גברים ונשים, סטרייטים ולהט"בים, יהודים ושאינם-יהודים, דתיים וחילוניים, ילידי-המדינה ומהגרי-העבודה, יהיו כולם אזרחים שווים לחלוטין בזכויותיהם, ברפובליקה הסוציאליסטית של ישראל. כל החוקים המפלים, בין אם על בסיס לאום, דת, אמונה, מוצא, עדה, מין, נטייה מינית וכיו"ב - יבוטלו לאלתר וכל מי, שעקב גזענות, סקסיזם, הומופוביה, קסנופוביה וכיו"ב מחלות-נפש, לא מתאים לו/לה הדבר - יכול/ה בהחלט להסתלק מכאן - לארה"ב, או לסעודיה, או לאיראן, או לגרמניה - וככל שי/תקדים, כן ייטב.
• · "פמיניזם" כדרישה בלתי-מתפשרת לשוויון = אחלה ומצויין!!
• · "פמיניזם" כצידוק כלשהו, לאפליית-גברים, לקיפוחם, להסתה סקסיסטית נגדם, או להשתקתם = פשע נתעב.
כל העינויים לסוגיהם - ייאסרו כליל, לא משנה הסיבה. אסור לענות ואסור לאיים בעינויים, נקודה!! כי הרבה יותר הומני, להרוג אדם - מאשר לענותו...
לא יהיו חוקי "חובת-דיווח" ו"עידוד-הלשנה" בישראל.
עקב הקלות המחרידה (שהוכחה כבר מחקרית), בה ניתן לייצר זכרונות מדומים, במוח האנושי, של אירועים, אשר לא היו ולא נבראו, לא תהיה עוד שום התייחסות שהיא, ל"היזכרות מאוחרת בטראומות ילדות מודחקות", יענו.
כל התרופות החיוניות וכל הטיפולים להצלת-חיים - כמו גם טיפולי-שיניים, משקפיים וניתוחים לשינוי-מין - יוכנסו כולם, לאלתר, לתוך סל-הבריאות.
כל עובד-ציבור, שיעז להתבטא בצורה הומופובית, טראנסופובית וכיו"ב, יושעה לאלתר מעבודתו ללא זכות-ערעור ויוטלו עליו, קלון ציבורי וחרם מלא ומוחלט - עד שיחזור בו, בפומבי, מדרכו הרעה.
כל אמצעי-התחבורה הציבוריים, כל מבני-הציבור וכל בתי-העסק בארץ, יהיו נגישים לחלוטין לנכים ולעיוורים - במקרה הצורך, תממן המדינה את הנגשתם.
חטיפת-ילדים מבתיהם, ע"י רשויות-ה"רווחה" החשוכות, תיפסק לחלוטין.
ההתעללות, המזעזעת והמפלצתית, בתינוקות ממין זכר, המכונה בשם המכובס "ברית-מילה", תיאסר לחלוטיןולאלתר.
התאזרחותם של בני-זוג ובנות-זוג של ישראלים תהיה אוטומאטית, מקץ שבע שנים לפחות של חיים משותפים (עד אז יהיה מעמדם "תושבי-קבע" ולא ניתן יהיה לאיים על כך). ילדיהם והוריהם של ישראלים הם ישראלים, נקודה. הדת לא תשמש עוד קריטריון כלשהו לאזרחות. יחד עם זאת, המדינה תראה עצמה משוחררת מלהעניק אזרחות לגורמים, שיוכח, כי הם עברייניים, יהיו אשר יהיו דתם, לאומיותם וכיו"ב. בנוסף לכך, כל מהגר - יהיה אשר יהא מוצאו ותהא אשר תהא דתו - שיבצע פשע חמור, יגורש לאלתר מתחומי ישראל, ללא שום אפשרות שהיא, לשוב אליה עוד.
