הקיבוץ, נושא החזון הציוני-שיתופי-חקלאי כבר אינו עימנו מזה זמן. מהקיבוץ ההוא נותר בעיקר השם. למעט רמת ערבות הדדית גבוהה, דומה התנהלות החיים בקיבוץ לזו שמחוצה לו. המנהלים בקיבוץ עוסקים בנושאי ניהול שונים, חלקם אופייניים לקיבוץ, כמו למשל "מנהל קהילה" או "ניהול הגיל הרך ", אחרים דומים לעולם הניהול הכללי כמו מנהל המפעל או בית הספר. אימון עשוי להיות הדרך לסייע למנהלים לגשר על פני העולמות.
האם ישנם מאפיינים ייחודיים לעולם המנהלים בקיבוץ
לעולם המנהלים בקיבוץ עשויים להיות מספר מאפיינים מייחדים:
• הקושי לקיים הירארכיה ניהולית: "איך זה שאפרים שקצר איתנו ביחד אספסת אומר לנו פתאום מה לעשות..."
• פער תיגמול שמתנגש בעולם הערכים. בניגוד לעבר, המנהלים בקיבוץ זוכים לתיגמול גבוה יחסית לחברים: שכר נדיב, מכונית צמודה, בונוסים והטבות. המציאות השתנתה אך עולם הערכים הקיבוצי מתקשה להדביק אותה, מבקש שוויון לערך האדם וערך העבודה.
• מקור מצומצם לבחירה של המנהלים בקיבוץ. הקיבוץ מעדיף לגייס אותם מבין שורות החברים. הם באים "מן הגורן ומן היקב" ולעתים חסרים רקע והכשרה מתאימה.
• הקושי של מנהלים בקיבוץ לנהל חברים. קיום של מערכת חברתית שוויונית ובמקביל ניהול מערכת עסקית שאמורה להצדיק את קיומה מול עולם העסקים שמחוץ לקיבוץ, יוצר דילמות שפתרונן עלול להיות כואב. כמו למשל ההכרח לייעל ומכאן לפטר חבר וותיק ובעל זכויות, מול המערכת הערכית שעלולה לראות בצד כזה אי-כיבוד של החבר.
מהן הדילמות הייחודיות לאימון מנהלים בקיבוץ?
מנהלים בקיבוץ מתמודדים עם דילמות מוכרות: יעדים, כדאיות, רווחיות, תוכנית פעולה, כוח אדם וכיו"ב. בנוסף, על המנהלים בקיבוץ להתמודד עם העימות בין העולם הקיבוצי בו כולם מחזיקים במספר מניות שווה, לבין הירארכיה ניהולית מובנית הנגזרת מתהליכי ניהול. המנהלים בקיבוץ והעובדים מחזיקים במספר מניות שווה ונהנים מחלוקת הרווחים במידה שווה, ועם זאת המנהלים מתוגמלים ונהנים מהטבות הניהול. רבים מהם עושים מאמץ לטשטש את ההבדל, אחרים לעומתם כבר מבליטים את סימני הסטאטוס.
מנהלים בקיבוץ נדרשים לקיים תהליך ניהולי מסודר שאינו מוותר להם בסוגיות הצלחה והשגת יעדים, בד בבד עם הציפייה שלא לפגוע במרקם החברתי-אנושי של הקהילה.
כיצד יעזור למנהלים בקיבוץ אימון שמתמחה בניהול קיבוצי?
עבודת אימון עם מנהלים בקיבוץ תחפש דרך להוציא אותם מתפיסה דיכוטומית לפיה "או שאני חבר קיבוץ או שאני מנהל..". שאלת העבודה שתוצע באימון תהיה "אתה מנהל מקצועי של הארגון. איזה פעולות תוכל לעשות כדי לקדם את הארגון, תוך פגיעה מינימאלית ברוח הקיבוצית". לעזרתם, יזמין האימון את המנהלים בקיבוץ לגייס יצירתיות ואופטימיות ולוותר על אמונות חוסמות. למשל,
• סיום עבודה של חבר יכול להתבצע בצורה מכובדת, תוך הארכת תקופת ההסתגלות ופעולה יזומה לבניית קריירה חדשה עבורו.
• חברים שעובדים ברצפת היצור ושכרם נמוך משכר המנהלים בקיבוץ באופן משמעותי, עשויים למצוא סיפוק במערכת תיגמול ערכית המתגמלת באמצעות נתינת אחריות, שיתוף בחשיבה ובהחלטות, צמיחה ולימוד בקורסים וסדנאות.
• הקפדה על שימור סמלים ומתכוני התנהגות שוויוניים כמו אכילה באותו חדר האוכל, נטילת חלק בתורנויות, לבוש נקי ומסודר אך לא מנקר עיניים.
בסיכומו של עניין, אימון המכוון למודעות גבוהה ותמידית של המנהלים בקיבוץ לדילמה המרכזית שלהם ועיסוק בצמצום והפחתה שלה, יתרמו יותר מכל פעולה להצלחתם.
שלמה רוטשילד, מאמן בכיר ומנטור למנהלים בארגונים ובקיבוצים
מאמן מוסמך אישי, עיסקי וניהולי EMCI מטעם אוניברסיטת חיפה ואיק"א, האיגוד הישראלי ל-Coaching . מרצה ומוביל קורסים לאימון, מנטור ומאמן מנהלים בכירים בארגונים ובקיבוצים, מקים ומנהל האתר coach4coach, מפתח מתודת BOC (Built-in Organization Coaching) ופועל על פיה בארגונים ובחברות.