קווי נסקה והמסומן האלוהי

קווי נסקה והמסומן האלוהי

לפני שנפנה לעסוק בפרטים הקטנים ("Little thing") של

המושגים המורכבים הללו, נזכיר לאותם מוחות פעילים ורגישים

שאולי יתקלו באותם מושגים או בהקשריהם הנידונים, החל

מהסוקרים עיונית ועד לחוקרי התופעה הטרנסצנדנטלית. כי לא

במקרה אתם עלולים להיפגש שוב עם הויכוח השגור אך אימתני של

בריאת העולם, הנע בין הטיעון הטלאולוגי לאבולוציוני,המונותיאיסטי

או האלילי וההיררכיה המטושטשת ביניהם. תמצית הדיון מגולמת

בעלילתו של הסרט "מלאכים ושדים" (Angels & Demons),

שם המדענים מצליחים לייצר את ניצוץ הבריאה אך למרבה האירוניה

גם "לאבד אותו" בין סמטאות העיר של הוותיקן (בראון,2009). וכך

בזמן שאתם סוקרים ברפרוף וואבי, טקסט תנכי, ארכיאולוגי או

בדיוני, הגלגלים הקוגניטיביים הנוספים מדירים את מחשבתכם

הרציפה, ושוב אתם חוזרים לאותה שאלה, האם להרחיב את יריעתו

של הקשר הזמנים, שם ניתן למצוא תשובה לניצוץ האין סופי

המכונן?. לאחר מחשבה קלה, במאמר זה החלטנו להניח לו, כפי

שעושה תסריטאי טוב שלא מעוניין לעצבן את הקהל השבוי באולם

הקולנוע, והוא, המהותי, יאבד עד שימצא שוב בנקודה אחרת בזמן.

"לך בעקבות הקווים של הארץ, שרק האלים יכולים לקרוא, עליו שומרים המתים החיים..." (ספילברג,2009).

קווי נסקה, גאוגליפים ענקים, ציורים קדמונים עתיקים שנחקקו על

אדמת פרו, הידועים שבניהם נמצאים בדרום אמריקה ובמצריים,

"מהקרקע הם לא נראים כמו משהו...אך מהשמיים רק אלים יכולים

לקרוא אותם...כי רק האלים גרים שם למעלה.." (ספילברג,

2009), לאלה שגדלו על המיתוסים של אריך פון דניקן, "מרכבות

האלים" או "אלים מהעולם החיצון", נזכיר כי אותו סופר/מדען כתב

תיאוריות מקיפות על כך שחוצנים היו מעורבים בהיסטוריה האנושית

הקדומה, וכי מבנים ידועים בכדור?הארץ, כמו מבני האינקה בדרום

אמריקה וגאוגליפים בפרו ובניית הפירמידות יכלו להבנות אך ורק

בטכנולוגיות של החוצנים שעזרו לבניי הארץ (רעיונות שקדמו אצל

הסופר האמריקאי צ'ארלס פורט, וסופר המדע הבדיוני ארתור סי

קלארק) (דניקן,1971 & אשד, 2002). את ממשיכיי או מתנגדיי

חזיונו אפשר למצוא בעולם המד"ב, ה"התנך החוצני", בשלל

אפוסים קולנועיים ועד לשרידיה של קונספירציה ממשלתית הקשורה

לחוצנים ב "אזור 51" (ויקיפדיה, 14:34, 8 ,4, 2010).

לרובנו התזכורת תהיה בעלת ערך נוסטלגי ותרבותי, מאידך לחדורי

האמונה התופעות הללו הם מנפלאות עולם היצירה, אחת מנקודות

המשיק המשותפות בין האלוהות האנושית ו"החוצנית". ואולי

פרספקטיבה נוספת לבחון תיאורית בריאה אנטי אבולוציונית,... אנחנו

לעת עתה נדבק בגישת ה Little thing.