מהגרי-עבודה ("עובדים זרים"), החיים למעלה משבע שנים בארץ, יקבלו אזרחות ישראלית אוטומאטית, ואילו השאר יקבלו כרטיסי-טיסה בחזרה לארצותיהם, או לחילופין ליעד אחר, בו יבחרו, בתיאום עם נציגיו של אותו יעד בארץ.
כל מהגר-עבודה, שספג התעללות כלשהי, בין-אם גופנית ובין-אם נפשית, מצד מעסיקיו ו/או רשויות המדינה כאחד, יקבל אזרחות ישראלית אוטומאטית, אחת היא, כמה זמן הוא שוהה בארץ.
נשים בעלות אזרחות זרה, שנוצלו בידי תעשיית-המין בישראל, יקבלו אזרחות ישראלית אוטומאטית, אחת היא כמה זמן הן שוהות בארץ, בתוספת פיצויים הולמים - שייקבעו ע"י ועדה מומחית לנושא, בה ישבו נשים מבינות-דבר בלבד ? וסיוע הולם להתאקלמותן בישראל, בכל יישוב, בו יבחרו. סרסוריהן ו"מייבאיהן", לעומת-זאת, יישפטו לתקופות-מאסר ארוכות וכל רכושם יועבר, אוטומאטית, לידי-קרבנותיהם.
"גברים", המכים את נשותיהם, או הרוצחים אותן, אינם גברים כלל וכלל, כי-אם זכרים, של בהמות דו-רגליות - וכך בדיוק יש להתייחס אליהם.
רצח "על רקע רומנטי" הינו, למעשה, רצח על רקע רכושני מונוגמי חולני ? ויש להכחידו לחלוטין מעל לפני-האדמה, באמצעות חינוכם ההולם של תומכיו.
רצח "על רקע כבוד-המשפחה" הוא תופעה, שחובה למגר, באותו אמצעי בדיוק: חינוך הולם - ולו גם בכפייה ? עד שיקלטו, כל תומכיו הקופיים, כי הם חיים בישראל ולא בסעודיה, במאה העשרים ואחת ולא במאה השבע-עשרה.
"חוק נתוני-תקשורת" ו"חוק הנתונים הביומטריים" יבוטלו כליל.
תוגבל מאד זכותה של המשטרה לפרוץ לבתים ולבצע בהם חיפוש.
למשטרה לא תהיה עוד שום זכות שהיא, לפשפש במחשבים פרטיים כלשהם.
שוטר שיוכח, כי עצר אדם מעצר-שווא - יגורש מייד מן המשטרה, בלא כל זכות-ערעור.
שוטר שיוכח, כי נהג באלימות בלתי-חיונית - יגורש מייד מן המשטרה, בלא כל זכות-ערעור.
שוטר, שסיכן חיי-אדם בנהיגה פרועה - יגורש מייד מן המשטרה, בלא כל זכות-ערעור ויוטל עליו, קלון ציבורי נצחי, אשר אינו ניתן להסרה.
כל השוטרים, יהיו אנשים משכילים ויודעי-ספר. נקעה נפשנו כבר, מכל אותם שוטרונים אנאלפאבתים, אשר אינם מסוגלים לכתוב ולו מלה אחת, ללא עשרים שגיאות...
כל דעה שהיא, בכל נושא שהוא ? כל עוד אין בה קריאה מפורשת, ברורה, ודאית לחלוטין ואשר איננה משתמעת לשתי פנים, לביצוע רצח - הינה לגיטימית לחלוטין בכל מקרה ומקרה, ויש לחנך את הציבור, על כל שכבותיו, כיצד להתווכח בתרבותיות, תוך הבחנה נאותה, בין גופו של אדם לגופו של עניין ובין עיקר לתפל, תוך הכנסתה ההדרגתית של תרבות דיון לבתי-הספר - בכל גיל ברמה המתאימה לו - וחינוך כל השוטרים והשופטים, על-פי רוח מושגי הסובלנות והליברליזם.
