כל מה שרצית לדעת על מריחואנה 

מה זו מריחואנה?

מריחואנה היא מילה המשמשת לתיאור פרחים, זרעים ועלים מיובשים של הצמח האינדיאני המפ (hemp ). ברחוב יש לו כינויים רבים אחרים כגון: ,astro turf באנג,daggo, dope,   home grown, pot, reefer, roach, Texas tea, weed, גאנג'ה, גראס, המפ, מרי ג'יין.

חשיש הוא צורה של הסם, הוא מופק מהשרף של הצמח האינדיאני המפ. הוא נקרא גם "hash"  או "shit", הוא חזק פי 6, בממוצע, מהמריחואנה.

"קנביס" מתאר את כל סוגי הסם השונים שמגיעים מצמח ההמפ, כולל מריחואנה וחשיש.

מבלי להתחשב בשמו, הסם הזה הוא חומר הגורם להזיות – חומר שמעוות את הקליטה החושית של המיינד (המחשבה) לגבי העולם שאתה חי בו.

הכימיקל בקנביס שיוצר את העיוות נקרא דלתא 9 טטראהידרוכאנאבינול (THC). כמות החומר הזה  שנמצאת בכל חבילת מריחואנה עלולה להשתנות באופן ממשי, אבל באופן כללי, אחוז ה- THC עולה בשנים האחרונות.

 כיצד משתמשים בזה?

מריחואנה הוא הסם הלא חוקי הנפוץ ביותר בעולם. בדרך כלל מעשנים מריחואנה בסיגריות (ג'וינט) אבל ניתן גם לעשן אותה במקטרת. פחות שכיח הערבוב עם מזון והאכילה שלו, או חליטה כתה. לפעמים מערבבים את הג'וינטים עם סם אחר חזק יותר כמו קראק, קוקאין או סם הזיות PCP.

כשאדם מעשן ג'וינט הוא מרגיש את ההשפעה בתוך דקות. התחושות המיידיות – האצת פעימות הלב, ירידה בקואורדינציה ובשיווי המשקל והלך רוח חולמני ולא אמיתי – השיא מגיע בתוך 30 הדקות הראשונות. אותן השפעות של הטווח הקצר בדרך כלל נעלמות בתוך 2 עד 3 שעות, אבל הן יכולות להיות ממושכות יותר, תלוי בכמות שהמשתמש לקח, בחוזק של ה-THC ובאחוז של הסמים בתערובת.

כיוון שהמשתמש הטיפוסי שואף יותר עשן ומחזיק אותו במשך זמן ארוך יותר מאשר הוא יעשה זאת עם סיגריה, לג'וינט יש השפעה חמורה על הריאות של האדם.

מלבד אי נוחות שמלווה את כאב הגרון ודלקת סמפונות (ברונכיטיס), נמצא שצריכת ג'וינט אחד מהווה סיכון סרטן – מייצר כימיקלים כמו עישון של  סיגריות.

התוצאות המנטאליות של שימוש במריחואנה הן די חמורות. למעשנים יש זיכרונות וכושר מנטאלי דלים יותר מאשר למי שלא מעשן.

את צמח ההמפ מגדים כבר 2000 שנה. מזג האוויר, האדמה וגורמים אחרים קובעים את אחוז ה-THC שנמצא בצמח (הכמות של חומר זה קובעת את חוזקו של הסם). אבל באמצעים טכניים של חקלאות מודרנית, מגדלי ההמפ פיתחו סוג של קנביס שיש בו רמות גבוהות בהרבה של THC מבעבר.

 ההשפעות ההרסניות של מריחואנה

ההשפעות המיידיות של לקיחת מריחואנה כוללות האצת פעימות הלב, אי התמצאות, חוסר קואורדינציה גופנית, לעיתים קרובות לאחר מכן יש הרגשת דיכאון או עייפות. חלק מהמשתמשים סובלים מהתקפות פאניקה או חרד.

אולם הבעיה אינה מסתיימת שם. המרכיב הפעיל של הקנביס, נשאר כלוא בתאים שומניים ובאיברים אחרים כגון המוח, אברי המין (באשכים ובשחלות), בטחול, בכבד ובריאות. מריחואנה משנה את המבנה של תאי הזרע, מעוותת אותם. כך שאפילו מנות קטנות יכולות לגרום לעקרות זמנית של הגבר.

מריחואנה יכולה לשבש את המחזור הנשי. קנביס הוא אחד הסמים היחידים אשר גורמים לחלוקת תאים לא נורמאלית אשר מובילה לליקויים תורשתיים חמורים.

מה המשמעות של זה עבורך? אפילו אם אתה מפסיק להשתמש בסם, אתה יכול להמשיך לחוות תופעות לוואי מזיקות גופנית ומנטאלית, לאורך חודשים ואפילו שנים.

ההשפעות לטווח הארוך:

• ירידה של התנגדות הגוף במחלות שכיחות.
• דיכוי המערכת החיסונית.
• עלייה בכמות ליקויי הגוף.
• עלייה במבנה לא נורמאלי של תאים בגוף.
• הריסה מהירה של סיבי הריאות ופציעות במוח שעלולות להפוך לתמידיות.
• ירידה בתיפקוד המיני.
• קשיי לימודים: ירידה ביכולת הלמידה ושמירת נתונים.
• אפתיה, עייפות, חוסר מוטיבציה
• שינויי אישיות ומצבי רוח
• אי יכולת להבין דברים בבהירות.

 מאחורי מסך העשן

השימוש במריחואנה אינו מזיק רק למעשן עצמו. הוא יכול להפוך לסיכון עבור החברה.

מחקר בריטי מצא ש-74% ממעשני הקנביס ובעלי רשיון נהיגה, נהגו בזמן שהיו מסוממים. 70% מאלו שנהגו, הודו שהייתה לכך השפעה גרועה על נהיגתם.

מה ניתן לעשות בקשר לכך?

כל מי שמודע להשפעות ההרסניות של סם המריחואנה ורוצה לשקם את חייו, חייב לעבור תהליך גמילה ושיקום.
למעשה תהליך הגמילה אינו מספיק, כיוון שחלקיקי רעלנים עדיין מצויים ברקמות שומן כאלו ואחרות בגוף.
הדרך היעילה ביותר להבטיח שיקום מלא עם אחוזים נמוכים של חזרה להתמכרות, היא באמצעות ניקוי הגוף מהרעלים.
לאחר תהליך זה, הדרך לשיקום מלא בטוחה וסלולה.