שינה - הזמן שהגוף לוקח לארגן ולסדר מסרים 

שינה היא פרק הזמן אותו לוקח גופנו כדי לתת לאיברנו מנוחה, לאזן אנרגיה פנימית, לארגן ולסדר את המסרים שלקחנו ואספנו במשך הזמן שקדם לשינה.
תהליך השינה פשוט וקל להבנה אם נביט עליו בזווית שונה.

השינה היא צורך קיומי, המשימות שהגוף שלנו לוקח על עצמו בזמן שינה הן אדירות, ויש לבצען בשיקול דעת, על לנו לשכוח שעשייה זו היא עבורנו ולמעננו,
חשוב לעשותה ללא הפרעות, ניפתח אל הטכניקה בה משתמש הגוף כדי לנטרל הפרעות פנימיות.

מדוע וכיצד הוא עושה זאת נביא בהדמייה ;
בחוזרנו מהשוק, ידנו עמוסות בסלים מלאי כל טוב, לא נשאיר את המצרכים מונחים בתוך הסלים. נפרקם כדי לאכסנם בתוך המקרר, או בארון, נארגן אותם על פי סדר עדיפות. נניח את הירקות על מדף שיועד להם בשכנותם של ירקות אחרים ומובן מעליו שלא נניח אותם בין מוצרי החלב.
את ההעדפה לשימוש מידי, נניח בהישג יד, המוצרים שיועדו לשימוש לטווח רחוק יוכנס למעמקי המקרר.
האם לא נעדיף לסדר את המוצרים לבדנו? כשמישהו מייעץ לנו איכן להניח, אנו רואים זאת כהפרעה, אנו מבקשים "תפסיק להפריע", ,אני יודע מה לעשות" . אנו מפנים הפרעות.

קל לקשור סדר וארגון למצרכים ברי קיימה, לאלו שאפשר לגעת בהם,
גם "מזון רוחני", הבנוי ממסרים שאנו לוקחים מהתרחשויות שהיינו בהם במשך היום, מצטרפים ומהווים חלק מחומר הגלם לבנייתן של תשובת שניתן בהווה ובעתיד.
הכלים לקליטתם הם החושים שלנו; (ראיה, מישוש, שמיעה, הרחה, טעימה).
בדיוק כמו בשוק גם את המסרים שבחרנו לקחת נאספים בתוך סלים, היכן הסלים הללו.

הנחה מקובלת שבגוף קיים זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך.
הזיכרון לטווח קצר הם הסלים, אליהם נאספים המסרים שהיו חשובים לנו מהאירוע שהיינו בו, במכוון או באקראי.
- מקובל לראות את הזיכרון לטווח קצר נימצא בחלקה הקדמי של הגולגולת שם הוא קרוב יותר אל צינורות הקליטה, אל החושים שלנו.
הזיכרון לטווח ארוך נמצא בחלקה האחורי של הגולגולת, שם המחסנים שלנו, שם מאוחסנים מסרים שאספנו בעבר, לשם מעוברים לאחסון קבוע המסרים שאספנו עתה, לשם יש להעביר את המסרים הנמצאים בסלים, שם נוכל לחבר מסר חדש לישן ודומה לדומה, בדיוק כמו שאנו מאחסנים את מוצרי השוק, כך שנוכל בקלות יחסית למצוא את שחיפשנו.
העברה מהזיכרון לטווח קצר אל הזיכרון לטווח ארוך זקוקה לזמן, זמן זה שהגוף לוקח, הוא אחד מהתפקידים החשובים שהגוף עושה בזמן ש י נ ה.

למחשבות תפקיד חשוב מאד בתהליך הקיום שלנו, הן כלי תמיכה בשיפור יכולתנו במתן תשובות מתאימות יותר, בעזרתן אפשר לחבר את העבר, הווה ועתיד ולחזק את יכולת ההישרדות והצמיחה שלנו, בעזרתן גדלה מעורבתנו בהתרחשות שאנו חלק מהן.

על מנת להיות מעורב יותר עלינו לתת תשובה מ ת א י מ ה יותר; - עלינו לעבד אותה ממסרים שלקחנו עתה הנמצאים בזיכרון לטווח קצר, ממסרים בעברנו הנמצאים בזיכרון לטווח ארוך, להתאימם לתפיסת עולמנו, לפעול מתוך מצב בריאותי נתון, לצרף את היצירתיות הנמצאת בדמיון שלנו. - לעבדם ולהכינם לרמת המעורבות שלנו בהתרחשות, זו עבודה אדירה, יש בה המון אחריות, להטיל על המחשבות את המעמסה של העברת המסרים סידורם בזיכרון לטווח ארוך, תהווה עבורן מעמסה מאד כבדה. הן "משוחדות", הצורך להתאים תשובות מונעת מהן להיות נייטרליות.
המחשבות הן אלו ש"מייעצות" לנו, הן אלו שמפריעות לגוף לסדר ולארגן את המסרים.
הן האיש השני שעומד לידנו בזמן סידור הדברים ומייעץ לנו היכן להניח כל דבר..
לכן הגוף משחרר אותן מהאחריות סידור המסרים, הוא נותן להן מנוחה, שהן כל כך זקוקות לה, בשחרורן הוא לוקח את האנרגיה המושקעת בהן ומחלק אותה לאיברים אחרים וביתר קלות הוא יכול לארגן את האיזון האנרגטי על פי צרכיו האמיתיים.
לגופנו טכניקה פשוטה בעזרתה הוא מנתק את במחשבות;
- מסרים מועברים על ידי גלים, כדי להעביר מסר עלינו להשתמש בתדר מסוים, (כמו במכשיר קשר). אם ברצוננו לנתק את הקשר, עלינו לשנות תדר.
גופנו משדר על מספר תדרים מוכרים, בינהם גלי אלפא וביתא, כל גל בעל תדר שונה, הגוף משדר במצב של ערנות בתדר ביתא ובמצב של שינה בתדר אלפא, אלו התדרים בהן משוחחים בינהם הגוף והמחשבות, הדרך הקלה והמהירה ביותר לנתק את המחשבות הוא לשנות תדר.