אין ספק כי תופעת הגאוגלפים העולה לעיתים רחוקות לתודעת

הצופה מרתקת כל פעם מחדש, ומאתגרת את המחשבה על כל

צפונות היבטיה, בתקופתו של דיניקן לא היה Google Earth

המאפשר למצוא גאוגליפים ברחביי העולם, ואין זהו "מבחן רורשאך"

יעידו הגנוסטיים על שלל גוניהם, כי החוקר בדבר ימצא גאוגליפים

במקומות מסוימים במבנה הצורות הנושאים משמעות בכיוון ומבט,

המזמן תיאורטיקנים כמיסטיקנים לבחון את הדבר על כל המשתמע

מכך, כך נמצא בספרי ההיכלות, הסוד ותורת המרכבה, עדות

לאותם צורות קודש, ישויות, "הנפילים שירדו אל הארץ" סיפור בני

האלוהים שירדו מהשמיים בתקופה שקדמה למבול והולידו מבנות

האדם ענקים, בני תרבויות שונות, או כפי שכינו אותם

החכמים הקדמונים "בני אלאשראף", "שם בין היכלי הקדושה בתבל

ימצא הצלם והדמות, הוא לא פסל וראייתו אסורה לאדם, סתרו בענן

וצורתו מעידה על תכונתו, מעבר להשגה השכלית והתפיסה

האנושית, ודי לחכימא ברמיזה..." .

(רמב"ם;חנוך;יחזקאל),(אליאור ,2003 ),(בבלי, 2009)

על מנת לסבר את אוזניהם של מדעני החברה נגייס לכך את

הסמיוטיקה, העוסקת בתחביר של מערכות סימנים, ובוחנת את

נקודות החוזק והתורפה התיאורטיות שלהם, לאחר שבלשן מפענח

את הסימנים, את הפרשנות בפועל הוא משאיר לחוקרי תחומים כמו

אנתרופולוגיה או תיאולוגיה..., כשכתב הבלשן ב'ארת את

מיתולוגיות הוא זרה אור על הדרך שבה קבוצה חברתית רבת עוצמה

יכולה להשתמש לרעה בסימנים על חשבונם של קבוצה אחרת, והוא

נתן לא מעט דוגמאות, מאותם אמצעים של ההגמוניה של תקשורת

ההמונים, הפרסומאים, והחדשות המפזמים שתי וערב מיתוסים

גלויים וסמויים על מנת לקשור את הצרכן למוצר או את הנמען לידיעה

(בארת,1988). אפשר להכליל באותה מחשבה את דוקטרינת

הסימנים בהם משתמשת החברה, את אותה דיאלקטיקה של

מדכאים ומדוכאים, מוענים ונמענים ויחסיי הכוח המחלחלים לכלל

החברה, בדמותם של "משטרי אמת","הגמוניה נצלנית", ו

"כנופיות ציבור", אונטולוגיה של "גופות מאולפות" בראי תקופתנו

(1975, Foucault), שבעוד כמה פסקאות נשליך אותם לאחור

במסענו בזמן...

נחזור לאותם ציורי ענק מעוררי דימוי שנחרכו באדמה, שבשונה

ממיתוסים אחרים אינה פתוחים לניכוס החברה, דורשים ניתוח רב

תחומי, ומוצגים במידה של כוליות בלתי מובחנת. אם ננסה לנתח

את המשמעות הסמיוטית של הצורות המרתקות האלה, תחילה

נגדירם כסימנים, בדרגה ראשונה המסמן (הדנוטטבי) הנצפה מעין

המטוס יהיה צורה מופשטת לעיתים של חיה או דמות אדם, לרובנו

תהיה הסכמה לגבי הסימן הצורני, לעומתו המסומן (הקונוטטיבי)

מדרגה שנייה הוא הישות, מושג בעל משמעות תרבותית, המשתמע

אחרת לכל צופה (חוצן,אל פגאני,בן האלוהים או סתם שרטוט גיר),

את זה אולי תוכלו לקבוע מחדש בסוף המאמר, לאחר שיסיימו גלגליי

הקוגניציה הראשיים והמשניים שלכם להבין בשותפות עם "חשיבת

הנפש".

רגע לפני שנגנוב דעתכם ונגדיר את הגאוגליפים הענקיים האלה

כמסומן האלוהי, נצא למסע בזמן, נרדה מצריימה, לא לפני שנרביץ

איזה תפילת דרך שתנער את גופכם המאולף מהחברה

הממשמעת: (1975, Foucault)

"my GOD, what can we do that is great for you, weak and mortal creatures that we are. Little thing, if GOD accepts them and wishes to receive them as great things?"

עכשיו שהשתחררנו מעקבות הציוויליזציה המודרנית, נחזור למדבר

מצריים ולעידן הממלכה הקדומה למלאכת הקמת הפירמידות, מבלי

להיכנס לדיון מה היה משקל בני ישראל והמקומיים בבנייתם נציין :

כי הפירמידה הגדולה במצריים של ח'ופו, היא הפירמידה הנמצאת

בגיזה, דרומית לקהיר, מתנוססת לגובה 137 מטרים, היא בנויה

מ- 2,300,000 אבנים, שכל אחת מהן שוקלת כ-2.5 טון. אורך

צלע בבסיס הוא 230 מטרים וכל פיאה עולה בזווית מדויקת של

51.5 מעלות, כך שכולן נפגשות בקצה. טעות קטנה בבסיס יכולה

הייתה לגרום שהפאות לא תפגשנה בפסגה? (מט"ח , 2002).

