קידום אינטרסים ממשלתיים בפרסום 

הפרדוקס שבמסחר ובתעשייה הישראלית. 

קמפיינים של מיליוני שקלים רצים בתקשורת בתקופה האחרונה, האחת מראה לנו ומשכנעת אותנו להשקיע ולרכוש מוצר ישראלי, קמפיין מושקע מוצג ע"י "מלך הארץ" הלוא הוא הג'ודאי אריק זאבי שמסביר מדוע צריך לרכוש מוצר ישראלי. קמפיין נקי, מובן, ונכון. והשני קמפיין של משרד המסחר והתעשייה מוצג ע"י יובל המבולבל הקורא לבעלי עסקים לבוא ולקבל הדרכה במרכז התמיכה לעסקים קטנים ובינוניים למען הצלחתם. 

כ-יועץ אסטרטגי האוהב את התעשייה הישראלית ועולם המסחר הישראלי אין יותר מאושר ממני לראות כיצד משרדי הממשלה משקיעים ממון רב בכדי לחנך אותנו גם לרכוש מוצר ישראלי וגם לבוא ולקבל תמיכה כיצד לקיים את עסקנו. 

אבל. וכאן האבל וסימן השאלה הגדול. האם באמת זה מה שרוצה המדינה? האם כול הקמפיינים המושקעים האלה הם לא למראית עיין? למען הסח הדעת של ציבור התעשיינים והסוחרים בישראל? 

שאלה זאת עולה לנגד עיני כאשר אני מנתח את מדיניות הממשלה בנושא היצף המוצרים המיובאים בחו"ל שהרסו כאן בישראל תעשיות שלמות תחת הכותרת "קפיטליזם" תחרות חופשית תוך כדי היצף והורדת מחירים ללקוח הסופי שזה מצוין מצד אחד אך הרסני מצד שני. 

תנו לי לתאר לכם כ יועץ עסקי את מצב התעשייה והמסחר בישראל, התחרות שוחקת, מלחמת המחירים מביאה עסקים לפשיטות רגל, לפיטורים, לעוד נתמכי סעד או נתמכים לביטוח הלאומי, להשפלתו של התעשיין או הסוחר או העובד המפוטר כתוצאה ממדיניות היבוא, ההיצף, והקפיטליזם. מדינת ישראל נמצאת בסיטואציה של גבולות מגודרים כול המסחר והתעשייה שלה הוא לשיווק מקומי, נכון, הייצוא של ישראל גדול, אך הוא מרכז בפרט ובעיקר מספר תחומים בודדים ולא את התעשייה והמסחר כולו. וכך יוצא שהיבוא גובר, מכסים ומיסים מתבטלים על מוצרים מיובאים, הצרכן בצדק רוכש את מוצרי היבוא בזול ולמעשה מי שנפגע זה היצרן הישראלי והסוחר הישראלי שנאלץ להתמודד עם יבוא זול ותחרות עמוקה בין יצרנים, יבואנים, וסוחרים מקומיים. 

באירופה, כבר הבינו את הסוגיה, הבינו שהחשיבות היא לספק עבודה לייצור והמסחר המקומי, ולכן חלק ממדינות אירופה המערביות חזרו להטיל מיסים ונכסים על מוצרי יבוא בפרט מהמזרח, מסין. ואילו אנחנו כאן בישראל מצד אחד משקיעים מיליונים בפרסומים על "קנה מוצר ישראלי" ומצד שני משחררים מיסים ונכסים על מוצרי ייבוא.

נהוג אצלינו לקשור את הסיטואציה בה נמצאת מדינת ישראל מבחינת המצב הבטחוני והבדידות באזור. ברור היה שאם היו לנו גבולות פתוחים עם שכננו כמו שקיים בארצות רבות תנאי המסחר שלנו היו משתנים מקצה לקצה. בנוסף אנו מודעים למחויבות שלנו להסכמי סחר בינלאומיים ועל שוק פתוח בין ארצות. אך האם הסהזאת יכול להיות שלא מתאימה לשוק כמו שלנו שבו מתנהלים 7 מיליון תושבים בינם לבין עצמם. מקום למחשבה עמוקה!