מקצת מהשיטות שיחידות העילית משתמשות להגברת המוטיבציה 

מקצת מהשיטות שיחידות העילית משתמשות להגברת המוטיבציה

רף גבוה היה מאז ומתמיד מניע לטובים ביותר להגיע לשירות ביחידות המובחרות בצה"ל.

על פי תאוריות פסיכולוגיות העוסקות במוטיבציה עולה, כי אלו בעלי צורך חזק באישיותם בהישגים (שבדרך כלל מבקשים לשרת ביחידות העילית) בוחרים על פי רוב משימות מאתגרות על פני משימות מתונות וקלות ויתמודדו ביתר הצלחה דווקא במשימות גורפות קשות.

כיצד היחידות המיוחדות מבצעות אם כך, משימות קשות במיוחד? הן בונות את היכולות אצל הלוחם בהדרגה. אפשר למצוא פערים גדולים בין המועמדים בתחילת מסלול, לפני הטירונות ואפילו תוך כדי, אולם הפערים הללו מצטמצמים משמעותית במהלך ההכשרות המתקדמות ובעת השירות המבצעי. ההנחה, שספורטאי לא רץ מרתון איך שהוא מתחיל להתאמן תופסת גם כאן. אימונים, אימונים ואימונים. או כפי שפטריציו פאולטי, אחד מגדולי המאמנים וחוקר המוח, אומר: "איטי, עקבי, והדרגתי":

• איטי – שינויים לוקחים זמן.
• עקבי – להתמיד,
• הדרגתי – על ידי אימון על פי סרגל מאמצים נכון, השיפור בכל דבר יאפשר ללוחם להתפתח.

בנוסף לקביעת סטנדרטים גבוהים, בדרך כלל קביעת מטרות ברורות, הניתנות להגדרה וברות השגה מניעות אנשים / צוותות להצליח. בנוסף לכך, כל מטרה חייבת להיות מוגדרת על ידי משימות ומטרות ברורות.

הלוחם יגדיר מה הקבוצה שלו חייבת להשיג וגם מדוע הם חייבים להשיג. ה"מדוע" בדרך כלל מחייב את האנשים אל עבר פעולה. ה"מדוע" מחבר ומגבש בין היחיד לצוות בביצוע המשימה. בנאומי מוטיבציה רבים, ניתן לראות את המנהיג מנסה לחבר משימה או אירוע מסוימת למטרה.

כמפקד, גם היכולת לתקשורת בינאישית ברורה עם צוות שלך, תאפשר להקנות להם ביטחון עצמי, שיוביל להגברת ההסתברות הנתפסת אצלם להצלחה (חלק מהמניעים למוטיבציה), ועל ידי כך תוסיף למוטיבציה שלהם. במילים אחרות, ככל שתהיה מיומן יותר בתקשורת בינאישית, בזיהוי של מסרים לא מילוליים, בעיבודם בנוסף לכך, לשדר בטחון בדבריך ובמעשיך (גם אם אינך המפקד, אלא, חייל מהשורה) ללא ספק, תשיג את אמונם של חברי הצוות שלך.

אחד מהדברים שבונים אמון בצוות לאורך זמן הוא חזרה על פעולות. כדברי רנה דקרט, פילוסוף צרפתי. ככל שתחזור יותר על פעולה, תהפוך להיות מאסטר בה. איך זה קשור למוטיבציה? פשוט מאוד. ככל שאתה מתרגל משהו, השליטה המוטורית שלך נעשית קלה יותר. פחות תאים במוח מתאמצים לפקד על הפעולה. מצד שני, נבנים להם קישורים של נוירוטרנסמיטרים (קשרים נוירולוגיים – עצבובים ) במוח והתפקוד שלנו הופך להיות קל יותר גם מבחינה לוגית. כאשר אנחנו מתפקדים ביתר קלות, הביטחון העצמי שלנו מתחזק ואנחנו מרגישים יותר "מזוהים" (יש לנו רגש כלפי פעולה פיזית או הבנה שכלית) והיות והחיזוק להצלחה הוא חיזוק חיובי במקרה שכזה, אנחנו "מאמינים" שאנחנו טובים יותר, מוכשרים יותר וכיו"ב. דבר שיש לו קשר הדוק למוטיבציה.

כך, שחזרות רבות של תכניות ואימונים תאפשרנה להגביר ולהגדיל את ביטחונו של הצוות בביצוע משימותיו. כפי שנאמר קודם, בבניית אמון, אתה בונה את ההסתברות הנתפסת שלהם להצלחה ובכך, מגביר את המוטיבציה שלהם.

יש עוד כמה טכניקות. אחת מהן היא הבעת אמון בצוות שלך. אמון זה יאפשר להם להעצים את היכולות שלהם לבצע כל שנדרש (ויותר), ובכך לנטוע בהם יכולת להתנהלות עצמית. דבר זה מגדיל את המוטיבציה שלהם לביצוע בקבוצה. עם זאת, הצוות שלך יצטרך להרוויח את האמון שלך בדיוק כפי שאתה, תצטרך להשיג את אמונם.

דרך נוספת להגדלת המוטיבציה הנה לתת חיזוקים חיוביים לחברים בצוות כאשר הם ראויים לכך והפעולה או המשימה הצליחה. על חיזוקים חיוביים ישנם תילי תילים של מאמרים ומחקרים כיצד הם מחזקים את המוטיבציה.

אחד מהקשיים הגדולים ביותר שמתמודדים מולם המועמדים לשירות ביחידות המובחרות הוא הגיבוש וקושי הפיזי. אך לא האתגר הפיזי הוא הבעיה. הבעיה טמונה במוטיבציה ובעקשנות של המועמד לנהל ולשלוט בכאב.

אחת מהשיטות להתגבר על הכאב והקושי הנה להתנתק מהסובב ומהריצה ולהסיח את הדעת. במחקרים של רצים, נמצא כי ספורטאים שנטו להתנתק, ולחשוב על משהו אחר מאשר הריצה שלהם ולהסיח דעתם הגיעו לתוצאות גבוהות יותר, עמדו במטלות קשות יותר ובנו בטחון עצמי. הדבר כמובן תרם בסופו של דבר למוטיבציה שלהם כבמעגל קסם: מוטיבציה הובילה למאמץ אדיר שהוביל להתגבר על קושי פיזי ומנטלי שהוביל לבניית בטחון עצמי שהוביל להצלחה.

כל הקשיים, כל ההצלחות, כל האתגרים, כל החששות והפחדים, הכל נמצא בין האוזניים שלנו. המוח. שם הכל קורה. זאת ההתמחות של מתגייס. שם חדר הכושר האמיתי.