כידוע, בשנים האחרונות משמשת תוכנית תמ"א 38 כמנוף לקידום ענף הנדל"ן כולו בישראל. עיון פשוט באתרי ועיתוני הנדל"ן יגלה עשרות ומאות כתבות שובעיות בנושא ודומה כי בכל עיר, בעיקר במרכז, צצים פרוייקטים ויזמים רבים העוסקים בתחום.
הסיבה פשוטה היא: פרוייקטים של תמ"א 38 הינם פרוייקטים קטנים יחסית המציעים, באופן יחסי לפרוייקטי נדל"ן "מסורתיים", רווחיות גבוהה ובכך מאפשרים ליזמים (גם קטנים) להגיע לתשואות גבוהות.
מאידך, פרוייקטים של תמ"א 38 בגלל מורכבותם הקניינית היחסית, ובוודאי לאור משבר האשראי הבנקאי הכולל לענף הנדל"ן, מתקשים לקבל מימון מגופים פיננסיים מסורתיים ומבנקים.
לפיכך, בשנתיים האחרונות, זיהו משקיעים רבים וגופים פרטיים בעלי נסיון בתחום הנדל"ן את הפוטנציאל הרב במימון פרוייקטים מעין אלה וכיום הם נהנים מהשקעות להן צפויות תשואות גבוהות.
אלא שהלכה למעשה בפרוייקטים של תמ"א 38 טמון סוד נוסף, והוא שדרישות המימון לפרוייקטים, בשלב הראשון, אינן גבוהות כלל. הלכה למעשה השקעה של נניח עד 350,000 ש"ח בלבד יכולה להספיק לקדם פרוייקט למרחק רב ולהניב בסופו של יום תשואות גבוהות מאד.
בישראל טרם הונהגה בצורה סדורה שיטת מימון המונים, הנהוגה בארצות הברית בעיקר בתחומי ההיי טק והיזמות. על-פי שיטה זו מתקבצים להם מספר רב של משקיעים קטנים יחסית לכדי קבוצת השקעה גדולה וכך זוכים היזמים לקבל מימון מקבוצה גדולה והמשקיעים הקטנים להכנס להשקעה בתחומים אליהם לא היו יכולים להיות חשופים. לדוגמא - השקעות דרך אתרי אינטרנט במייזם לפיתוח שעון, או במייזם לפיתוח עט מצלמה אשר גייסו יותר מעשרה מליון דולר באמצעות עשרות אלפי משקיעים - כאמור "מימון המונים"
בישראל, כאמור, עדיין אסור משפטית להשקיע השקעות המוניות משום שאלה נחשבות מכירה של זכות לציבור ולכן כפופות לחוקי ניירות הערך. אלא שהלכה למעשה עד ל-35 משתתפים אינם נחשבים כציבור לצורך חוקי ניירות ערך
כעת נחבר את הנקודות יחדיו - השקעה של 10,000 ש"ח בלבד ל-35 מציעים תגייס לפרוייקט תמ"א 350,000 המספיקים לקדם את המייזם דרך ארוכה ותשיג, בתקווה, למשקיעים תשואה של מאות אחוזים. ואם זו לא חוכמת ההמונים, מהיא אם כן?....