לא יהא עוד שום צורך שהוא ברשיון, לצורך העמדת דוכן, קיום הפגנה, קיום תהלוכה, או פרסום עיתון.
הצנזורה הישראלית - בין אם על סרטים, ספרים, פרסומות, עיתונים, מחזות או ערוצי-שידור - תעבור כליל מן העולם, לאור קידושה המוחלט, של חירות-הביטוי, כחירות, שבלעדיה אין, לדמוקרטיה הליברלית, שום אפשרות שהיא להתקיים.
אסור לצנזר, נקודה.
תחת זאת, ייתקיים דיון ציבורי ער, ופתוח לחלוטין לכל דעה שהיא, בשאלה, מה מן הראוי להציג למי, איך, מתי והיכן.
כל חוקי-ה"זילות" למיניהם - יעברו כליל מן העולם, היות ואין להם שום מקום שהוא בחברה דמוקרטית, והם עומדים בסתירה גמורה לעקרון, המקודש מכל, של חופש-הביטוי המוחלט. כבוד אמיתי אינו נכפה בחוק ואינו נקנה בכסף, אלא מושג, דרך עבודה מסורה וקשה, ע"י כל בני-האדם, הראויים לו באמת.
יונהגו נישואין וגירושין אזרחיים, חד-מיניים ורב-מיניים כאחד. יחד עם זאת, על-מנת להזדיין, לגור יחד, לגדל ילדים, נכדים וכו', לא יהיה עוד שום צורך חוקי שהוא, באיזשהו נייר-קלף, טבעת מקושטת וכיו"ב פק"ל עתיק ומיותר למיניהו, השייך למאה השבע-עשרה, או כה.
בעל, שיסרב במשך שנתיים להעניק גט לאשתו - יראוהו כאילו נתן את הגט על-אף הכל (בין אם יסכים לכך ובין אם לאו), ויכריזו ברבים, על נישואיהם, כגמורים ומחוסלים.
בכל מקרה, בו הדבר ניתן, יש להעדיף מעצר-בית, על-פני מעצר בבית-מעצר של-ממש.
בכל בתי-המעצר בישראל ישררו תנאים הולמים, ולעולם לא ייכלא יותר מאדם אחד בתא - ובמידת-הצורך, יש לבנות תאים נוספים, בגודל הולם (20 מ"ר לפחות - ורצוי יותר). זאת מאחר, שעצירים הינם בני-אדם, שעדיין לא הוכחה כלל אשמתם - ולאור-זאת, הם עדיין בחזקת חפים, ויש למזער את הפגיעה, בהם וברווחתם הגופנית והנפשית, למינימום ההכרחי. בהתאם לכך, גם עזרה פסיכולוגית נאמנה, שתכלול חיבוקים ואהבה, תהיה זמינה להם בכל עת.
בעלי-חוב לא ייאסרו עוד, זרימת החשמל והמים לבתיהם לא תופסק ורכושם לא יעוקל, יהא אשר יהא גודל חובם, אלא הממשלה תפדה אותו למענם.
"כלא 1391" ייסגר, וכל האחראים להקמתו והאשמים בהמשך-קיומו, יועמדו לדין, בעוון בגידה בעצם מהותה הדמוקרטית של מולדתנו ובמגילת העצמאות, יוטל עליהם קלון והם יאסרו, מיידית, למשך שנים ארוכות. כל אלה מבין האשמים בקיומו, שכבר נפטרו, יוכתמו רשמית, בקלון הסטורי נצחי, בשל פשעם.
את ניצולם של אסירים ע"י מפעלים, לצורך עשיית "רווחים קלים", יש להפסיק לחלוטין. זוהי עבדות לכל דבר ועניין וכל מי, שהרוויח מכך בעבר, יועמד לדין, בעוון בגידה בחברה הישראלית.
