לפני שנציג את כל הנושאים הללו בשילוב רב תחומי, נסביר בקצרה מהם שלושת המפתחות לאינטליגנציה מצליחה על פי סטרנברג: "המפתחות" הם תהליכים השכליים, שמעורבים במשימות השונות שהאדם מבצע, בכשרים הבאים למשל :כושר ללמוד ולהפיק תועלת מהניסיון ("מפתח" אנליטי), שהיא גם כושר לחשוב באופן מופשט, זוהי גם האינטליגנציה שנמדדת במבחני המשכל המקובלים. כושר להסתגל לגחמותיו של עולם משתנה ונטול ודאויות ("מפתח" מעשי) וכושר להפיק רעיונות חדשים ("מפתח" יצירתי).
שלושת ההיבטים של האינטליגנציה קשורים זה לזה:חשיבה אנליטית נדרשת לפתרון בעיות ולשיפוט בדבר טיבם של רעיונות.חשיבה יצירתית נדרשת לניסוח בעיות ורעיונות, בעוד חשיבה מעשית נדרשת לשימוש ברעיונות ולניתוחם בדרך יעילה בחיי היומיום (,1998 ,Sternbergמתוך ברנקו וייס, ח.ת ). אנשים מצליחים בכך שהם מזהים את הצדדים החזקים באותו זמן שהם מזהים את הצדדים החלשים שלהם, ומוצאים דרך לתקן או לפצות ביניהם, כאשר החשיבה היצירתיות מספקת גשר בין האינטליגנציה האנליטית לבין האינטליגנציה המעשית, היא בעצם אחראית על האיזון בין שלושת היבטי האינטליגנציה (,1998 ,Sternbergמתוך ברנקו וייס, ח.ת & Sternberg 2008). ניקח לדוגמא את ת"ל מקצוע הקולנוע, ונבחר את נושא פיתוח מיומנויות ההפקה : התפקידים הבסיסיים בהפקת סרט הם: במאי, מפיק,עורך וצלם - כל התמחות היא שונה ודורשת שימוש בכישורים ומיומנות בהתאם לתחום :כישורי ניהול ,כתיבה והבנת השפה הקולנועית, שליטה במחשב, תפיסה חזותית, יכולת טכנית גבוהה. כל אחד מהמקצועות פועל על דרכי חשיבה שונות ודורש שימוש במגוון אינטליגנציות לכל מטלה. כפי שמציין Sternberg (2008): "האינטליגנציה היא עניין של איזון - הבנה מתי וכיצד יש להשתמש בכלאחד מיסודות אלה בצורה אפקטיבית, כדי להשיג את המטרות של הפרט". נפרט את המרכיבים של שלושת המפתחות לאינטליגנציה מצליחה נקבל Sternberg1998 (מתוךברנקו וייס, ח.ת ): חשיבה אנליטית – השוואה , הנגדה, שיפוט, הערכה, ניתוח. בחשיבה יצירתית - גילוי, המצאה, דימוי,השערה. ובחשיבה מעשית - שימוש, ניצול, יישום . כמובן שהשאיפה של המורה-חוקר "בשטח" הוא לשפר את המיומנויות של התלמיד, לכוון אותו לסגנון הלמידה הנכון, לתת לו הכוונה מאוזנת להתאים באופן עצמאי את כישוריו לפי מצב נתון ובכך ליצור סביבת למידה המטפחת כישורים מטא קוגניטיביים (בירנבוים,1997 מתוך קימרון ,2004).
