בתי המשפט אף הבהירו, כי אי התחרות עצמה לעולם לא תהווה "אינטרס לגיטימי", וכי יש להצביע על קיום אחדאו יותר מהתנאים הבאים על מנת שניתן יהיה לאכוף התחייבות חוזית שכזו:

•  סוד מסחרי – מאחוריההתחייבות עומד אינטרס של מניעת הפצת סודות מסחריים, רשימת הלקוחות של החברה וכיוצא באלו. יצוין, כי אין בעצם השימוש בביטוי "סוד מסחרי" כדי להקים עילה לאכיפת הסעיף ויש להוכיח כי מדובר במידע המעניק יתרון עסקי לבעליו, אינו נחלת הרבים, אינו ניתן לגילוי בנקל וכי המעסיק נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו, והכל בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999.
•  הכשרה מיוחדת – הוכחשהעובד נהנה מהכשרה מיוחדת ויקרה בתמורה להתחייבותו לעבוד משך זמן מסוים אצל המעסיק. במקרה זה יש ליתן משקלרב לנסיבות ההכשרה, והכשרה רגילה אשר מעניק מעסיק לעובדיו במסגרת העבודה השוטפת לא תצדיק פגיעה  חמורה בחופש העיסוק שלו. עוד יתחשב בית המשפט בהכרעתו, בין היתר, בעלות ההכשרה, בזהות זה שנשא בעלותה, מטרתה, ההשקעה שדרשה מן העובד והתועלת שהפיקו ממנה המעסיק והעובד. 
•  תמורה מיוחדת – הוכחשהעובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבותו שלא להתחרות במעסיק לאחר סיום יחסי עובד מעביד. כאן הכוונה, בין היתר, להענקת מענק מיוחד עם סיום העבודה או מתן פיצויי פיטורין מקום שהעובד אינו זכאי להם על פי דין או על פי חוזה העבודה.
•  חובת תום הלב וחובת האמון – יש ליתן משקל בהכרעה לתום ליבם של העובד והמעסיק החדש. עיקרון זה מתבסס על ההכרה בכך שבין עובד למעביד קיימים יחסי אמון, וחובתו של העובד שלא להפר את האמון שניתן בו. יצוין, כי ככל שסמכויותיו של העובד רחבות יותר, כך מתרחבות חובות האמון שניתן בו, בהשוואה לעובדים זוטרים יותר.

גם לאחר שנתקיימו התנאים לעיל או אי אלו מהם, לא בטוח שהסעיף יתקבל על ידי בית המשפט, אשר ינקוט בשיקול דעת ויבחן את הסוגיה על פי מבחנים של סבירות ומידתיות, המתחשבים במועדה, בתחומה ובמשך הזמן עליו חלה הגבלת התחרות.

הבסיס לגישה זו של בתי המשפט הוא ההכרה בעובדה כיבימינו אנו, מקום עבודתו של אדם, בו הוא מבלה כמחצית משעות ערותו (ובתחום ההייטק, בו נעשה השימוש העיקרי בתניית הגבלת התחרות, אף יותר), הינו האמצעי העיקרי של אדם להגיע לסיפוק ולהגשמה עצמית. הכשרתו היא האמצעי המאפשר לו להתחרות בשוק העבודה,ומניעתו מעבודה עשויה להוציאו כליל משוק העבודה הדינאמי.

סעיף הגבלת תחרות בין שותפים

סעיף הגבלת תחרות בשותפות בסיסו בחשש של בעלי עסקים רבים מהקמת שותפות או הכנסת שותף חדש לעסק שבבעלותם, מאחר והם עלולים למצוא עצמם במצב בו השותף נחשף לכל סודות העסק ובתוך זמן קצר פורש ממנו ופותח עסק מתחרה אשר עלול לפגוע ברווחיותו של העסק הוותיק. על מנת לנסות ולהבטיח את עתיד העסק, כוללים שותפים רבים סעיף הגבלת תחרות במסגרת הסכם מייסדים. בתי המשפט הכריעו בעבר, כי במקרים מסוג זה, מאחרולא מתקיים חוסר שוויון בסיסי בין הצדדים להסכם, אין להטיל מגבלות קשות על תניות אי תחרות. על מנת שהסכם אי התחרות לא יבוטל על ידי בית המשפט מפאת אי סבירות קיצונית, ראוי לנסחו בצורה הוגנת ולהגבילו לתקופה מקובלת של 12-24 חודשים ולהכליל הגבלה טריטוריאלית, אם רלוונטית (לעסקים אשר אינם בפריסה ארצית). בבחינת חוקיותו של סעיף הגבלת תחרות בין שותפים יעשה בית המשפט שימוש באותם קריטריונים על מנת לבחון את לגיטימיות האינטרס של אי התחרות, אך יבחן אותם בהתאם לאמות מידה מחמירות הרבה פחות, תוך שהוא לוקח בחשבון כי הגבלה שמבחינת מהותה והיקפה נמצאה סבירה והוגנת כלפי שני צדדים בעלי כוח כלכלי דומה, חזקה עליה שהיא עומדת במבחנים לעיל, והנסיבות שבמסגרתן יבטל בית המשפט סעיף הגבלת תחרותבין שותפים, תהינה קיצוניות בהרבהמאלה שיצדיקו ביטול סעיף אי תחרות ביחסי עובד– מעביד.

בנוסף לאינטרסים המפורטים לעיל, יתחשב בית המשפט בהכרעתו באינטרס המנוגד לאינטרס אי התחרות של מי מהצדדים – אינטרסהתחרות של הציבור הרחב. בתי המשפט מכירים בעובדה כי בעוד העקרונות המפורטים לעיל נועדו בעיקרם לחלוקת הצדק בין המתקשרים בהסכם, אינטרס התחרות נועד להגן על הציבור הרחב מתניות אי התחרות. תחרות נועדה להיטיב עם הצרכן – הן מבחינת איכות המוצר והשירות, והן מבחינת מחירם של אלה – ותניית אי התחרות, על פי עצם טיבה, פוגמת ופוגעת פעמים רבות באינטרס חשוב זה.

?

*נכתב בסיוע עו"ד עידן חוברס ממשרדנו.