בל"ג בעומר כיף לשרוף עצים במדורה משפחתית או עם החבר'ה, כשתפוחי האדמה והמרשמלו מוכנים, וערימת עצים מונחת לה תפוחה ומלאה בחומר שישמר את המדורה לפחות למספר שעות. הרבה פחות נוח הוא שלב איסוף העצים כדי להגיע לרגע זה, במיוחד אם נהגתם ביושר ולא שדדתם את אתר הבנייה הקרוב למקום מגוריכם כדי לשרוף את תכולתו. אני זוכר איך בילדותי חברי ואני תרנו אחרי כל חתיכת עץ אפשרית עם מריצה בידינו ואופניים לידינו וליקטנו כל מה שחשוד כחומר אורגני שיכול לעלות בלהבות, ולו רק שתהיינה להבותינו גדולות ומרשימות בערב השלושים-ושלושה בעומר כלהבותיו וכהתלהבותו של בר-כוכבא.
רבים האנשים התוהים האם בכלל אפשר לכתוב ספר על אנשים שכבר פסו מן העולם, או במילים אחרות – נפטרו. העבודה על ספר שכזה אפשרית ואף נעשתה על ידי בעבר אך יש לדעת שאין העבודה על ספר כזה קלה כלל וכלל שכן התחקיר המתבצע לקיומה אינו נערך עם הגיבורים עצמם. בניגוד לספר אודות אדם חי, נדרשת עבודת תחקיר מעמיקה יותר והסתמכות על מקורות רבים יותר של מספרים ועדויות. בקטגוריית "ביוגרפיות - תיק עבודות" באתר זה, אפשר לראות ספר שכתבתי בשנת 2008 על האחים אל-כוויתי שנפטרו לפני עשרים ושלושים שנה. הספר אודותם נכתב הודות לשיתוף פעולה מצד המשפחה ומוקירי זכרם שרואיינו על ידי במשך שעות רבות. זו הייתה עבודה גדושת תחקירים ופגישות עם אנשים רבים אך הולידה בסופו של דבר ספר שמכבד אותם ואת זכרם. גם אם במשפחה כלשהי יש מספרים מועטים, עדיין אפשר ליצור ספר נהדר בתנאי שהמתוחקרים יפתחו את סגור ליבם וינדבו מידע כיד המלך. אלמנט נוסף בכתיבת ספר על ז"ל היא עיון והוצאת פרטים רלוונטיים מחומרים שגיבור הספר כתב או שכתבו עליו.
רבים מכירים ומוקירים ביוגרפיות שנכתבו אודות גדולי האומה הזאת ואחרות. רבים מהספרים הללו נכתבו לאחר שגדולי האומה יצאו מהעולם הזה אל עולם אחר לגמרי. כותבי הביוגרפיות השקיעו שעות רבות באיתור חומרים היסטוריים ובהשגת עדויות כתובות ואף מוקלטות לשם עריכת כל המידע הזה לספר קריא ומעניין. השאלה עד כמה מעניין יצא ספר כזה תלויה בחומרים העומדים לרשות הביוגרף וביכולת הכתיבה והעריכה שלו, וכראייה ממלאים ספרים כאלה את מדפי הספריות ויש אפילו אנשים הרואים בהם את הז'אנר האהוב עליהם לקריאה. בקיצור נמרץ אפשר לומר שהעובדה כי אדם נפטר, אינה קובעת שסיפורו מת אף הוא, שכן עם תחקיר מעמיק ניתן 'להחיות' גם את המתים.
ספר ביוגרפי דורש ממאמצים רבים על מנת שבעת כתיבתו, יעמוד לרשות הכותב מצבור נתונים ופרטי פרטים. לפעמים לא כל הפרטים נחוצים לכתיבה ולפעמים רק נדמה כך. בשלב הכתיבה נושא מסוים מקבל דגש וחסרונו של פרט כזה או אחר יכולים לעכב את העבודה ואפילו להכשיל את כתיבת הנושא. לכן כל-כך חשוב שלב איסוף החומר לספר ביוגראפי. במקום מריצה וזוג אופניים אני משתמש בטייפ מנהלים (ומנהלות) קטן, זוג סוללות רזרבי, וארכיב שאלות שהכנתי מראש. המידע שעולה מפגישות התחקיר עובר הקלדה משמיעה והופך הלכה למעשה לחומר הגלם אותו רוצה כל כותב לקבל – קבצי "וורד" מלאים במידע. שלב כזה יכול לקחת כשלושה חודשים, במיוחד כשעובדים על ספר עב כרס ומספר התחקירים שמקדימים את כתיבתו יכול להגיע לעשרות. לא תמיד כל המשתתפים בשלב התחקיר זמינים, לעיתים יש ביטולי פגישות, לעיתים דחיות, אך כשמסיימים את השלב החשוב הזה לכותב לא נותר אלא להוסיף את תפוחי האדמה והמרשמלו המילוליים וליהנות מיום כתיבה פורה סמוך למדורה הטקסטואלית. אין להקל ראש בשלב התחקיר, זהו שלב שיכול לעצב את הדרך בה ייכתב ויראה הספר בסוף התהליך כולו, שלב זה הוא למעשה ההבדל בין איור כוללני לציור פרטני.
"כותב טוב", הוא סטודיו קופירייטינג ותיק כל כך שטקסטים שלו נמצאו במערות בית גוברין מהתקופה שקדמה להמצאת הטקסט. חוץ מספרי ביוגרפיה ומקצוע, צוות "כותב טוב" מייצר טקסטים למגזר העסקי, הפרטי, בני מיעוטים ובני תערובת. האמת שזה לא משנה, כולנו בני אדם וכולנו (לפחות חלקנו) קוראים וכותבים טוב. "כותב טוב" - קופיריטינג, עריכת תוכן וסופרי צללים. www.kotevtov.com