לדוגמא תפקיד מורכב ודינאמי כמו במאי, האחראי על כל האספקטים בסרט : כתיבת תסריט, בימוי שחקנים, עיצוב הפריים, עריכת הסרט והצגתו לקהל הצופים, תפקיד הדורש לפעול בכמה תחומים במקביל . כפי שטוען Sternberg( 2008): "אינטליגנציה מצליחה היא דינאמית ולא סטטית. היא מאפשרת לתלמידים לנצל את נקודות העוצמה שלהם ולפצות על נקודות החולשה, להפיק את המרב מכושריהם הטבעיים". כך במקצוע הבימוי נשתמש בחשיבה אנליטית: בניתוח הז'אנר הקולנועי שאותו הוא רוצה לכתוב בשלב הטרום תסריט. ניתוח הנרטיב על פי מבנה, דמויות , עלילה. בהערכה ושיפוט הוא ילמד מצפייה ביקורתית מז'אנרים אחרים. ואילו במפתח החשיבה היצירתית התלמיד יכתוב את התסריט ויביים את השחקנים – על ידיי שימוש במפתח זה הוא יגדיר את יכולות היצירתיות לא רק ככושר להעלות רעיונות חדשים, אלא כתהליך הדורש איזון ויישום של כל שלושת ההיבטים של האינטליגנציה המצליחה. Sternberg1998 (מתוך ברנקו וייס, ח.ת ) : על פי האינטליגנציה המעשית הבמאי יחשוב מה יעניין את קהל היעד שלו, וישנה את מרכיבי הרעיון לפי שיקולים אומנותיים בשיווק והפצת המוצר. מרכיבים אלה שזורים זה בזה, כל אחד מקבל ביטוי במהלך פתרון הבעיות, ואף אחד מהם אינו יכול לפעול באופן עצמאי ,2008).
על מנת לבחון את התפיסה של אינטליגנציה מצליחה יש לבדוק את האינטגרציה בין האינטליגנציות , דרך אחת לבחון זאת היא במתודולוגיה של חקר השיח, במבט רפלקטיבי על יומני הפקה ובימוי. היוצרים הצעירים שכותבים על התהליך היצירה, מעלים לבטים ודילמות בתפיסת התפקיד. כך אפשר להשוות בין הטקסטים ולדלות את המרכיבים ההתנהגותיים , החווייתיים והקוגניטיביים, ובאמצעותם אפשר ליצור תבחינים המדרגים את סוגי אינטליגנציות לתמות. אפשר להיעזר במודל לניתוח שיח שפותח של רויטל היימן (2001): המנתחת את השיח החל ברמת הידע הספונטאני, הבלתי מובנה , ידע פרקטי שמקורו פנימי והתנסותי, וכלה בידע פורמאלי, המובנה שמקורו חיצוני. את מעגל הלמידה הפנימי המתרחש בכיתה ניתן ללמוד וליישם על פי שלושת המפתחות לאינטליגנציה מצליחה, המפתח היצירתי דורש גמישות מחשבתית לפיתרון פרקטי, וזאת על מנת למצוא אסטרטגיית פיתרון לבעיה (מפתח אנליטי) או לתפקד בצורה יעילה בסיטואציות ומיומיות (מפתח מעשי).
אך על מנת שנוכל להעריך בהיבט על את תהליך האינטגרציה בין האינטליגנציות נצא לרגע למבט מקרו על דרכיי ההוראה בדיסציפלינה הקולנועית , כך נוכל לקבל פרספקטיבה על מכלול התכנים וההשפעות מתחומים רבים של ת"ל . מה אנחנו יודעים עליה?, ומה הגורמים המשפיעים עליה?: אנו יודעים שהיא אינטגרטיבית וכוללת שילוב של דיסציפלינות שונות, כגון: אומנות,תיאטרון,אופטיקה,היסטוריה של הקולנוע,ועוד... פירוק מבנה דעת של הדיסציפלינות הוא באמצעות יסוד מארגן : מושג –רעיון-תהליך- מיומנות (הר ציון ,תשנ"ג). שבמרכזה - פרויקט הפקת סרט. יש