לפני כחמש שנים עליתי לארץ מארה"ב. אינני יכול לחשוב על עם או מקום שיש לו יותר משמעות רוחנית מאשר ל"ארץ כנען". זהו מקום הולדתן של שלוש אמונות מרכזיות: היהדות, הנצרות והאיסלאם. זהו המקום שבו המלך דויד כתב את המזמור העשרים ושלושה, היכן שישו של נצרת קידם רעיונות וערכים ששינו את האנושות. בקוראן, כתבי הקודש מעוררי ההשראה שניתנו לעולם הערבי, כיבדו את הנביאים הגדולים של המסורת היהודית-נוצרית. הם עוסקים ב"מקום התפילה הגדול" של המלך שלמה בירושלים, שבתחילה כינו אותו המוסלמים כעיר המקדש.
"כלל הזהב" שמהווה חיבור בין שלושת הדתות המרכזיות יכול ויביא אותנו יחד לקדם שלום וסלאם. זה מתרחש בחיפה העיר שיש בה דו-קיום לשלום. חיפה היא גם מקום משכנה של מערת אליהו הנביא, אשר נחשבת לאחד מהמקומות המקודשים והנערצים על היהודים, הנוצרים, המוסלמים והדרוזים כאחד. העיר חיפה שופעת בגנים. הבולט שביניהם הוא המרכז העולמי של דת הבאהיים, עם קברו של הבאב (מיזרע מוחמד עלי) ועבאס אפאהדי, בנו ויורשו של מייסד הדת באהעולה. נוכחותה של דת הבאהיים, שבמשך זמן כה רב נרדפה במדינות שונות במזרח התיכון, היא עדות למרקם החברתי הסובלני בעיר הזו. האתגר הגדול ביותר שניצב בפניו של עם קטן ואמיץ זה הוא לקדם את ערכי השלום באזור שהוא כה גדוש בעימותים ובשינאה.
למזלי זכיתי בהזדמנות לקחת חלק במיזמים שונים בין דתיים במהלך חמש השנים האחרונות שבאו לקדם שלום באמצעות דיאלוג באזורנו. בחופשת החג האחרונה שמחתי להשתתף במספר פעילויות בחיפה שמקדמות הרמוניה. האהובה עליי ביותר היתה אירוע ספורט בין-דתי בחסות בית הספר המוסלמי של קהילת האחמדיאן בשכונת כבביר בחיפה. ביום רביעי ה-19 לדצמבר, 2012, בדיוק בין חג החנוכה לחג המולד, 50 נערים, בהם ישראלים יהודים ומוסלמים, נפגשו יחד למשחקי שלום שאורגנו על ידי העמותה החדשה שנקראת גשרים לתקווה: גשרים לשלום – מביאים מרפא לעולם באמצעות קירוב לבבות. נשיא העמותה, פרופ' ג'סי לכטר פירט את הקוים המנחים ואת הערך המרכזי של ארגון חדש זה: "אהבה בונה גשרים".
רב התנועה הרפורמית ד"ר אדגר נוף פתח את המשחקים בדקלום של תפילה לשלום. לאחר מכן הנערות שיחקו משחק כדורסל לשלום בזמן שהנערים שיחקו כדורגל. הילדים היהודים הגיעו מבית הספר הפתוח בחיפה מלווים במורה שלהם מר. יאיר שחר. שופט המשחק היה מנאר, מנהל בית הספר המוסלמי של האחמדיאן בשכונת כבביר בחיפה. בתחילת כל משחק הנערים לחצו ידיים ואין ספק שכולם זוכים כשמקדמים שלום בישראל ומקרבים לבבות. האימאם מוחמד שריף הכריז שסיסמתם היא: "כן לאהבה לכולם, לא לשנאת האדם".
האחמדיאן שייכים לתנועה כלל עולמית שלה יותר ממאה מיליון מאמינים הנאמנים לשלום ולאחוות עמים אוניברסלית. ראש עירית חיפה מר. יונה יהב אף הרחיק וכינה אותם "הערבים הרפורמים". מתוך אלפיים בני קהילת האחמדיאן שחיים בישראל רובם מתגוררים בשכונת כבביר בחיפה, והם מנהיגים בתחומי העסקים, התרבות ויותר מכל בתחומים הרוחניים של הקהילה שלנו. "אינכם שומעים עלינו משום שאנחנו לא משליכים אבנים על אוטובוסים" כך אומר אחד מהמנהיגים האחמדיאנים, "אנו מאמינים שלא ניתן להשיג דבר בשנאה ואיבה".
כל הילדים אמרו בסיום המשחקים שזה היה קצר מדי ושהם היו רוצים להיפגש שוב. ואנו אכן מתכננים פעילויות נוספות לאביב הקרוב.
ארל ג'וסף שוגרמן, עולה חדש מארה"ב, עלה לארץ בגיל 59 לפני כחמש שנים ומתגורר בחיפה. הוא כותב על חוויותיו כעולה חדש בארץ, ועל מעורבותו בפעילות בין דתית בבלוג שלו: http://earlsdiary.blogspot.co.il/
