להתמודד עם תנודתיות בחיים 

האתגר המאפיין את יוסף, לעומת קודמיו, הוא התנודתיות הרבה בחייו. מהיותו הבן האהוב הממונה על אחיו הוא נמכר לעבד בזוי. ומעבד בזוי, הוא הגיע לראש המשרתים של פוטיפר, שר גדול בממשלת פרעה (תפקיד מאוד חשוב, אם ניקח בחשבון שלפוטיפר היו מאות ואולי אלפי משרתים). ומעמדה כה רמה הוא נזרק שוב לכלא, על לא עוול בכפו. ומאותה בירא עמיקתא זינק בבת אחת וללא שום שהות, להיות מושל על מצרים, השני למלוכה לפרעה עצמו.

החיים בצל זעזועים כאלה אינם פשוטים כלל ועיקר. טבעו של אדם, שעובר סערה כה משמעותית בחייו, אפילו אחת, משתנה מהקצה אל הקצה. לדוגמה: בחורה שהיתה בעבר שמנה, ושמרה אגב כך על צניעות; לאחר מכן הפחיתה ממשקלה וגופה הפך חטוב ומושך. אין זה מובן מאליו שגם צניעותה לא תנשור יחד עם הקילוגרמים העודפים.

או: אדם שהיה עני ועל כן נחמד יותר לבריות ובעל לב רחום ומבין לצרתם. לאחר שהתעשר, אין זה מובן מאליו שלא יפול לניסיון של "וישמן ישורון ויבעט".

וכן אדם שהיה שבוי בכלא משך שנים רבות, ועתה מגיע למעמד מול מלך מצרים, אין זה ברור שימשיך לשמור על יהדותו בגאון. אדרבה. היינו מצפים שהוא יתרפס ויעשה הכל למצוא חן בעיני פרעה, וכידוע, הנכווה ברותחים נזהר בצוננים.

יש אנשים, שדי במעבר אחד כדי להם לשיגעון ומקל חומר כאשר מדובר בתנודתיות חוזרת ונשנית, כמו שקרה אצל יוסף.

אם כך, נשאלת השאלה, כיצד קרה שדווקא יוסף הצעיר הצליח, היכן שרבים אחרים נכשלו? התשובה היא שליוסף היתה נפש חזקה, נפש מאוזנת. כאשר אדם נמצא באיזון, הוא מסוגל להתאושש במהירות מתנודות כאלה בחייו, ואלה אינן משפיעות עליו. אין זה אומר שהתנודות אינן מציקות ומפריעות לו, אולם עדיין הוא יוכל להתמודד איתן בלי שיצא מכליו ויאבד את עשתונותיו.

ועולה השאלה, כיצד יוסף הצליח לסגל לעצמו תכונה כל כך חשובה של נפש מאוזנת? התשובה היא מידת הביטחון שהיתה ליוסף. מידת: "שיויתי ה' לנגדי תמיד", כפי שהסביר הבעש"ט זצ"ל, שלשון "שיוויתי" הוא מלשון השתוות – שאדם צריך תמיד שישתווה בעיניו גם הטוב וגם הרע; גם אם יפארו וירוממו אותו, וגם אם יעליבו ויקללו אותו, שתמיד יאמר לעצמו שהכל שיעור שהקב"ה ביקש ללמדו, והכל לטובה.

על פי המפרשים, זוהי התורה שלימד יעקב את יוסף. שנאמר שיעקב לימד את יוסף, את הסודות שלמד בבית מדרשם של שם ועבר לפני שירד לחרן. ומה היתה תורה זו? תורה מיוחדת, תורה של הישרדות, תורה של עוצמה וכוח בעת ניסיונות הקשים ביותר. של שמירה על ביטחון ואמונה שהכל נעשה לטובה, גם אם אין אנו רואים ומבינים זאת בעיני בשר. דברים אלה יוסף אומר לאחיו: "אתם חשבתם לרעה, אולם הקב"ה חשבה לטובה".

ואכן, כאשר אנו בוחנים את התנודות שעבר יוסף, עינינו רואות בפירוש, שכל מדרגה ומדרגה, גם אם במבט ראשון נראה שחלק מהן היו נפילות, הרי שבמבט מעמיק יותר, היו אלה צעדים הכרחיים קדימה, בדרך למימוש תכלית חייו של יוסף, להיות נגיד על מצרים.

הרי על מנת להגיע למשרה כה רמה, הדבר הראשון שיוסף היה צריך לעשות, היה להגיע למצרים. והוא לא היה חולם לעשות זאת מהסכמתו, והיה חייב אפוא לרדת כבול באזיקים על כורחו. ואלמלא לא היה מגיע לפוטיפר, לא היה מתחבב עליו. ואלמלא הניסיון עם אשת פוטיפר, לא היה נאסר בבית האסורים של המלך דווקא (שדבר זה נגרם על ידי פוטיפר שאהב אותו ודאג לו; ומן הסתם לא האמין לאשתו על אודות העלילה שהוציאה על יוסף, אחרת היה הורג את יוסף מיד בשומעו על כך). ואלמלא יוסף היה מגיע לבית האסורים של המלך, לא היה פוגש בשר המשקים, ולא היה מגיע לפרעה, על מנת לממש את ההזדמנות שניתנה לו. עינינו הרואות אפוא שכל צעד שקרה ליוסף, הכל היה לטובה, גם אם בשלבים מסויימים הדבר לא נראה כך.

במקום שבו אחרים היו נכשלים ומתיאשים, יוסף הצליח. מכיוון שה' היה איתו; מכיוון שהוא האמין שכל מה שקורה לו הוא לטובה, וזה היה סוד הצלחתו.