להדגיש ללא גבולות דיכוטומיים בן התחומים או הגדרות תיאורטיות מדעיות מובהקות בדיסציפלינות האופייניות לגישה המודרנית. ת"ל בקולנוע משלבת את כל התחומים המרוכז בבניית הקוריקולום, בין התחומים יש "מיון רופף" (Bernstien, 1990 בתוך: גורדון , 1999), יש תנועה וחפיפה בין מבני הדעת של האומנויות, המדעים וההפקה, סביב יסודות אינטגרטיביים ומיומנויות. כמו כן בתוכנית הלימודים "המסגור חלש" (Bernstien, 1990 בתוך: גורדון , 1999). כלומר המורים מעורבים בכתיבת תוכנית הלימודים, מעצבים את הקוריקולום והתכנים. ניתן למצוא את ההקבלה בתוכנית הלימודים למאפייני הגישה הפוסט מודרנית: וזאת על פי המאפיינים לרון (2009) & אבירם (2004): א. מימוש עצמי של הפרט - בתהליך יצירה וחוויה חברתית ואישית של הפקת סרט. ב. גיבוש זהות עצמית: התלמיד במרכז והוא פועל כחלק מעבודה קבוצתית, נוסף לכך צפייה מבוקרת בסרטי קולנוע המפתחים גם מודלים לחיקוי וכלים להתמודדות עם מצבים במציאות (גוטרמן,1998) .ג. רלוונטית ופרודוקטיבית - מתמקדת בתוצר ובהקשר רחב לתקשורת ההמונים ומקומה המרכזי כסוכן סוציאליזאציה (למיש,2002) . כמו כן מפתחת נטיות אינטלקטואליות – פועלות על מגוון של אינטליגנציות ומתעסקת בהבניית ידע (סטררנברג, 1998).
בנוסף אפשר לבחון את ת"ל על פי המאמר של אבירם, (2004) ; סלומון, (2000): ולטעון כי התכנים של התוכנית לימודים בקולנוע עוסקת בפיתוח כשרים ומיומנויות הרלוונטיים לעולם הפוסט-מודרני: א.ידע להתמצאות בחיים: התלמידים יוצרים סימולציות של מציאות, קונפליקטים ודילמות אנושיות ודרכיי התמודדות : כך נושאי הסרטים הם על תאונות, סמים, חברויות, מערכות יחסים הורים ילדים, עבודה, עולמם של מבוגרים, ילדים, מפורסמים, חריגים. ב. כלי ניתוח וביקורת: הצפייה בסרטים בעין ביקורתית, הדיון וההתנסות ביצירה אישית מהווה פוטנציאל טוב לפיתוח חשיבה ביקורתית בכל האספקטים של החיים (הרפז, 1996). ג. כישורים לפעילות מוצלחת בחברה: אינטראקציה עם הסביבה:עבודה בסביבה דינאמית, כחלק מקבוצה, בלימודים מחוץ למסגרת הלימודים מול הקהילה. ד. יכולת קבלת החלטות ונקיטת עמדה שיפוטית באופן עצמאי ומושכל: תהליך היצירה של סרט מכיל התנסות בתפקוד ניהולי, לוגיסטי , לקיחת אחריות וקידום מנהיגות, בו התלמיד צריך להפעיל שיקול דעת, ומשתמש באינטליגנציה מעשית (סטרנברג, 1998) . ה. נגישות למידע והפיכת המידע לידע:התלמידים לומדים לשלוט ולהבין את הקולנוע כמדיום, חלק מכלי שיווקי בו ניתן להמיר את המידע לידע מול כליי תקשורת אחרים וזאת באמצעות אינטגרציה בין פריטי מידע שונים.
דרך נוספת למצוא את ההקשר למבנה הדעת של ת"ל בקולנוע על ידיי השוואה מול תכנית הלימודים מכוונת עתידנות, תכנית שתממש תהליך פרודוקטיבי של התנסויות בחיים ב – 3 תחומים: תנאי התועלת, תנאי הגיבוי החברתי והאחדות (אבירם, 2004; סלומון, 2000).
