קריאה לחינוך אינטגרלי 

קריאה לחינוך אינטנגרלי

ככל שאנו מתקדמים בזמן, החברה האנושית הופכת לחברה גלובאלית בזכות הטכנולוגיה והתפתחות האינטרנט, ואילו אנו מרגישים יותר בודדים ומנוכרים מאי פעם.

את הקהילה המקומית המסורתית, החליף מקום העבודה והאינטרנט שעיניינהם מעסיקים את הפרט רוב שעות העירות שלו.  חברת העבודה וקהילות ה WEB ,הן דוגמאות  חברתיות שהינדס החינוך הליברלי שהתחנכנו לאורו, והן באו לשרת את הערך הקבוע היחיד בחברה המודרנית : הערך החומרי.

מושגים כמו שיוויון הזדמנויות,  והתפתחות אישית,  מומשו בפועל בחינוך להתפתחות חיצונית, חומרנית, כדי בסך הכל להפוך את העולם למקום נוח יותר לחיות בו.

אכן, יש לנו את כל הכלים הטכנולגיים להתקשר עם כל אדם על הפלנטה ללא מגבלת שפה ומרחק גאוגרפי , אך אנו חווים בדידות קיומית עמוקה.

יחד עם זאת, הטכנולוגיה חיברה את האנושות בכל חלקי העולם למערכת אחת שכל חלקיה תלויים זה בזה. כל סטיה של חלק בה ישפיע ויזעזע את כלל המערכת .    איום קיומי על מדינה יכול ברגע אחד להפוך לאיום קיומי על כלל האנושות.  נכנסנו לשנה החדשה  עם ריח סכנה באויר, מתמודדים עם אפידמיה מודרנית כלל אנושית של דיכאון .  

מה משמעותם ותכליתם של חיינו?  האם לא כל אחד מאיתנו הרהר על כך והחל לתהות , מה הם החיים האלו שמהם אני עתיד להפרד מבלי שאבין מה היה כל זה?

החינוך הליברלי שהתפתח על מצע המטריאליזם, סיפק נקודת משען יחידה, שהיוותה את התכלית בערכיות היחסית , והיא משהו שניתן למדידה: מה מידת השיפור החומרי שהושג, גם אם על חשבון בריות אחרות .  

איננו חשים באמת את קיומו של האחר. אנו רואים רק את השתקפותו החומרית בכלי המודד כמה הוא מפריע לי להרגיש טוב או כמה הוא מסייע לי להרגיש טוב.                    

בתחילת 2013 , הערכים שהתחנכנו לאורם: חופש  ושיוון הזדמנויות , התבררו כסיסמאות נבובות, שרוקנו משמעות מחיינו.      גם היום, כמו בחברות המסורתיות, ההון והשלטון נמצא בקרב קבוצה מצומצמת של בעלי אינטרסים, אלא שלהבדיל, מסריו הכפולים של החינוך הליברלי שלפיהם כביכול  אין לשום ערך עדיפות על פני ערך אחר, הביא להתפוררות חברתית, להתפוררות התא המשפחתי,   לתעשייה נצלנית, הדוחפת לצריכה אגרסיבית עד כדי איום גלובאלי של קריסה כלכלית, ובפגיעה קשה בטבע ובאוכלוסיות שונות בעולם.  

אנחנו מתחילים להבין שעיקר עיסוקנו הוא  בהתפתחות חיצונית, ובשינון חוקי התנהגות אוניברסליים המשרתים את האינטרסים של ההגמוניה השלטת בנו.                                 

החינוך הליברלי שעיצב אותנו , נרתע מכל שיח פנימי העוסק במשמעות החיים.  את זה הוא משאיר לחינוך השמרני או תנועות העידן החדש המתויגות כזרם צדדי,שאינו מזיק , ללא יכולת ערעור על מוסדותיו. 

למרות זאת לחינוך הליברלי היה תפקיד חשוב מאד בחיי האנושות: לנער ניעור מוחלט את המשמעויות שהוכתבו לאדם ע"י החינוך השמרני, שעסק בעיקר בהחלת שלטונו באמצעות  "הנחלת מסורת".   החינוך הליברלי שחרר אותנו ממוסרות החינוך השמרני , שבינו לבין התפתחות פנימית של האדם אין שום קשר, ושלח אותנו למרחב הפתוח, שבו ,כביכול הכל אפשרי.  

