בימים אלה ניתן בבית משפט השלום בחיפה פסק דין בסוגיה מעניינת שטרם הוכרעה סופית. קופת החולים הכללית הגישה תביעה נגד עירית אילת ונגד חברת הביטוח "מגדל" בדרישה להשיב לה כספים שהוציאה עקב שירותים רפואיים שנתנה לשני נערים קטינים שנפגעו. הנערים נפגעו בשנת 1996 בעת ששיחקו ברחבת המשחקים של מרכז להתפתחות הילד הנמצא ברשות עירית אילת. חברת הביטוח "מגדל" נתבעה כמי שביטחה את עירית אילת. לטענת קופת החולים עירית אילת אחראית לפגיעה ולכן דרשה להחזיר לה כספים שהוציאה עבור טיפול בנפגעים ועבור כספים שתוציא הקופה בעתיד לשם טיפול בהם.
התביעה הוגשה בשנת 2012 כ- 16 שנים לאחר האירוע והנתבעות טענו עקב כך כי התביעה התיישנה. לטענת הנתבעות קופת החולים טיפלה בנפגעים ביום האירוע ולכן עילת התביעה נוצרה בתאריך זה ותקופת ההתיישנות נספרת ממועד זה. הנתבעות הסתמכו בטענתן על מספר פסקי דין כגון פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה של קופת חולים "מכבי" נגד עירית תל אביב (עליה אני מסביר במהלך קורס גמר פנסיוני). קופת החולים הכללית טענה כי הנתבעים היו קטינים ביום הפגיעה ולכן יש לחשב את תקופת ההתיישנות מהמועד בו הגיעו לגיל 18. היות והקטינים הגיעו לגיל 18 בשנת 2007 הרי מועד ההתיישנות של התביעה הוא בשנת 2014. בנוסף טענה קופת החולים כי העילה לתביעתה היא בתור מעמדה כ"מיטיב" על פי החוק ולכן היא "נכנסת בנעליו" של הנפגע (כפי שאנו לומדים במהלך קורס ביטוח פנסיוני).
מכאן נובע כי, הסוגיה המשפטית שבה נדרש בית המשפט לפסוק היא; האם התביעה התיישנה כשחלפו שבע שנים מיום האירוע בו ניתן לנפגעים הטיפול הראשוני, או שהתובעת נכנסת בנעליהם של הנפגעים, שהיו קטינים ביום האירוע, ועל כן התביעה טרם התיישנה. סוגיה משפטית זאת נידונה כבר בשנת 1999 בבית המשפט העליון והשופט העליון אהרון ברק נמנע מלהכריע בסוגיה. גם בתביעות נוספות מסוג זה, בתי המשפט לא הכריעו בסוגיה זאת.
במקרה שלנו, בית משפט השלום בחיפה קבע כי התובעת "נרדמה" על זכויותיה במשך כ- 15 שנים. לדעת בית המשפט לתובעת יש זכות תביעה עצמאית והיא לא נכנסת בנעליהם של הנפגעים. עוד קבע בית המשפט, כי אם הוא יאשר את טענת התובעת, הרי המשמעות היא שאין הגבלה על מועד הגשת התביעה מכוח סעיף 22 לחוק בריאות ממלכתי. הנתבע יהיה חשוף להגשת תביעה נגדו גם כאשר עברו שנים רבות מיום האירוע. היעדר הגבלה כזאת נוגד את הבסיס עליו מבוססת הילכת ההתיישנות ופוגעת בעקרונות יסודיים של המשפט. אי לכך דחה בית המשפט את התביעה.
לסיכום ובדומה למוסבר בלימודי קורס יסודות הביטוח, פסק הדין הזה שניתן בחודש בספטמבר 2012 הוא של בית משפט השלום. כפיש שידוע פסק דין של בית משפט השלום אינו פסק דין מחייב. זאת סוגיה חשובה אשר מן הראוי כי בית הדין העליון יכריע בבעיה המשפטית הוותיקה הזאת. הדבר חיוני גם לאור העובדה כי המגמה של החקיקה בשנים האחרונות היא לצמצם את תקופת ההתיישנות ולא להרחיבה. ולקוראים נדגיש כי אם קרה לכם אירוע של נזק אל תחכו עם התביעה כדי שלא ליפול למלכודת של תקופת ההתיישנות.
ישראל קידרון הוא מרצה מומחה במכללת MIBI, המכללה הישראלית ללימודי ביטוח פנסיוני, פיננסים ושוק ההון באונליין, מהמחשב האישי בבית !
ישראל מרצה בקורס יסודות הביטוח ובקורס גמר פנסיוני כהכנה לבחינות של משרד האוצר.