תביעת ביטוח נגד יצרנית המקררים Sharp לא תתברר בישראל 

בית משפט השלום בנתניה קיבל לאחרונה השגה של יצרנית המקררים היפנית Sharp, וקבע, למעשה, כי לא ניתן לתבוע את חברת Sharp בישראל, בגין נזק שהתרחש כתוצאה מפגם במקרר שיוצר על ידה, ונמכר ללקוח סופי בישראל על ידי קמעונאים.

מדובר בתביעת ביטוח (שיבוב) שהוגשה גם נגד Sharp, אך התוצאה המעשית של ההחלטה היא שיש להגיש את התביעה נגד חברת Sharp במקום מושבה ביפן.

סיפור המקרה:

מקרר שיוצר על ידי חברת Sharp התקלקל וגרם לשריפה בדירה.

חברת הביטוח מגדל, שביטחה את הדירה, פיצתה את המבוטח, והגישה תביעת שיבוב כנגד ארבעה נתבעים: גב' מרים נקש (שוכרת הדירה), הום סנטר בע"מ (בה נרכש המקרר), יבואנית המקרר (חב' י.שלום בע"מ) ויצרנית המקרר, חברת Sharp מיפן.

באשר לחברת Sharp, היות והמדובר בחברה יפנית ולא בחברה ישראלית, היה על חברת מגדל לפנות לבית המשפט ולבקש היתר מיוחד על מנת לשלוח לחברת Sharp את כתב התביעה למקום מושבה ביפן. היתר שכזה אכן ניתן למגדל בשלב ראשוני, כתב התביעה אכן הומצא ל- Sharpבמקום מושבה ביפן ו- Sharp בחרה לנצל את זכותה ולהגיש בקשה לביטול אישור זה.

במסגרת בקשת הביטול, טענה חברת Sharp, כי במידה וחברת מגדל מעוניינת לנהל כנגדה הליך משפטי בגין הנזק אשר נגרם לדירה עקב התקלה במקרר, הרי שעליה לנהל הליך זה בבית משפט ביפן, על פי הדין היפני. Sharp ביססה טענה זאת על כך שעילת התביעה נגדה היא נזיקית, ותביעה כזו ניתן לנהל רק במדינה שבה התבצעה העוולה הנזיקית.

במקרה שלפנינו, טענה מגדל כי העוולה אשר בוצעה הינה כשל בתהליך הייצור של המקרר. היות וכל הליך הייצור של המקרר התבצע במפעלה של Sharp ביפן, הרי, שלטענתה של Sharp, יש לנהל את ההליך ביפן.

הכרעת בית המשפט:

עילת שליחת כתב התביעה ליפן, התבססה על שתי עילות המופיעות בתקנות סדר-הדין האזרחי:

"מעשה או מחדל בתחום המדינה", ו-"הנתבע הוא בעל דין דרוש בתובענה".

ביחס לעילה הראשונה, קיבל בית המשפט את טענת Sharp כי המעשה או המחדל לא אירעו בישראל, אלא, אם ככל שאירעו- ביפן, היא מקום ייצור המקרר, וביטל את האישור שניתן למגדל לשלוח את כתב התביעה ליפן, ובכך מנע ממגדל, הלכה למעשה, לנהל את ההליך המשפטי כנגד Sharp בבית משפט ישראלי.

ביחס לעילה השנייה, קבע בית המשפט כי אמנם ניתן לטעון שיצרן המקרר הוא בעל דין דרוש לבירור התובענה, בהיותו החוליה הראשונה בשרשרת, אך אין יריבות ישירה בינו לבין הלקוח הסופי שרכש את המקרר בישראל.

בית המשפט אף ביסס את קביעתו על העובדה, כי במקרה שלפנינו המדובר בתביעה אשר הוגשה מכוחו של חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980, אשר מאפשר לבית המשפט להטיל את אחריות בגין נזק אשר נגרם כתוצאה מנזק למוצר, על יבואן המוצר.

היות ובמקרה זה, בחרה חברת מגדל ממילא להגיש את התביעה גם כנגד יבואנית המקרר (חב' י.שלום בע"מ) הרי שבית המשפט לא מצא לנכון להתיר למגדל לנהל את ההליך גם כנגד חברת Sharp, יצרנית המוצר.

[תא"מ (שלום נתניה) 20942-04-10 רחמני ואח' נ' נקש ואח', החלטה מיום 4.9.12, השופטת יעל קלוגמן, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים].

הערות:

במקרה זה, מאחר וחברת Sharp אינה חברה ישראלית, נאלצה חברת הביטוח מגדל לבקש מבית המשפט אישור לשליחת כתב התביעה לחו"ל.

אנו סבורים כי חברת הביטוח מגדל יכולה הייתה לנקוט בפרוצדורה אחרת, אשר יתכן והייתה משיגה עבורה את התוצאה הרצויה.

תקנה 482 לתקנות סדר-הדין האזרחי, מאפשרת לתובע לשלוח את כתב התביעה ל"מורשה" ישראלי של הנתבע הזר, המצוי בישראל.

על פי הפסיקה, "מורשה" הינו גורם המצוי בישראל והעומד בקשר רציף ושוטף עם הגורם הזר, עד כדי שמידת אינטנסיביות הקשר ביניהם מלמדת כי הגורם בישראל יביא את דבר הגשת התביעה לידיעת הגורם הזר.

מאחר ולחברת Sharp קיים יבואן בישראל, יתכן בהחלט שחברת מגדל צריכה הייתה למסור את כתב התביעה נגד Sharp ליבואן, ולטעון כי הינו "מורשה" שלה.

על פי פסיקת בית המשפט העליון (לדוגמה: רע"א 11556/05 קמור רכב נ' חיים חימו), ניתן לעשות שימוש בקונסטרוקציית ה"מורשה" גם בתביעה נזיקית ולא רק בתביעות חוזיות. 

כך למשל, במקרה דומה שנפסק לאחרונה, הגישה חברת ביטוח תביעת שיבוב נגד חברת אסקו משבדיה, שמדיח כלים שייצרה גרם לקצר חשמלי בדירה בישראל.

כתב התביעה נשלח לחברת נלי טופ נכסים, היבואנית של החברה משבדיה, בטענה כי היא מהווה מורשה מטעמה. חברת נלי טופ ניסתה להתכחש להיותה "מורשה" אך בית המשפט דחה את הטענה, ולמעשה אפשר לנהל את התביעה בישראל נגד החברה השבדית.

[ת.א. (שלום ת"א) 44616-08-10 חברת טלראן תקשורת (1986) בע"מ נ' נלי טופ נכסים בע"מ ואח',  השופט אלי ספיר, החלטה מיום 16.7.12, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים].