החלום כמודעות - בעקבות חלומותיו של יוסף 

אמרו כבר חז"לינו, כי ישנם שלושה סוגים של חלומות. החלום האחד הוא החלום הנבואי, ובו מראים לאדם מענייני העתיד, על מנת להודיעו ו/או להזהירו ו/או לבשרו על משהו עתידי. החלום השני הוא חלום שבא ממקום של ייסורים, בו שדים וכל מיני מרעין בישין באים להפחיד את האדם ולטרוף את מנוחתו, בלא שיש בכך מאומה, ועל אלה נאמר – חלומות השווא ידברו. החלום השלישי הוא מעין מראה, שיקוף של דברים שאדם חושב או חווה במהלך היום, ומהווה בסך הכל עיבוד נתונים בצורה של חלום, מהתת-מודע אל המודע, וכפי שנאמר, שאדם חולם מהרהורי ליבו.  

במובן זה, לחלום יש משמעות רבה, בראש ובראשונה כתרגיל במודעות עצמית. לעתים את אשר אין האדם מסוגל להתבונן במצב של ערות, יכול הוא לקבל באמצעות החלום. זו צורה של דיבור עצמי של האדם, את אשר אין הוא מרשה לעצמו לחשוב או לדמיין אפילו, החלום מביא לו. יתכן שיש בו לומר מה האדם צריך וזקוק לו. מכאן גם הקשר ההדוק והמעניין שבין עצם סיפור החלום, לבין פתרונו, ואחר כך ­– לבין התגשמותו. אבל על כך – בהזדמנות אחרת.  

על כן, כאשר בא אלי אדם לפגישה של מודעות עצמית ומספר לי על חלום שחלם, אני מנסה לעבוד איתו על האפשרות שמדובר בחלום ממקום של מודעות, ואם כן, מה המסר שהתת מודע מבקש להעביר למודע.   באור זה מעניין לראות את החלומות של יוסף והתייחסות המשפחה אליו, כפי שהמפרשים עצמם רואים אותם.  

כאשר יוסף מגיע לאחיו ומספר להם על חלומותיו, הם מגיבים בשנאה: "המלוך תמלוך עלינו? אם משול תמשול בנו?" לשם מה אתה מספר לנו על החלומות? הרי אם כמושל – לא יתקיים. ואם כמלך, הזקוק להסכמה, לא נסכים לך. ושנאו אותו על חלומותיו: אם מדובר בנבואה, כי הוא ימלוך עליהם מהסכמתם וכניעתם לפניו, רע הדבר מלפניהם. וגם שנאו אותו על דבריו (הרהורי ליבו, מודעות): אם הוא מעוניין למשול עליהם בכוח, מקל וחומר שישנאו אותו.  

בינתיים יעקב שותק. אולם כאשר הוא שומע את החלום השני, אף הוא גוער ביוסף: מה החלום הזה אשר חלמת, הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה? – יעקב מבין, שחלום זה אינו יכול להתקיים כפשוטו, ועל כן הוא סובר, כי אין הוא חלום נבואי. וככל שכך מה נותר? אין זה כי אם חלום מהרהורי ליבו של יוסף (מודעות עצמית). והרי אין זה ראוי שיוסף מעוניין שאביו יבוא להשתחוות לפניו! (זה אפילו מצמרר!!)  

מאידך, כידוע שגם בחלום הנבואי יש חלקים שאין בהם אמת, ולכן הפסוק: "חלומות השווא ידברו" נכון גם לגביו, ומשכך, יתכן מצב שבו יוסף יהיה שליט, גם אם אימו או אביו לא יכרעו בפניו. משכך נראה לי, שזו הסיבה שיעקב שמר את הדבר. יתכן והכיר את יוסף, וציפה ממנו גם כך לגדולות, והרי הוא עצמו גידל את יוסף ועשה לו כתונת פסים, ועל כן שמר את הדבר שמא אכן מדובר בחלום נבואי ולא רק בהרהורי הלב. ?