אלא שהמרחב הפתוח הזה, יצר ואקום בנפשו של האדם. בואקום הזה התפתחה התיאוריה האינטגרלית שהגה הפילוסוף קן וילבור. הנחת היסוד של האינטגרליות  היא, שככל שתהיה חשובה המדידה האמפירית,החומרית, הרי שיכולתה להסביר את היקום ומשמעות הקיום לאדם, נידונה לכישלון. הסיבה היא כי במהלך הניסויים המדעיים , התברר כי האדם עצמו, מחשבותיו, ונפשו הם חלק בלתי נפרד מהניסוי המדעי ותוצואותיו.  

מכאן הגיע וילבר למסקנתו כי ההתפתחות בתחום מחקר שאנו תופסים כחיצוני לנו, אובייקטיבי, ומדעי, בעל משקל זהה להתפתחות בתחום מחקר שאנו תופסים כפנימי, סובייקטיבי, רוחני.

וילבר מציע כי התודעה של האדם מאורגנת ע"פ התובנות הבאות משני התחומים, וכי כל הגישות והמדעיות, החברתיות,הרוחניות שצמחו במהלך ההסטוריה האנושית הם שלבים בהתפתחות התודעה האנושית שיש לה השלכות על הפרט.

קריאה למימוש עיקרון האינטגרליות הזה בעשיה חינוכית,  מגיע דווקא מכיוון מפתיע:  מאנשי הקבלה של העידן החדש .  

עיקרון האינטגרליות הוא אחד ממושגי היסוד בקבלה, והוא שזור כקו מנחה בכל הכתבים שתורגמו , פורשו, והוסברו בשפה מודרנית ע"י הרב יהודה אשלג, המכונה "בעל הסולם", וע"י ממשיכיו, בנו ברוך אשלג ותלמידיו.

ע"פ הקבלה , תודעת האנושות, היא תודעה בשלב "ילדי" . והיא טרם הגיעה לבגרותה . התפתחות התודעה האנושית לדרגה חדשה מונחת בסוג הקשר שיתפתח בין הפרט  לבין הזולת, וכיצד הוא נכלל בו.   החומר להתפתחות שיש לנו לעבוד איתו, הוא החומר האפל  שהותיר הליברליזם בנפשנו, וגרם לנו להרגיש את הקיר החוצץ ביננו ,לחוות אגואיזם, אינדיבידואליזם, ואיתם ניכור ופירוד, בלבדיות, ובדידות קיומית .  

 הקבלה רואה בליברליזם, כלי חשוב המסייע לנו לגלות את ה "רע" המפריד ביננו.               ברגע שחווינו זאת, אפשר עכשיו להשתמש בכלים הקבליסטיים המבוססים על עיקרון האינטגרליות, ולממש חינוך אינטגרלי לכלל האנושות, ככלי להתפתחות תודעת האדם לדרגה חדשה, התלויה בפיתוח קשר עילי בינו לבין הזולת.                                                  

זו שפה חדשה, שעתידה לבנות בחיינו תפיסת מציאות אחרת: המשפט: ואהבת לריעך כמוך" ופישוט של הציווי הזה לקשרי אהבה בין האדם לזולתו, לרבות ערכי טבע וסביבה הבאים לידי ביטוי בתורה, מקבל מלבוש מודרני של העת הזו.

בתחילת 2013 אנו מייחלים לחינוך שיעודד התפתחות פנימית למען קיום של ערכים אוניברסליים, באמצעות שיטות וכלים להשגת קשר ביננו לבין הזולת באופן שבו נוכל לחוות אותו כחלק מנפשנו.  רק כך נוכל ליצור תודעה אוניברסלית הוליסטית ברגש ,במחשבה, ובמעשה , ונשנה את הכיוון ההרסני של הפעילות הגלובלית שלנו.  

בחינוך אינטגרלי, לכלל האנושות , ערכים של שיויון, חופש, התפתחות אישית, והתפתחות של ידע, מקבלים פרשנות שונה מהחינוך הליברלי ובהבדל גדול:   כאן שיווין מתפרש כחיבור בין כל חלקי האנושות כישות תודעתית אחת בהרמוניה מלאה עם הטבע . החינוך האינטגרלי מבקש להכין את האדם למצב בו הוא ירגיש את המגע שלו עם יתר בני האדם כמשהו נעים ונפלא.

.וכיצד תיסלל הדרך הזו? באמצעות שני סוגי כלים מרכזיים:

האחד: התבוננות וחקירה פנימית לגילוי ה"רע". ומה הוא ה"רע" ?  זה אנטיתזה לתהליך החיבור לזולת, שנגלה אותה בפנימיותנו. זה פרושה של השנאה, שתיקונה לאהבה תביא לאושרנו.