הכיצד נבנו הפירמידות, שואלים מדענים וארכיאולוגים עד היום, האם

בתהליך של "ניסוי וטעייה" שלקח מאות שנים ?, האם בכוחו של

פגניזם מפותח וטכנולוגיה רוחנית שאינה מוכרת לנו (מוכרת וידועה

רק לשועי עולם, הנחבאת בסימבוליזם של ה- ILLUMINATI ?

(בראון,2009).

האם אותם גאוגליפים ענקים במצרים הם עדות למסלוליי נחיתה

לחלליות, ליצורים מהעולם החיצון שעזרו לבניי הארץ לבנות את

אותם פירמידות, או האם אלה אותם המסמנים של בניי האלוהים,

"הנפילים שירדו אל הארץ" כפי שציינו קודם בספר יחזקאל ?

(דניקן,1971).

נראה שאת "העובד" המקומי שנפצע במהלך יצירת גל האבנים

המגלומני הזה, לא ממש עניינו כוחות העל טבע, והם בטח לא מצאו

בו עניין, רגע לפני שינטשו אותו חבריו לגסוס במדבר, אולי והיה

מתמזל לו לפגוש בישות מושיעה שתענה לבקשתו, כפי שמתבקש

בסרטים ולעיתים נדירות במציאות, אך את מהותה הוא לא יודע,

איך יפנה אליה והוא אינו יכול לזהות את המסומן, זאת בהחלט תהיה

הזדמנות לחשוב על סינתזה בין הישויות/הנרטיבים שתסבור כמעט

לכל אוזן ובאותה עת תציל את הפרט הקטן והחשוב הזה. הריי....

על כך במקורות מכנים את האדם "עולם קטן".

התמודדותו של הפרט הקטן הנתקל בפרשת הדרכים הזאת בין

ישויות מסמנים ומסומנים, היא אולי אלגוריה לשיח ההיסטוריוגראפי

הכולל את הדיון התיאולוגי קוסמולוגי שטומן העבר, עם השיח

האונטולוגי הפוסט מודרני של "הפרטים הקטנים" בהווה.

האומנם נוכל למצוא תרחיש בו אלוהים היה בסוד העניין, שותף סמוי

("in the sight of god") , המתערב אך לא בגלוי ליצורים

השמימיים, שמרבית החוקרים והסופרים כיום מציגים אותם

(אשד,2002&דניקן,1971), כאנשים עם יכולות הטכנולוגיות אך

עם החולשות האנושיות כשלנו. יצורים פשוטים ומובנים שיום אחד

אנחנו, לאחר שנתפתח מספיק מבחינה טכנולוגית ונצא לחלל, נהיה

כמוהם, ונסמן כוכביי לכת ?

ארגמנ

ביבליוגרפיה

אליאור,( 2003) : מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה, מאת רחל אליאור, הוצאת מאגנס, תשס"ג, 337 עמודים

אשד, א('2002) , התנ"ך החוצני , דת והעידן החדש, מתוך האיל הקורא.

בארת, ר' (1988), מיתולוגיות, הוצאת בבל.

בבלי, י' (2009), מריה מגדלנה, דיוקן היסטוריוגרפי על פי הגישה הרב תחומית. סמנריון בהנחיית פרופ' ברזל נעימה.

בראון,ד' (2004): מלאכים ושדים, הוצאת מודן.

מט"ח (2002): הפירמידות - משכנם האחרון של הפרעונים : אמונות עתיקות ואדריכלות מפוארת,גליון 23.

רמב"ם (1977) : מורה הנבוכים, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושליים.

אורחות צדיקים שער יראת שמים - ויקיטקסט

דניקן,פ',א,(1971), מרכבות האלים, הוצאת צ'ריקובר

ויקיפדיה : אזור 51 , ב?14:34, 8 באפריל 2010.

Foucault, Michel (1975). Discipline and Punish: the Birth of the Prison, trans. Alan Sheridan, New York: Random House

פלמוגרפיה:

ספילברג ס' (2008): אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח, הפצה: פרמאונט.

האוורד ג' (2009): מלאכים ושדים. הפצה: קולומביה.

Chariots of the Gods