התפתחות תינוקות - ישיבה והתיישבות 

מתי, למה וכמה:

הישיבה תופיע בד"כ בסביבות גיל 7-9 חודשים, עם התבססות עמידת/זחילת 6. היכולת להתיישב מאפשרת לתינוק לנוח מהזחילה, מגדילה את רפרטואר התנועות שלו, מאפשרת לו להשתמש במשימות שדורשות עבודה של שתי ידיים ונותנות לו הזדמנות לתרגל מוטוריקה עדינה.

חשוב לדאוג שגם תינוק שלמד להתיישב בעצמו וישיבתו מבוססת ויציבה, ימשיך לנוח במרחב, לזחול, ולחוות את גופו בתנועה.

למה אסור להושיב תינוק שטרם התיישב בעצמו?
ההיבט הפיזיולוגי : תינוק שטרם התיישב בעצמו עשוי להיות לא בשל לכך מבחינה פיזיולוגית. יתכן והשרירים ההיקפיים, שאמורים לייצב את גופנו ולשמור על שיווי המשקל, עדיין אינם בשלים לכך. יתכן ועמוד השדרה עצמו אינו מוכן ללחץ שמופעל עליו בישיבה. בגיל 8-9 חודשים התינוק בשל מבחינה פיזיולוגית (עמוד השדרה, שרירי הזוקפים וכו') לשבת ועל כן סביר שלא יגרם לו נזק בהושבה פאסיבית.
מוטיבציה לתנועה : הושבה של תינוק שטרם עשה זאת בעצמו פוגעת במוטיבציה שלו לעשות זאת בעצמו. במקרים כאלו, נהיה עדים לעיתים קרובות לקושי להגיע להתיישבות עצמאית גם בשלבים מאוחרים יותר של זחילה ועמידה. ההגיון הפשוט מוכיח לנו שוב ושוב, שתינוק שמושיבים אותו באופן קבע (כנ"ל, אגב, לגבי העמדה...) בעצם השיג את מטרתו מבלי לעבור את התהליך ולהגיע לכך בעצמו. במקרים כאלה אנו מביאים את התינוק לפוזיציה פאסיבית אליה אינו יכול להגיע בעצמו ולרוב גם אינו מסוגל לצאת ממנה.
ההיבט ההתפתחותי : במקרים רבים נראה את התינוקות שהושבו מוצאים לעצמם פתרון מקורי להתקדם: בקפיצות על הטוסיק. רבים מהם מוותרים על זחילת 6 תקינה, וחבל. התיישבות עצמאית מתרחשת ברוב המקרים מעמידת 6, עם התבססות עמידת 6/ תחילת זחילה. זו הסיבה שתינוקות שלא הושבו יגיעו לישיבה בעצמם, מבלי לאבד את שלב הזחילה.
*** חשוב להדגיש! פרט למקרים חריגים, אין להושיב תינוק שלא הגיע לכך בעצמו, גם אם יושב יציב ללא תמיכה (בעיקר בגלל ההיבט ההתפתחותי).

התינוק כבר מתיישב בעצמו? כך נוודא שהישיבה תקינה:
1) גב זקוף.
2) יכולת לבצע רוטציות במותן והסבת הראש לאחור לקראת צעצוע או רעש. הרוטציה אמורה להתקיים בשני הצדדים.
3) סימטריה יחסית בין שני צידי הגוף.
4) אם יש ישיבת W - יש לוודא גם את היכולת לשבת עם הרגליים קדימה.


כמה דרכים להתיישב:

ישנן כמה דרכים בהן נוהגים תינוקות להתיישב:

1) מעמידת 6, טוסיק נע באלכסון לאחור, עד לרצפה.
2) מעמידת 6, קרסול של רגל אחת נכנס פנימה ופונה לברך של רגל שניה, טוסיק נע לאחור, עד לרצפה.
3) משכיבה על הצד (פחות נפוץ ואופייני יותר לזוחלי-גחון) התינוק דוחף עם הזרוע התחתונה את פלג הגוף העליון, עד לישיבה. כף היד התחתונה נשענת על הרצפה. לעיתים התינוק יעזר גם ביד העליונה לצורך ההתרוממות.


התיישבות - תרגיל לדוגמה:
התרגיל מיועד לתינוקות שעומדים על 6 בצורה יציבה, ללא תמיכה.

ממנח של עמידת 6 נניע את האגן של התינוק קדימה ואחורה מספר פעמים, כדי להכיר לו את הציר עליו הוא אמור לנוע לצורך ההתיישבות. נאחוז שוב באגן ונניע אותו הפעם באלכסון לאחור, עד להגעה לרצפה. יש לתרגל מספר פעמים לכל צד, כמה פעמים ביום.