האסירים בבתי-הכלא יועסקו, אבל אך ורק בעבודות, שמטרתן היחידה היא לשקמם, וכל הרווח, שיצטבר מהן, יועבר, עד לאגורה האחרונה, לשיפור תנאיהם בבתי-הכלא ולקרנות, שידאגו להם לאחר שחרורם.
לצד זאת, שאיפתנו היא להגיע למצב, בו כמעט ואין עוד בתי-כלא כלל ועיקר - אלא הפושעים מכירים ברע שעשו, נרפאים ומשתלבים-מחדש בחברה. חשוב מאד גם לזכור, שפשעים רבים, מבוצעים עקב תחושת-היחיד, כי הוא לחלוטין לבדו בעולם - כך, שגם על החברה להשתנות, להכיל בתוכה את הכל, לקבלם ולחבקם, באהבה ובאחווה.
למרות כל האמור לעיל, אנסים סדרתיים, נהגים דרסניים ורוצחי-ילדים אינם זכאים לשום שיקום שהוא, היות ומעשיהם הוציאום אל מחוץ לחברה האנושית. הם יושמו במאסר, בצינוק, לכל שארית-ימי-חייהם, ולעולם, עד יום-חייהם האחרון, לעולם לא ייזכו לראות אור-יום, שלא לדבר כלל על חופשות כלשהן!! ואותו דבר בדיוק, אמור גם ברוצח הנתעב יגאל עמיר, ימח-שמו-וזכרו - אשר לכאורה, אמנם, רצח "רק" אדם אחד - אולם למעשה, התנקש בכלל החברה הישראלית כולה.
גיוס החובה, לצבא-ההגנה לישראל, יבוטל כליל ולאלתר. צבא-ההגנה לישראל, יהפוך לצבא מקצועי, קטן וחכם, המבוסס על יתרון טכנולוגי משמעותי - כמו גם על בריתנו, עם כל המדינות המתונות, באיזור ומחוצה לו - עברו ימי חיל-הרגלים, המסתער במרכבותיו ובטנקיו על שורות מגיני-האוייב. הגיעה כבר העת, שנקים כאן חברה של מלומדים ומשכילים, חברה, של יהודים אמיתיים, לאשל גנרטים (או דגנרלים).
לא יותר דבר-קיומה של דירה, אם היא: במרתף, ו/או בחצי-מרתף, ו/או בתוך חניון, ו/או שתקרתה נמוכה, משני מטרים וארבעים סנטימטרים לפחות, ו/או ששטחה נופל, מעשרים וחמישה מטרים רבועים, ו/או שמי מחדריה, הוא חסר-חלונות ו/או בעל חלון, הפונה לחדר-המדרגות (האמינו לי, כל הזוועות הנוראות הללו קיימות כיום... אני יודע). והיה כי תימצא דירה, החוטאת למי מבין האיסורים הנ"ל, תהרס לאלתר, שוכריה יקבלו, מידית, דירה חלופית וראויה יותר חינם אין כסף, למשך שנתיים ימים, כפיצוי - ואילו בעליה יקנס, בסכום, השווה לעשרים שנות שכירות.
סופר, משורר, עורך, הוגה-דעות, פובליציסט, אינטלקטואל, פעיל פוליטי, מתרגם, רעיונאי ("קופירייטר"), מעצב והומוריסטן רחובותי מקורי ביותר. בשנים 2005-2007 למדתי, באוניברסיטה העברית - הר הצופים (לימודי הודו, בורמה, רוסיה, פולין ואוקראינה, לשון עברית ומעט בלשנות כללית). יליד-רחובות (1975) והתגוררתי גם בתל-אביב (1998-1999 ו-2001), בבודאפשט (1998), בחיפה (2004-2005) ובירושלים (2005-2007). צמחוני, מרקסיסט, אנארכיסט, נודיסט, דאואיסט, רומנטי מאד, מחבק-עצים ומבטל-מגדר. מאמין בדת הפרדס.
