משחקים לימודיים לגיל הרך - קוד הקסם 

משחקים לגיל הרך ככלי למידה – סוד הקסם

מי מאיתנו אינו נפגש בסיטואציה הבאה: "מה עשיתם היום"? את שואלת את הקטן שזה עתה שב מהגן. "שיחקנו"! – מגיעה התשובה הספונטנית והמתבקשת מאליה. "רק שיחקתם?" – את מתעקשת לא, גם שרנו, ולמדנו – מתנדב הקטן לתת עוד פיסת מידע. אבל, אם הוא למד משהו בדרך חוויתית ומענינת הוא גם יאמר לך: "היום למדנו את האות ב'!" ובכן, הילד יודע שעשו היום פעולות נוספות בגן ולא שיחקו כל היום. אך הדבר הראשון שנשלף לו מהתודעה זה מה שהוא התחבר אליו יותר מכל. וזהו: המשחק.

רבות וטובות כבר נכתב מפרי קולמוסם של בעלי מקצוע ואנשי רוח בנושא יתרונות המשחק בלמידה. הרבה דיו נשפך בנושא במטרה להעלות את החשיבות המשחק והכרחיותו כחלק מתהליך הלמידה. היום נבוא לברר ולפצח את קוד "הקסם" של המשחק בעיני הילד, מה חווה הילד בשעת משחק ולאן הוא מביא אותו שיוצר כח הנעה כל כך גדול ונותן אפשרויות בלתי מוגבלות לפעולה עימו?

על מנת להבין זאת נשים את הילד לרגע בצד...ונחשוב עלינו המבוגרים. נסו לשחזר מתי שיחקתם שח-מט לאחרונה, או כל משחק אחר. ובידקו מה אנו חווים בשעת משחק, מה הוא עושה לנו, המבוגרים? ובכן, מהר מאד תגיעו למסקנה כי המשחק מביא לנו – שחרור, הנאה וכיף, הוא מהווה עבורינו מסגרת בלתי מחייבת, בריחה, ועוד... (תקצר היריעה ולא יכלו המילים לכתוב כאן על נושא רחב זה) המשחק הוא עולם בפני עצמו, עם חוקים משלו. לא מחוייב לכללי העולם שבחוץ. מי שנמצא מפסיד בדרך כלל בחיים, יכול גם לנצח, מי שבדרך כלל מופנם, במשחק נגלה כי הוא מוחצן ושמח. ביכולתנו לשים בצד את כל הטרדות, ולשכוח מעסקי היום יום ולהכנס לעולם אחר לגמרי, עם מהלכים אחרים משלו. לכן אנו נרגיש תחושות כמו שחרור, בריחה, הנאה ועוד... קחו את כל ההרגשות והתחושות הנ"ל, והכפילו אותם. כך תיטיבו להבין ולהכנס מעט לעולמם של הילדים.

אנו המבוגרים כבר בעלי חומות בצורות ומחסומים איתנים והשפעת המשחק עלינו מזערית לעומת הילד, שהוא נטול כל מחסום. ללא טרדות ומאבקים וממילא החיבור שלו למשחק הוא ממקום טהור וישיר ופועל על רגשותיו בצורה חזקה יותר ובלתי מסוננת. המשחק הוא המקום הטבעי של הילד במשך שנות חייו הראשונות הוא חקר, בדק וגילה את העולם סביבו דרך המשחקים והעצמים שסיפקנו לו. אך כמה טבעי הוא שיתחבר לעצמו וירגיש בטוח ובר שליטה דרך משחק. על יתרון זה כבר השכילו לעמוד הרבה אנשי חינוך ואימצו את המשחק ככלי למידה בטוח ומצליח בידם. והוא בבחינת פתיחת צהר חדש להגיע אל הילד, לתקשר איתו ולהביאו להצלחה לימודית.

ואכן, נוכל כבר למצוא במערכת הרבה פעילות חוויתית בעלת תוכן ומשחקי חשיבה לילדים בדמות: משחקים לימודיים לגיל הרך, משחקי הכנה לכיתה א', ועוד... ובכן, מהו ה"קסם" שבמשחק שגורם לילד להיות פתוח ומוכן ללמידה ואף להנות ממנה?

למידה במשחק – עוקפת את כל המחסומים

המשחק פותח את הילד מבחינה ריגשית, עוקף את כל המחסומים, הכשלונות שהוא חווה בדרך כלל, ועל כן הוא פנוי יותר ללמידה. הוא מוכן ורוצה לעבוד. לעיתים המשחק אף מוציא ממנו את הצדדים החזקים שבו וממילא הוא מאמין בעצמו וניתן לעבוד איתו ולנצל את המרחב הזה גם לתחומים אחרים.