יש בסיס להנחה שת"ל בקולנוע מושפעת גם על פי תפיסות-על, כגון התפיסה הפוסט מודרנית, חיזוק לכך אפשר למצוא בתיאוריות המדיה שונות המציגות את המפגש בין סוכן הסוציאליזציה התקשורתי(קולנוע,טלוויזיה) מול סוכן הסוציאליזציה המסורתי (מערכת החינוך) ואופן השילוב בניהם החובק את המעגלים האישיים,הקבוצתיים והתרבותיים שלנו.
ומשם נחזור לרמת המיקרו , אל ההתייחסות לשיטת "האינטליגנציה המצליחה" במעגל הלמידה , תוכנית טנטטיבית המשלבת את הנושאים ברמות שונות שעדיין בהתהוות, אך בינתיים מספק לנו נקודת מבט נוספת בבחינת דרכיי ההוראה: ובעיקר בתפיסת תפקידו של המורה בהעברת התכנים:החינוכיים, האומנותיים,הערכיים, הפוליטיים על פי שיטה זאת.
(המאמר מבוסס על עבודות בדרכי הוראה להפקת סרט במעגל הלמידה - בחינת דרכים לאינטגרציה בין אינטליגנציות. ותכנון תוכניות לימודים בת"ל בקולנוע. מאת :יריב בבלי) . ביבליוגרפיה: אבירם ר, (2004): מדוע צריך בית ספר עתידני . מתוך: בית הספר העתידני: מסע מחקר לעתיד החינוך, עורך: רוני אבירם, פרק א’, עמ’ 29-60, 62-66. בירנבוים,מ', (1997): ערכה למיפוי ולהערכה של כישורי הכוונה עצמית בלמידה דרך חקר. מתוך קימרון ה' (2004):סביבת למידה המטפחת הכוונה עצמית : אתר "בהבנייה מתמדת".גוטרמן ר',(1998) , המודל בסינו-תרפויטי האינטגרטיבי. חברה ורווחה יח,3,454437 .גורדון ד' (1999): התפתחות תפיסת הדעת במערכת החינוך בישראל . מתוך: יובל למערכת החינוך בישראל, עורך אלעד פלד, כרך א’, עמ’ 181-192 .היימן ר' ,(2001):מודל לניתוח שיח כאמצעי לאיתור וליצירת הקשרים בין מקורות הידע של המורה, מתוך אתר "מחקר פעולה" .הרפז י',(1996) :חנוך לחשיבה ביקורתית, הוצאת ספרים ע"ש ת"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית,ירושלים. עמ’ 11-19. זילברשטיין,מ', (תשנ"א): מבנה הדעת של המקצועות וגישה אחדותית בתכנון לימודים משרד החינוך והתרבות, ירושלים.כהן, א. (תשנ"ו): שיטת הנושאים, האינטגרציה בתכנון הלימודים ומיקוד הלמידה . כהן, ח. (עורכת), יישומים במיקוד, משרד החינוך התרבות והספורט, המחלק הלתוכניות ושיטות, ירושלים.למיש, ד', (2002): הטלוויזיה והבניית המציאות החברתית והפוליטית, בתוך: ד. למיש (02) לגדול עם הטלוויזיה- המסך הקטן בחייהם של ילדים ובני נוער, 1-6. האוניברסיטה הפתוחה. סטרנברג ר' ,(1998): אינטליגנציה מצליחה – מעבר ל- IQ . משרד החינוך, מכון ברנקו וייס ירושלים.Fogarty, R. (1991). Ten Models of Integrating Curriculum. Educational Leadership, 49, pp. 61-65 Sternberg. R. (2008): Applying Psychological Theories to Educational Practice, American Educational Research Journal. וובליוגרפיה"סגנונות החשיבה על פי סטרנברג" - www.mofet.macam.ac.il הלימודים בקולנוע": אתר מפמ"ר תקשורת – יוסי בר דויד" תוכנית http://www.amalnet.k12.il/Commun/TopMenu/Mafmar
הידע מסתמך על הרצאות בקורס: " תכנון ופיתוח תוכניות לימודים" , "קוגניציה,רגשות ולמידה", 2009.
