יקב כץ: ללא בי סולפיט
עודכן בתאריך: 24.11.2012
כתבה זו יכלה להתפרסם כבר לפני כחודש. היינות של יקב כץ נטעמו במסגרת
טעימה עיוורת, אותה ערכנו חברי אכול ושאטו ליינות מתיישנים משנות בציר 2000 עד
2004.
על השולחן חיכו הבקבוקים מכוסים, וביניהם גם בקבוק יין משנת 2003 של יקב כץ, שאינו מוכר למרבית חובבי היין.
כשהוסר הכיסוי מהבקבוק לאחר שכולם רשמו את מסקנותיהם, הייתה דממה סביב השולחן. גבות הורמו, וכולם ביקשו לקרוא את התווית שוב ולגעת בבקבוק.
אחד אחרי השני הקראנו את רשמינו על היין, ואין אחד שלא התלהב ושיבח את עושר הטעמים שיש בו.
היין נשמר אצלי במקרר משנת 2005, והחלטתי להוציא בקבוק נוסף לעוד בדיקה.
גם הבקבוק הנוסף היה משובח, ופשוט העמיד בצל רבים מהמותגים המוכרים.
אנשים שלא הכירו את יקב כץ ביקשו קצת פרטים, והפרט החשוב ביותר והמייחד את היקב – מעבר לכך שיקב כץ הוקם בשנת 2000 על ידי יוסי כץ, בעל השכלה בתחום הביוכימיה, ומקום מושב היקב הוא בישוב מסילת ציון, בואכה בית שמש. הייחוד: היינן יוסי כץ מתהדר בכך שיינות היקב נטולי בי סולפיט (גופרית) וסורבט.
ידוע לכולם שללא חומרי השימור הללו אין ליינות פוטנציאל התיישנות כל שהוא, והם מתחמצנים לאחר מספר חודשים.
גם ד"ר ארקדי פפיקיאן השיק לפני שנה עם יקב אור הגנוז, יין ללא גופרית, אך דאג לומר שוב ושוב כי זה יין שצריך לשתות ולא להמתין איתו.
יינות יקב כץ הפתיעו עד כדי כך, שרציתי לבדוק את יין בבחינה מדעית. אני מניח שיוסי כץ כאיש מדע, היה נוהג בדיוק כמוני.
לפיכך, בקבוק נוסף של יקב כץ נשלח למכון התקנים הישראלי, על מנת לקבל אנליזה האם יש סולפיטים ביין הנ"ל. התשובה הגיעה, ועל קו הסקאלה של NaHSO3 היה רשום - ללא.
אמנם החומרים המשמרים דרושים עקב תכונתם לדכא, לחסל או למנוע התרבות מיקרואורגניזמים הגורמים לזיהומי מעיים ומחלות קשות אחרות. אולם, מכיוון שחלק מהחומרים אלו רעילים גם לבני אדם, מוגבל השימוש בהם למינונים קטנים, שגם להם יש כנראה השפעה לא טובה על הבריאות. האפשרות להימנע מהוספה של חומרי שימור רעילים, היא ידע שלא יסולא בפז.
שאפו לך יוסי כץ, על הנחישות וההתמדה, ועל היינות הבאמת משובחים.
היינות שנטעמו:
רנואר 2003 רזרב
בלנד של 55% ענבי קברנה סוביניון ו- 45% מרלו. היין שהה במשך 24 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות מתוצרת סגין מורו. 13.9% אלכוהול.
ההתיישנות בחביות חולקה לשתי תקופות: במשך 16 חודשים יושנו היינות הזניים בנפרד, ואז נעשה הבלנד ויושן עוד שמונה חודשים עד הביקבוק.
צבע היין אדום כהה נוטה לסגול-שחור עד כדי אטימות, שוליים בוהקים ושחורים.
באף, ולאחר שעה וחצי שהיין היה פתוח, יש אין ספור ריחות בשלים של פרי אדום קונפיטורי ולא מעיק. אלכוהול מורגש בקצוות ותומך מצוין בבשלות הפרי ועקצוץ החבית.
היין אלגנטי עם טעמים אופייניים של פירות שחורים בשלים ועסיסיים, אפטר טייסט מענג עם מעט וניל וקינמון. יין אלגנטי בשל ומאוזן.
מאטיס 2003 – יין אדום Off Dry
בלנד של קברנה סוביניון, מרלו ופטיט סירה .15.6% אלכוהול. 14 חודשים בחבית.
צבע היין סגול שחור, ריחות של דובדבן בשל, שזיפים ומעט פיטנגו. בקצוות מורגש שוקולד מריר וקצת וניל.
בפה עושר טעמים ותבלינים, וגם פה האלכוהול הגבוה ביין לא משתלט, ויש איזון מצוין בינו לשאר המרכיבים. חמיצות טובה ומשובחת.
לסיכום: יקב כץ והיינן יוסי כץ הפתיעו אותנו לחלוטין. כולנו סקפטים כשאומרים לנו שהנה המצאנו את הגלגל, ולא תמיד אנחנו מאמינים ולכן אולי גם לא כותבים על יקבים ייחודיים כאלה.
אני שמח על שניתנה לי האפשרות לחוות את טעימת היין המופלאה הזו.
יקב כץ עובר לאחרונה שינויים בענייני מיתוג ושיווק, והיינות החדשים של היקב מאוד אלגנטיים ומוכנים כבר לשתייה.
היינות משנת 2003 ראויים להערכה הן מבחינת טעמם והן מבחינת יכולתם לשרוד שנים רבות ללא בי סולפיט.
אני עוד יותר שמח על שהייתה לי הזכות בין הראשונים להגיש לסועדיי במסעדתי הראשונה, אל בריו, את יינות יקב כץ משנת 2003, ועשיתי נכון ששמרתי מספר בקבוקים במקרר היין הפרטי שלי.
שף אלון גונן מסעדת אל בריו, בית איש הענבים כתב באתר היין אדום או לבן