יצירת קשר בין המורה לילד המשחק

בשעת המשחק, המורהההורה נמצאים בטריטוריה של הילד. בשונה מדרך הלימוד הפורמלית שכרוכה בהכתבה מבחוץ, כאן המורה מגיע מתוך העולם של הילד וזורם איתו. הנוכחות שלו לא מאיימת. בסיטואציה שכזו הילד קולט שהמורה נמצא ביחד איתו ולא מעליו. ממילא הוא יותר פנוי ללמידה ומעונין להיות כלי קיבול לחומר הלימודי.

המשחק – הטריטוריה הטבעית של הילד

הילד שלנו הוא סקרן ופעיל מטבעו. אוהב לגלות דברים בעצמו ולפעול. הוא מלא בחיוניות ומרץ, אוהב הרבה גירויים ומגיב להם. קחו לדוגמא את ה"טיול" שלנו הכל כך מוכר למכולת השכונתית. הרי כדי לצלוח את המשימה אנו צריכים להצטייד ב"שבע עינים" על מנת להשגיח על הקטן המשוטט בין המדפים ולא נוכל לסיים אותה לפני שאמרנו לפחות עשר פעמים "לא לגעת"! ובכן, זה טבעו של ילד, הוא אוהב לגעת, למשש ולחוש כל דבר על מנת ללמוד את הסביבה. עם ההתבגרות שלו הוא מתאזן יותר. המשחק – מפעיל אותו ונותן לו עבודה עם החושים. ויזואלית, תחושתית ולעיתים אף שמיעתית. כל זה גורם ומסייע לו להיות פעיל גם מבחינה קוגנטיבית ולקלוט את החומר הלימודי יותר בקלות. בלמידה פורמלית – אנו מצפים ממנו להתנהג הפוך מהטבעים שלו. מי מאיתנו לא נתקל בילד שלו כשהוא מציג את דמות הגננתהמורה כשהוא מוקף בקהל ממושמע בדמות אוסף הבובות שלו מסביבו. מה המשפט הראשון שהוא ידקלם בביטחון? כמובן, "כולם לשלב ידים!" זהו המשפט שהוא שומע בלי סוף. וזה מגלם בעיניו את דמות המורהגננת. ובכן, מי מסוגל לשבת וללמוד כשמכריחים אותו לשלב ידים ולא לזוז? אנו דורשים מהילד להתנהג נגד הטבע שלו, ממילא קשה לו להיות קשוב. הוא צריך להלחם באינסטיקנטים הטבעיים שלו וגם לקלוט חומר לימודי במשך זמן ממושך. הלמידה הפורמלית לא תמיד מתאימה לכל ילד. ואילו המשחק – מתאים לכולם! לילד רגוע, וגם לילד התוסס. במשחק הוא משוחרר, ההנעה – יוצרת למידה ולכן היא תהיה יותר מבטיחה ומוצלחת.

המשחק – מסגרת משוחררת.

ילד לא אוהב גבולות ומתקשה להתמודד איתם. יחד עם זאת הוא זקוק להם והם חיוניים בשביל תיפקודו ובשביל החינוך שלו לחיים. המשחק מקנה לו כעין מסגרת משוחררת וחופשית יותר מה שמשפיע על הלמידה שלו והוא פתוח יותר לקבל. חשוב לציין – כי כל משחק חייב להכיל חוקים וכללים על מנת שיהא אפקטיבי ומהנה. (שמירה על תור, נצחון והפסד ועוד... משחק ללא כללים וסדר מאבד את כל יתרונותיו ויכול להביא אף לנזק) משחק עם גבולות עדיין שומר לנו על הגדרת מסגרת משוחררת והוא בגדר פעילות חופשית עבור הילד. מה גם שלרוב הוא מורגל להיות מוכתב ע"י מבוגרים. אם זה המורים בבית הספר או בגן, ואף ההורים בבית, לעומת זאת במשחק הוא מרגיש שינוי ויציאה מהשגרה ואנו מוצאים אותו זורם יותר עם מה שאנו מבקשים ממנו.

לסיום עלינו לזכור: כשאנו באים ללמד ילד – החומר הלימודי הוא המרכז. המטרות והמושגים הדידקטיים הם אלו העומדים מול עינינו. במשחק – הילד הוא במרכז. צרכיו רגשותיו והרגליו הם העומדים בראש מעיינינו ואנו מתאימים את הסביבה אליו. הלמידה אינה משתנה, היא רק פושטת ולובשת צורה בהתאם לסיטואציה שבה אנו שותלים אותה. אם אך נהייה יצירתיים ונדע להשתמש ולנצל את הקסם הזה נוכל לקבל תוצאה טובה ומבטיחה יותר. כשנשכיל ללכת בדרך זו נופתע לגלות ילד שהוא לא רק - לא רוצה להפסיק לשחק אלא גם לא רוצה להפסיק ללמוד.