הרגעים הקשים בדרך להחלטה להתגרש 

הרגעים הקשים בדרך להחלטה להתגרש

משבר בחיי הנישואים דומה לגלי ים כחולים הבאים ממעמקי הים .מהחוף הם נראים כמו סטייה קלה בקו האופק . אנחנו עומדים  על קו החוף מרגישים את הרוחות הקלילות מנשבות , במרחקים הים נראה קצת לא שקט והחוט הדק שמפריד בין שמיים לים לא ממש ישר , הוא מסולסל בעדינות , אך נראה מבטיח כמו בשאר ימות השנה . ככל שהרוחות מנשבות חזק יותר ,כך גלי הים מתעצמים ומתחזקים . התחושה בדרך כלל היא לקחת צעד אחורה , טיפה להתרחק. למרות הידיעה שהגל מגיע רובנו ממשיכים לעמוד על החוף. ברוב המקרים אנחנו נרוץ אחורנית רק שממש קצף הגלים יהיה קרוב לנעלים החדשות שקנינו , לא תמיד נספיק לא להירטב , לפעמים יתמלאו הנעלים בחול ובוץ מימי כזה כי קיפצנו בבהלה.

אם נחשוב על זה לרגע לעומק, נגלה שהיה לנו מספיק זמן מהרגע שהרוח הקלילה החלה וקו האופק כבר היה מסולסל לבין קפיצת הבהלה הלא מתוכננת שלנו .

להיות במסגרת נישואים לא מאושרת – זו בחירה עלובה לדרך. עלובה זו מילה קשה לכתוב , תארו לכם לחיות אותה. הראשון בזוגיות שמגלה שלא טוב לו לרוב מפחד לספר, כמו לא להיות הראשון שמגלה לכולם שכנראה נגמרה החגיגה . תמיד עדיף שיהיה האחר שיגיד "אני לא רוצה "- ואז אפשר להגיד-"אני השתדלתי , נתתי הכול " , ה'אמת זה לא ממש משנה מי קיפץ ראשון מול קצף הגלים, או צעק שהחגיגה נגמרה . זו תרופה מעודנת לאגו שלנו בלבד. צריך הרבה אומץ להגיד שלא טוב לך ולקחת החלטה שתשנה את כל חייך וחיי משפחתך. זו אחת ההחלטות הכי קשות שאדם יכול לקחת לחייו ולא מעט אחריות כלפי הנפשות הקשורות. חווים את תחושת האובדן, האכזבה, הכאב, הלבד, לא מעט כעס עצמי וכעס כלפי הבן זוג, אף אחד לא מצפה שקבלת החלטה כזו תהיה קלה ובטח לא מהירה .

החכמה בדרך עד כמה שהצלילות הפנימית מאפשרת היא לזכור שהטוב שלנו קשור בטובתם של אלו הקשורים אלינו, ידענו ברגע החופה לכבד ולהעניק את לבנו לבן הזוג . זו חובתנו לכבד זו גם בדרך החוצה. זו הדרך בה אנו בוחרים שתהפוך את הגירושים למכובדים ועם כמה שפחות נזקים .

הדרך לא קלה – אך אפשרית .

כי אפשר אחרת !!!  

תבחרו בגישור ולא במלחמה .