דוגמא הממחישה את ההבדל בין שינה לעיירנות היא הירדמות בנהיגה, המבליטה עד כמה אנו זקוקים למחשבות שינחו אותנו, ניתוקם מנטרל אותנו לחלוטין מהיכולת לתת תשובה מתאימה למתרחש בכביש.
המחשבות שותפות בשמירת קיומנו ומונעות מאתנו שינה במצב של סכנה לקיומנו (נתקשה להירדם במצב של איום על חיינו, במטרד רגשי וכד')..
- הירדמות למספר דקות לאחר מאמץ חשיבתי או רגשי, נותנת הזדמנות לגוף לפנות את הסלים ולהעביר את המסרים הרגשיים, או את אוסף האינפורמציה שלקחנו לזיכרון לטווח ארוך ולהתחיל פעילות של עיירנות בסלים ריקים.
יכולת הקליטה של הסלים מוגבל, עודף אינפורמציה "אינני קולט יותר", מעידה על סלים שהמסרים נשפכים לתוכם אינם נקלטים יותר.
כל המערכות הפנימיות בתוכנו עובדות בשיתוף והתאמה, הגוף שלנו שותף בחיים שלנו, הוא רוצה לעזור לנו, אנו מתעלמים ממנו, הוא פיקח מהמחשבות והוא חלק מאתנו.
אם חיפשנו משהו חשוב לפני השינה ולא יכולנו למצוא, יניח אותו גופנו במקום בו המחשבות ימצאו אותו בנקל לאחר כשנתעורר.
גופנו משתמש בזמן שהוא לוקח לשינה למטרות נוספות, לכולן מטרה אחת; הכנת הגוף כולו למצב של ערנות. הוא נותן מנוחה לאיברים שהיו בפעילות, הוא מאזן את הרמה האנרגטית בגוף, הוא מאזן את רמת הסידן, הוא מפנה אנרגיה לגדילה, להטמעת מזון, הוא מקל על הנשימה בכך שהוא משחרר את המעבר (הצוואר) עליו מתחרות המחשבות והנשימה.

השינה מאזנת את הגוף ונותנת לו מנוחה שאיננו יכול לקחת במצב של ערנות, בו אנו לא כל כך שואלים אותו מה לעשות, אנו פוקדים עליו, אנו מכריחים אותו לבצע עבורנו משימות.
השינה היא הזמן שלו, הוא מנתק את המחשבות כדי שלא יפריעו לו ולא ינסו להשתלט עליו.

החלומות הן חלק מתהליך השינה, הן הצפייה שלנו אחר זרימת המסרים מאזור אחסון של הטווח קצר אל אזור האחסון לטווח ארוך, אל אזור האחסון הקבוע.
מכאן הסיפורים על חלומות מבולבלים, אבל תמיד קשורים לדברים השייכים לנו, גם אם לא הבחנו בכך מייד.
קשיים בהרדמות נובעים מהקושי להגיד לעצמנו "גוף אנו סומכים עליך".
לנו קושי גדול להתנתק מהמחשבות הן מנהיגות אותנו, הן "שומרות" עלינו, הן בוחנות דברים שעשינו ומחפשות דרכים להתאימן לציפיות של אחרים מאתנו. בעזרתן אנו מכוונים ושולטים, בעזרתן אנו אומרים לגוף מה לעשות, הגוף שלנו איננו זקוק לציוויים שלהן הוא לא זקוק לפקודות, הוא זקוק לשותפות איתן, הוא זקוק להן כדי לעשות את התשובות מתאימות יותר.
אנו ממעטים להקשיב לעצמנו, ממעטים לשתף את הגוף ומתקשים להקשיב למסרים שהוא מעביר אלינו.
אילו הקשבנו היינו מגלים שותף נפלא שכל כך רוצה לעזור לנו.
למעננו הוא מנתק את המחשבות ועושה עבודה מופלאה ללא ההתערבותן.

הירדמות יכולה להיות קלה להפליא, אם ניתן לעצמנו הזדמנות להביט על תהליך השינה ועל השלבים שחוסמים אותנו להיות בה.
שינה מתוקה.